באו זרים למקדשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באו זרים למקדשי

בָּאוּ זָרִים לְמִקְדָּשִׁי[א],
לְגַדֵּעַ קֶרֶן יִשְׂרָאֵל[ב],
הֵפֵרוּ חַגִּי וְחָדְשִׁי,
שָׁבְתָה עֲבוֹדָה מֵאֲרִיאֵל[ג].

יֶאֱתָיוּ חַשְׁמוֹנָאִים צִוֵּיתָ,[ד]
אֲזַרְתָּם עֹז וּגְבוּרָה,
לְיֶשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ[ה],
וּגְאַלְתָּם[ו] חִישׁ מְהֵרָה.

"באו זרים למקדשי" (לעיתים: "באו זרים במקדשי", או: "יאתיו") הוא שיר לחנוכה. המילים, שחוברו על ידי מהר"ם א"ש הם שני בתים מתוך פיוט ארוך לחנוכה, שהולחנו בשנת ה'תשמ"ג על ידי הרב דוד כוכב, בזמן היותו תלמיד בישיבת מרכז הרב. השיר מתאר את כניסת היוונים לבית המקדש ואת גזירות אנטיוכוס (שכללו השבתה של עבודת המקדש וכן ביטול של חגי ישראל ומועדיו) שנמשכו עד הצלחת מרד החשמונאים. השיר מייחס את כוחם של החשמונאים ככוח שניתן להם מאת הקב"ה ואליו מיוחסת גם הצלחת המרד: "אזרתם עוז וגבורה, לישע עמך יצאת, וגאלתם חיש מהרה".

השיר המקורי של מהר"ם א"ש בנוי באקרוסטיכון "אני מאיר בן יהודה חזק", ומסתיים בבקשת גאולה "חזק ואמיץ גואלינו ה' צבאות, שוב שנית לגאלנו ופקוד גפן זאת".

השיר בוצע על ידי עקיבא מרגליות[1] ועל ידי אמנים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי לשון הפסוק בספר ירמיה, פרק נ"א, פסוק נ"א: "בָּאוּ זָרִים עַל מִקְדְּשֵׁי בֵּית ה'". בפיוט המקורי שהדפיס בנו "למקדשי". במקומות אחרים הוחלף ל"במקדשי"
  2. ^ על פי לשון הפסוק במגילת איכה, פרק ב', פסוק ג': "גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל"
  3. ^ על פי פירוש רש"י והמצודות ותרגום יונתן "אריאל" הוא כינוי למזבח שבו נעשית עבודת המקדש
  4. ^ בנוסח המקורי: "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים", על פי לשון הפסוק בספר תהלים, פרק ס"ח, פסוק ל"ב: "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם".
  5. ^ על פי לשון הפסוק בספר חבקוק, פרק ג', פסוק י"ג: "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ".
  6. ^ בנוסח המקורי: והשמדתם, ומתייחס ליוונים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עקיבא מרגליות - Akiva Margaliot - "באו זרים", סרטון בערוץ "עקיבא מרגליות Akiva Margaliot", באתר יוטיוב (אורך: 03:20)