קריית הוותיקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינת קריית הוותיקן
Flag of the Vatican City.svg Coat of arms of the Vatican City.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: {{{מוטו לאומי}}}
המנון לאומי: Inno e Marcia Pontificale
מיקום קריית הוותיקן
יבשת אירופה
שפה רשמית לטינית ‏‏‏[1]
עיר בירה הוותיקן‏[2]
41°54′N 12°27′E / 41.900°N 12.450°E / 41.900; 12.450
משטר מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית
ראש המדינה
- אפיפיור
אפיפיור
פרנציסקוס
הקמה
-תאריך
ההסכמים הלטרניים
11 בפברואר 1929
שטח[3]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
0.44 קמ"ר 
247 בעולם
זניח
אוכלוסייה[4]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
842 נפש 
235 בעולם
1,913.64 נפש לקמ"ר
6 בעולם
מטבע אירו ‏‏‏[5] ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .va
קידומת בינלאומית 379+

מדינת קריית הוותיקןלטינית: Status Civitatis Vaticanæ, בעברית תקנית: וטיקן) ובקיצור - הוותיקן היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה - פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה. הוותיקן הוא מקום מושבו של הכס הקדוש ושל האפיפיור, ונמצא בריבונותם. הוא משמש כמרכז הנצרות הקתולית בעולם. בוותיקן חיים כ-800 אנשים, רובם אנשי דת קתולים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של קריית הוותיקן, מדינת האפיפיור

היישות ממנה התפתח הוותיקן של ימינו התגבשה במאה הרביעית כ"נחלת פטרוס הקדוש" - שטחים בריבונות האפיפיור במרכז איטליה. עם השנים הרחיבו האפיפיורים את שליטתם באזור ובמאה השמינית כבר שלטה מדינת האפיפיור על רומא וסביבתה המורחבת. בעקבות איומים מצד הלומברדים פנה האפיפיור לפפין הגוץ, שליט הפרנקים אשר העניק למדינת האפיפיור שטחים רבים שאותם כבש במלחמתו מול לומברדיה. מחווה זו, אשר התרחשה בשנת 756 לספירה, אושררה כעבור זמן על ידי בנו של פפין קרל הגדול והיא נחשבת בעיני רבים לתחילת קיומה של מדינת הוותיקן.

במאה ה-9 קיבלה המדינה עצמאות מוחלטת ואף ניהלה מלחמות על קיומה מול הקיסרים הגרמנים אשר ראו בה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, מלחמות אשר הגיעו לקיצן בסוף המאה ה-13.

השלטון האפיפיורי במדינה התערער מאוד עקב הפילוג הגדול וגלות אביניון בשנים 1309 - 1377, אך היא המשיכה להתקיים וחזרה לגדולתה בתקופת הרנסאנס בה היוותה גורם כוח מכריע במפה הפוליטית של אירופה.

בשנת 1791 סיפחה צרפת, בראשות נפוליאון, את המדינה לתחומיה. נפוליאון נהג במדינה כבשלו ואף ביטל את שלטון האפיפיור פעמיים. בשנת 1815, בקונגרס וינה, הוחזר השלטון במדינה לאפיפיור, אשר הנהיג בה משטר אבסולוטי ריכוזי. הדבר נתפס באיטליה כמכשול לאיחוד ההולך ומתקרב. האפיפיורים נעזרו בצבאות זרים כדי לנסות ולמנוע את סיפוח שטחיהם לממלכת איטליה המתגבשת, אך עם נסיגת הצבא הצרפתי מרומא ב-1870 סופחה העיר ומדינת האפיפיור כולה לאיטליה ובוטל שלטון האפיפיור. האפיפיור סירב להכיר בסיפוח עד 1929 - השנה בה נוסדה קריית הוותיקן כריבונות עצמאית בתוך איטליה בהסכם שיזם מוסוליני, ההסכמים הלטרניים, ונחתם בין האפיפיור פיוס האחד עשר לבין מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הוותיקן היא בית לכמה מיצירות האמנות המפורסמות בעולם. בזיליקת פטרוס הקדוש, אשר בין מעצביה נמנו דונטו ברמנטה, מיכלאנג'לו, ג'קומו דלה פורטה, קרלו מדרנו וג'ובאני לורנצו ברניני, היא יצירת מופת של אדריכלות הרנסאנס. הקפלה הסיסטינית מפורסמת בזכות ציורי הקיר שבה, כולל תקרת הקפלה של מיכלאנג'לו ועבודות של פייטרו פרוג'ינו, סנדרו בוטיצ'לי, קוזימו רוסלי, לוקה סינורילי ואחרים. בין האמנים האחרים שעיטרו את מבני הוותיקן נמנים רפאל ופרה אנג'ליקו. ספריית הוותיקן ואוספי מוזיאון הוותיקן הם בעלי חשיבות עליונה מבחינה היסטורית, מדעית ותרבותית. בשנת 1984 הכריז אונסק"ו על קריית הוותיקן כאתר מורשת עולמית, זוהי המדינה היחידה בעולם אשר כולה הוכרזה כאתר מורשת עולמית. קריית הוותיקן היא אף האתר היחיד בעולם עד היום המופיע ברשימת אונסק"ו כאתר המכיל מונומנטים בהתאם לאמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין.

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוותיקן הוא מקרה נדיר של מונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. המונרך הוא האפיפיור, והוא נבחר על פי הכלל, לכל ימי חייו על ידי מועצת הקרדינלים המתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). למרות כלל זה, פעמים ספורות לאורך ההיסטוריה פרש אפיפיור מתפקידו בטרם נפטר,‏[6] לאפיפיור סמכויות עליונות בתחום התחיקתי, הביצועי והשיפוטי בכל הנוגע ל"כס הקדוש" ומדינת קריית הוותיקן. מה שהופך אותו למונרך האבסולוטי היחיד שנותר באירופה.

"הכס הקדוש" הוא מכלול הסמכות והריבונות לניהול הכנסייה הרומית-קתולית ברחבי העולם. ככזה, הוא ישות משפטית שוות ערך למעמד מדינה. ניהול המדינה עצמה מואצל על ידי האפיפיור ל"ועדה האפיפיורית למדינת קריית הוותיקן". חוקי הדת תקפים במדינה, ובמקרים אותם אין הדת מכסה – חוקי רומא תקפים. הרשות המבצעת והגוף המנהלי העליון של הכס הקדוש הוא הקוריה הרומאית, שמשרדיה נמצאים בוותיקן (אך היא אינה מנהלת את קריית הוותיקן עצמה אלא את העולם הקתולי כולו).

שטחו המצומצם של הוותיקן מוכר בינלאומית כטריטוריה ריבונית, מאז 1929. אך "הכס הקדוש" הוא הישות המתקשרת בהסכמים בינלאומיים, שולחת ומקבלת שגרירים, וכדומה. השגרירויות הזרות ממוקמות בפועל בעיר רומא, מהיעדר שטח בתחומי הוותיקן [דרוש מקור] (ובכלל זה גם שגרירות איטליה).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הוותיקן
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
St Peter's Square, Vatican City - April 2007.jpg
כיכר פטרוס הקדוש ומבט מזרחה לעבר רומא
מדינה קריית הוותיקן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6
(למפת קריית הוותיקן רגילה)

כלכלת המדינה ייחודית בכך שאינה מסחרית. סך תקציב המדינה הוא כרבע מיליארד דולר (2003). מרבית הכנסות המדינה מקורן בתרומות של קתולים מרחבי העולם. חלק קטן מהכנסותיה מקורו במכירת בולים ומזכרות, הוצאה לאור של פרסומים וכתבי קודש, ודמי כניסה של תיירים למוזיאון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הוותיקן ממוקמת על גבעת הוותיקן (בלטינית: Mons Vaticanus) בצפון-מערב רומא, ממערב לנהר הטיבר. גובה הגבעה נע בין 75 מטרים ל-19 מטרים מעל פני הים. אורך גבולותיה של המדינה 3.2 ק"מ, והיא גובלת באיטליה בלבד שלמעשה מקיפה אותה מכל עבריה. זוהי המדינה הריבונית הקטנה ביותר בעולם, ושטחה הוא 0.44 קמ"ר בלבד. כל שטח המדינה הוא יבשתי, ואין לה מוצא לים.

האקלים, באופן טבעי, זהה לזה של רומאים תיכוני, עם חורף (ספטמבר עד אמצע מאי) מתון וגשום, וקיץ (מאי עד ספטמבר) יבש ולח. שלג יורד לעתים נדירות.

הוותיקן ממוקם בקואורדינטות גאוגרפיות '41°54 צפון, 12°27′ מזרח.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית הוותיקן מונה (2014) כ-842 נפש. האוכלוסייה כוללת את ראשי הכס הקדוש, אנשי כמורה ונזירות, וכן 100 חיילי המשמר השווייצרי האחראים על הסדר והביטחון בתחומיה. כל האוכלוסייה, כולל חיילי המשמר, קתולים. שפת המדינה הרשמית היא לטינית. איטלקית נפוצה בקרב מרבית תושביה, חיילי המשמר השווייצרי דוברים גרמנית. כוח העבודה כולל בעיקר 3,000 עובדי-יום שאינם תושבי הוותיקן.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי קריית הוותיקן במדיהם המסורתיים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המשמר השווייצרי

חיל המשמר של קריית הוותיקן הוקם ב-22 בינואר 1506 על ידי האפיפיור יוליוס השני והוא מורכב מ-134 נוצרים קתולים (נכון לשנת 2005), תושבי שווייץ שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים לפחות וגילם נע בין 19 ל-30. מדי הצבא עוצבו על ידי מפקד המשמר בשנת 1914, בהשפעת ציורים מתקופת הרנסאנס. כוח צבאי זה מגן על ארמון האפיפיור, על הכניסה לעיר, והאחראי לביטחונו האישי של האפיפיור. על אף שחיילי המשמר עוברים הכשרה צבאית מלאה והם מצוידים בכלי נשק מודרניים, הם עדיין לומדים להשתמש בחרבות, בגרזנים, בהאלברד ובכלי נשק עתיקים נוספים.

רכבות בוותיקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורת הרכבות בקריית הוותיקן מתנהלת על מערכת של 300 מטר מסילות רכבת והיא מערכת מסילות הרכבת הלאומית הקטנה ביותר בעולם.‏[7] גישה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחה לתושבי הוותיקן בהסכמים הלטרניים (1929), ומסילות ותחנות רכבת נבנו במהלך כהונתו של פיוס ה-11 כאפיפיור באותה תקופה. עיקר פעילות הרכבות בוותיקן היא בהעברת סחורות ייבוא, אך לעתים הרכבות גם משמשות נוסעים, בדרך כלל מסיבות סמליות או טקסיות.

האפיפיור גרגוריוס השישה עשר (שכיהן בתפקיד מ-1831 עד 1846) מנע את בניית מסילות הרכבת במדינת האפיפיור, והוא ידוע באמירתו "chemin de fer, chemin d'enfer" (בעברית: "מסילת הברזל היא המסילה לגיהנום").‏[8] מחליפו, פיוס ה-11, החל בבניית קו רכבת מבולוניה לעיר הנמל אנקונה, בניגוד לדעת קודמו, אך האזור הותקף על ידי צבאות שלחמו לאיחוד איטליה ב-1861, לפני סיום בניית המסילות.‏[9] תחבורת רכבות הפכה להכרח עם העלייה ההמונית לרגל לקריית הוותיקן במאה ה-19, שהחלה בערך ב-1858, והייתה לאחד מהגורמים שמיתנו את ההתנגדות לרכבות בוותיקן.

בניית תחנות רכבת בקריית הוותיקן והזיקה שלה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחו בהסכמים הלטרניים מה-11 בפברואר 1929. הגוף הרשמי שעסק בבניית מסילות רכבת באיטליה הוציא לפועל את ההבטחה הזו והתחיל בבנייה ב-3 באפריל 1929, תחת מימונה של הממשלה האיטלקית. הכספים שהושקעו בבנייה נלקחו מתוך הכספים שהובטחו לוותיקן כפיצוי בהסכמים הלטרניים.

הקטר הראשון נכנס לוותיקן במרץ 1932. ועדה משותפת לענייני רכבות של איטליה והוותיקן אושרה ב-12 בספטמבר 1934, ובאוקטובר באותה שנה הושלמה בניית מערכת הרכבות על ידי הגוף שעסק בכך המוזכר לעיל והמערכת הועמדה לרשות הוותיקן וה-Ferrovie dello Stato, מפעילת מערכת הרכבות האיטלקית.

מאז ה-7 ביוני 1929, החקיקה האיטלקית בענייני רכבות מחייבת גם את מערכת הרכבות של הוותיקן.

אתרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה זו מפורסמת באתרי התיירות והעתיקות שבה, בין האתרים החשובים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אומנם הלטינית היא השפה הרשמית אך השפה ה‏איטלקית היא השפה המדוברת.‏
  2. ^ הוותיקן היא עיר מדינה.‏
  3. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  5. ^ ‏לפני שנת 1999 - לירת הוותיקן.‏
  6. ^ ynet, חיי פרישות: מה עושה אפיפיור בדימוס?, באתר ynet‏, 12 בפברואר 2013
  7. ^ Korn, Frank J. 2000. A Catholic's Guide to Rome: Discovering the Soul of the Eternal City. Paulist Press. ISBN 080913926X. p. 49
  8. ^ Pollard, John. 2005. Money and the Rise of the Modern Papacy. ISBN 0521812046. p. 29.
  9. ^ Prusak, Bernard P. 2004. The Church Unfinished: Ecclesiology Through the Centuries. Paulist Press. ISBN 0809142864. p. 271


מדינות אירופה

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן 1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה 2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה 1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה 1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן 1 · קפריסין 2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה 1 · שבדיה · שווייץ


חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיה · דרום אוסטיה · טרנסניסטריה · נגורנו קרבאך · צפון קפריסין 2


שטחים תלויים: אולנד · אקרוטירי ודקליה 2 · איי פארו · גיברלטר · גגאוזיה · גרנזי · יאן מאיין · ג'רזי · האי מאן · סבאלברד · חצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.
אירופה
דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בקריית הוותיקן

קריית הוותיקןהמרכז ההיסטורי של רומא ורכוש הכס הקדוש הנהנה ממעמד אקסטרה טריטוריאלי ובזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות