בוניפקיוס השמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוניפקיוס השמיני
(1235; איטליה
 - 11 באוקטובר 1303; קריית הוותיקן) (בגיל 68 בערך)
Giotto - Bonifatius VIII.jpg
בוניפקיוס השמיני
האפיפיור ה-193
תקופת כהונה 1294 - 11 באוקטובר 1303 ()
הקודם בתפקיד סלסטינוס החמישי
הבא בתפקיד בנדיקטוס האחד עשר

בוניפקיוס השמיני (או "בוניפציוס השמיני", בלטינית: Bonifacius VIII‏; 1235 - 11 באוקטובר 1303) היה אפיפיור מ-24 בדצמבר 1294 עד מותו.

נולד בעיר אנאניי בחבל לטיום שבאיטליה (מדרום מזרח לרומא), והוטבל בשם בנדטו גאטאני. ב-1294 שיכנע את קודמו, סלסטינוס החמישי, להתפטר אחרי ששימש כאפיפיור חמישה חודשים בלבד, בוניפקיוס נבחר לאפיפיור במקומו וכדי להבטיח שלא יחזור כלא את סלסטינוס בטירת פומון. באותה שנה נכנס פיליפ הרביעי מלך צרפת עם צבאו לחבל גסקוניה (בדרום מערב צרפת) שהיה בידי האנגלים, ואדוארד הראשון מלך אנגליה הכריז מלחמה על צרפת. כדי לממן את הוצאות המלחמה הטילו שני המלכים מיסים על רכושה ואנשיה של הכנסייה. ראשי הכנסייה בצרפת פנו לעזרת בוניפקיוס השמיני שהטיל צו האוסר על מיסוי הכנסייה ללא הסכמתו של האפיפיור (פברואר 1296). בתגובה, גירש פיליפ הרביעי מצרפת את נציגי האפיפיור. בספטמבר של אותה שנה ריכך בוניפקיוס השמיני את עמדתו, ושני המלכים הסכימו שישמש בורר בסכסוך ביניהם.

בוניפקיוס השמיני הכריז על 1300 כשנת יובל. המונים מלאו את רחובותיה של רומא, הכנסייה זכתה בהכנסות ממכירת מזון, והאפיפיור היה בשיאו. אך ב-1301 פרץ ריב בין עוזריו של פיליפ הרביעי לבין נציג האפיפיור בצרפת, שהועמד למשפט באשמת המרדה ונכלא. בוניפקיוס דרש לשחררו מיד, והטיל צו האוסר על השלטון החילוני לשפוט איש כנסייה (דצמבר 1301). ב-11 בפברואר 1302 הועלתה איגרתו של האפיפיור בלהבות בפריז בנוכחותו של פיליפ הרביעי. המלך זימן לראשונה את אסיפת המעמדות הצרפתית (האצולה, הכמורה והמעמד הבינוני) שהודיעו לאפיפיור בכתב, כל אחד בנפרד, כי הם תומכים בשלטון החילוני. בתגובה, פרסם בוניפקיוס השמיני את איגרתו 'אחת קדושה' שבה טען לעליונות האפיפיור על כל שלטון חילוני (אוקטובר 1302).

במרץ וביוני 1303 זימן פיליפ הרביעי את מועצתו שהכריזה על בוניפקיוס השמיני כעריץ מושחת, ודרשה את פיטוריו על ידי מועצת הכנסייה ברומא. האפיפיור טען כי הוא בלבד מוסמך לכנס את מועצת הכנסייה, והוציא צו נידוי נגד מלך צרפת. אך לפני שהיה סיפק בידו לעשות דבר, השתלטו 2,000 שכירי חרב של פיליפ הרביעי על ארמון האפיפיור בעיר מולדתו אניאני (בעת ששהה שם, ככל הנראה, לשם חופשה), והחזיקו אותו שם במעצר. אנשי אניאני, בעזרתם של 400 פרשים, שחררו אותו ממעצר והביאו אותו אל הותיקן ברומא, שם נפטר כתוצאה ממחלה באוקטובר 1303.

הקודם:
סלסטינוס החמישי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
בנדיקטוס האחד עשר