תקופת בית שני
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
| היסטוריה של עם ישראל |
|
תקופת בית שני היא התקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה וחורבן היישוב היהודי בארץ ישראל והמקדש. התיקוף מקובל על היסטוריונים, אף כי בית המקדש השני נבנה 22 שנה לאחר שיבת ציון, וחרב 65 שנה לפני כישלון מרד בר כוכבא. התקופה ארכה, אם כן, 607 שנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תקופה זו הינה תקופה ייחודית בתולדות עם ישראל. התקופה ראתה התפתחות תאולוגית ורוחנית, עלייתם ונפילתם של מנהיגים וכוהנים, יצירה תרבותית ודתית ענפה. בתקופה זו נחתם התנ"ך, נכתבו הספרים החיצוניים וכן המגילות הגנוזות, והחל התהליך הארוך של יצירת קובצי הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבעל פה, אשר הפכו לימים למשנה ולתלמוד. סדרי התפילה החלו להתגבש, והזהות היהודית כפי שאנו מכירים אותה היום החלה ללבוש את הצורה המוכרת לנו.
במהלך רוב תקופה זו היה בית המקדש בירושלים למרכזו הרוחני והדתי של עם ישראל, אם כי במהלך חלק מן התקופה היו קיימים בתי מקדש נוספים בגלות, אשר אף בהם היו מקריבים קורבנות, ונהוגה הייתה שם עבודת הכוהנים כפי שהייתה נהוגה בבית המקדש אשר בירושלים. התקופה ראתה את בניין בית המקדש בימי זרובבל, הפיכתו להיכל מרהיב בידי הורדוס והריסתו בידי טיטוס. לאחר חורבן בית המקדש השני לא נבנה בית המקדש מחדש.
במהלך התקופה היה עם ישראל עצמאי בארצו אך לתקופה קצרה, היא תקופת החשמונאים. רובה של התקופה היה העם משועבד לאימפריות אזוריות שונות - האימפריה הפרסית, מצרים התלמיית, הממלכה הסלאוקית, והאימפריה הרומית. במהלך כל התקופה עמד עם ישראל, שר החזיק במונותאיזם אל מול תרבויות פגאניות שליטות, אשר ביקשו להטמיע אותו בקרבן, ובמיוחד ההלניזם. דבקות העם באמונתו ורצונם של רבים בעצמאות מדינית, יצרו חיכוך מתמיד עם האימפריות השליטות, ועם תושבי הארץ שאינם יהודים. שלושה העימותים הגדולים בין יהודים לבין שלטונות זרים בארץ ישראל הם: מרד החשמונאים, המרד הגדול ומרד בר כוכבא; שני האחרונים נוהלו מול האימפריה הרומית, וסופם היה חורבן היישוב היהודי, יציאה לגלות של רבים ואובדן העצמאות.
מאפייניה של התקופה, אשר מייחדים אותה מכל התקופות האחרות בתולדות עם ישראל, הם חברה חקלאית שרובה ישב בכפרים; יצירה ספרותית, שכללה את עריכת התנ"ך, המשנה, מגילות ים המלח וכתבים נוספים שרובם אבדו; תפיסת ירושלים ובית המקדש הפעיל שבה כמרכז חיי האומה; וזאת במקביל לקיומן המשגשג של קהילות יהודיות בתפוצות, הגדולה שבהם בבבל, שבינה לבין היהודים בארץ ישראל התנהלו קשרים ענפים.
- התקופות העיקריות בתקופת הבית השני הן
- שיבת ציון ושלטון האימפריה הפרסית - בשנת 538 לפנה"ס, עד כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.
- שלטון ההלניסטים - אלכסנדר הגדול ויורשיו - בית תלמי, הממלכה הסלאוקית - בין שנת 332 לפנה"ס לשנת 167 לפנה"ס.
- שלטון בית חשמונאי - ממרד החשמונאים בשנת 167 לפנה"ס, ועד עלייתו של הורדוס לשלטון בשנת 40 לפנה"ס.
- שלטון הורדוס ויורשיו - משנת 40 לפנה"ס, עד שנת 6 לספירה.
- שלטון הנציבים הרומים - תקופת הנציבות הראשונה, משנת 6 עד שנת 41, תקופת ביניים של שלטון אגריפס הראשון ולאחריה תקופת הנציבות השנייה, בשנים: 44-66 לספירה.
- המרד הגדול - בשנים 66-73.
- התקופה שבין המרידות עד מרד בר כוכבא - משנת 73 עד שנת 135.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- בועז זיסו ואחרים, ממצאים מימי מרד בר כוכבא במערת התאומים שבמערב הרי ירושלים, קדמוניות, 138, תש"ע-2010, עמ' 121-118.
- מיכאל אבי-יונה, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
- Albert I. Baumgarten, The Flourishing of Jewish Sects in the Maccabean Era: An Interpretation, (Supplements to the Journal of the Study of Judaism, 55), Leiden, New York & Köln: Brill, 1997[1]
- Jack Pastor, Land and Economy in Ancient Palestine, New York, London, Routledge, 1997, 220 pp.[2]
- Lester L. Grabbe, A history of the Jews and Judaism in the Second Temple Period, Continuum International Publishing Group, 2008, Volume 1, (471 pp.) ISBN 9780567043528; Volume 2, The early hellenistic period, 335-175 BCE, (434 pp.) ISBN 9780567033963.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אלכסנדר רופא, בין ייעוד לירידה: ארץ-ישראל בראשית ימי הבית השני, קתדרה 41, אוקטובר 1986, עמ' 10-3
- אלכסנדר רופא, ראשית צמיחתן של הכיתות בימי בית שני (ראיות זנוחות מתרגום השבעים, ישעיהו השלישי, בן-סירא ומלאכי), קתדרה 49, ספטמבר 1988, עמ' 22-13
- בצלאל בר-כוכבא, מחקר תקופת הבית השני – הכשרה, אמצעים, שיטות ויעדים, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 164-121
- דוד גודבלט, איחוד הכהונה והמלוכה בארץ-ישראל בתקופת בית שני, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 28-7
- רננה אילן, תהליך התכנסות הכפרים לעיירות בסוף ימי בית שני, קתדרה 119, מרץ 2006, עמ' 54-37
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ביקורת: איתמר גרינולד, לבעיית הכתתיות בימי בית שני, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 184-177
- ^ ביקורת: זאב ספראי, אדמה וכלכלה בימי בית שני, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 168-163
