ארי שטרנפלד
.JPG) | |
| לידה |
14 במאי 1905 שייראדז, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1980 (בגיל 75) מוסקבה, ברה"מ |
| ענף מדעי |
אסטרונאוטיקה, מחקר בחלל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
École nationale supérieure d'électricité et de mécanique |
| מוסדות |
המכון להנעה סילונית |
| פרסים והוקרה |
מדען כבוד של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית |
  | |
ארי אברמוביץ' שטרנפלד (ברוסית: Ари Абрамович Штернфельд; 14 במאי 1905 - 5 ביולי 1980) היה מדען סובייטי ממוצא יהודי, מחלוצי תחום חקר החלל.
השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטרנפלד נולד בשייראדז, פולין, למשפחה דתית וקיבל חינוך דתי. אביו היה בעל חנות בעיירה ואסטרונום חובב. הודות לאמו הוא הורשה ללמוד מעט לימודי חול[1] וכבר בגיל בית הספר היסודי הוא נחשב למבריק במתמטיקה[2]. כילד הוא התעניין במכונות ועקב אחר מכונות שהפעילו בעלי מלאכה בעיירה[3]. בשנת 1923 הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה היגלונית בקרקוב[1], אך לאחר השנה הראשונה נסע לצרפת, למד הנדסה וקיבל תואר מהנדס מכונות. שטרנפלד עבר לפריז ובשנת 1928 החל לימודי תואר שלישי. אשתו שהגיעה איתו לצרפת מפולין למדה בסורבון. במקביל היא הייתה פעילה במפלגה הקומוניסטית. בשנת 1929 שטרנפלד הכיר בפריס[3] את קונסטנטין ציולקובסקי והחל להתכתב איתו[1].
בשנת 1932 שטרנפלד חזר ללודז' והמשיך את מחקריו בתחום החלל. בלודז' הוא כתב ספר "מבוא לחלל" בו הוא חקר אפשרויות למימוש טיסות אנושיות לחלל והיה הראשון שהשתמש במילים "קוסמודרום" (נמל חלל) ו"קוסמונאוטיקה". בדצמבר 1933 הוא הציג את תוצאות מחקריו בוועידה פולנית לחקר החלל באוניברסיטת ורשה, אך שומעיו לא האמינו שתוכניתו להגיע לחלל בעזרת רקטות יכולה להתממש עוד בימיו[4][5]. הוא הציג את עבודתו בכנס בפריז וב-6 ביוני 1934 הוא קיבל פרס על עבדתו בתחום החלל. עם זאת, הוא לא הצליח למצוא מו"ל לספרו, שנחשב בעיניהם למדע בדיוני. אף על פי שהוא קיבל הכרה והיה יכול להמשיך את מחקריו שטרנפלד החליט לעבור לברית המועצות. בשנת 1935 הוא התיישב בברית המועצות. בשנת 1937 ספרו יצא לאור במוסקבה[1].
ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במוסקבה הוא התחיל לעבור במכון להנעה סילונית לצד ולנטין גלושקו, סרגיי קורוליוב ומיכאיל טיכונראבוב. בשנות ה-30 המאוחרות ראשי המכון הוצאו להורג ורוב המהנדסים הוגלו לסיביר. שטרנפלד לא נעצר אך פוטר מעבודתו ולא היה יכול למצוא עבודה חלופית.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה שטרנפלד ביקש להתגייס לצבא האדום אך בקשתו נדחתה. הוא הועבר להרי אורל והחל ללמד בבית הספר לטכנאים. רוב קרובי משפחתו ומשפחת אשתו נותרו בפולין ונספו בשואה. גם הארכיון שלו שנותר בלודז' הושמד[5]. בעת משפט הרופאים הוא מחה נגד העלילה ובעקבות זאת הועלם על ידי השלטונות ורק לאחר כשנה, לאחר מותו של סטלין שב למשפחתו כששמיעתו פגועה[2].
בשנות ה-50, העבודות שלו בתחום החלל קיבלו הכרה בברית המועצות והוא שולב בצוות של תוכנית ספוטניק וחישב את מסלול הלווין[2]. שטרנפלד פרסם מספר ספרים שתורגמו לכ-30 שפות[6]. לאחר שיגור ספוטניק 1 התגאו בפולין בשטרנפלד, האיש שלהם, שהשתתף בפיתוח הלווין[7]. לאחר הפרסום שקיבל בעקבות שיגור הספוטניק, הוא התראיין מדי פעם לגבי שיגורים של תוכנית החלל הסובייטית[8], על תוכניות ותחזיות לגבי התחבורה בחלל[9] ועל תוכנית הטילים של ברית המועצות[10]. בראיון שנתן בשנת 1959 הוא תיאר מציאות של תחנות חלל המשמשות כתחנות ביניים בין כדור הארץ, הירח וכוכבים אחרים[11]. בשנת 1960 הוא צוטט כחוזה טיל שיוביל נוסעים ממוסקבה ללונדון ב-15 דקות[12]. בשנת 1961 הוא ציטט בהתייחסות ללוויינים במסלול גאוסטציונרי[13]. עם זאת, בישראל נטען שהוא לא זכה לכבוד הראוי לו בברית המועצות, בגלל היותו יהודי[14].
בשנת 1962 הוא זכה בפרס על עבודתו. בשנת 1964 הוא ביקר בפולין וזכה בה לכבוד גדול. בראיון לעיתון הוא סיפר שהוא קורא חדשות מהעולם היהודי, בהם הוא מאוד מתעניין[15]. בשנת 1965 הוא קיבל תואר דוקטור ללא הכנת עבודת הדוקטורט, מקרה חריג מאוד בברית המועצות. באותה שנה קיבל את התואר הרם עסקן מצטיין במדע וטכניקה של הרפובליקה הפדראטיבית הסוציאליסטית הרוסית[16]. בהגיעו לגיל הגמלאות התקשה לקבל פנסיה מהמדינה, כיוון שתקופות ארוכות בחייו היה מחוסר עבודה. רק בזכות התערבות של מסטיסלב קלדיש נמצא פתרון לנושא זה.
הוא נפטר במוסקבה[17] ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.
בשנת 1991 נקרא על שמו מכתש שטרנפלד (אנ') על ירח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארי שטרנפלד (1905-1980), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 גרשון אלימור, ראיון עם חלוץ הקוסמונאוטיקה הסובייטית פרופ' שטרנפלד באידיש, דבר, 11 בספטמבר 1964
- ^ 1 2 3 ש.ל. שניידרמן, פרופ' שטרנפלד - מבוני הירח, דבר, 1 בדצמבר 1957
- ^ 1 2 ש. אבני, מדען יהודי - אבי הוושטוק, חרות, 12 ביולי 1963
- ^ 30 שנה לעבודתו המדעית של ארי שטרנפלד, למרחב, 30 בדצמבר 1963
- ^ 1 2 נח זבולוני, מדעו יהודי יליד פולין - אבי הםפוטניקים ברוסיה, חרות, 2 בינואר 1964
- ^ יהודי - הוגה הטיסות לירח, למרחב, 16 ביוני 1963
- ^ א. שטרנפלד, יהודי פולני מבוני ספוטניק, שערים, 28 באוקטובר 1957
- ^ נרתק התא מספינת־החלל?, דבר, 20 במאי 1960
- ^ מסע לחלל — ענין פשוט ורגיל, למרחב, 11 באוגוסט 1961
- ^ .הנר גונן רשיגוו טיל הענק הסובייטי אל מטרה! באוקיאנוס השקט, קול העם, 19 בינואר 1960
- ^ המדען הסובייטי הפרופ' א. שטרנפלד על מסעותיהם העתידים של טייסי החלל, קול העם, 13 באוקטובר 1959
- ^ מוסקבה לונדון ב-15 דקה, דבר, 4 במאי 1960
- ^ תוכניות חדשות של חוהרי החלל הסובייטיים, קול העם, 14 באוגוסט 1961
- ^ אות הצטיינות סובייטי גבוה למדען־היהודי ארי שטרנפלד, הַבֹּקֶר, 7 בנובמבר 1965
- ^ אני מתעניין בכל דבר יהודי, למרחב, 16 ביולי 1964
- ^ מ. כספי, תואר רם למדען היהודי־הםובייטי ד"ר שטרנפלד, קול העם, 25 באוקטובר 1965
- ^ מת המדען היהודי שתכנת את מסלול הספוטניק, מעריב, 7 ביולי 1980