בלה קאופמן

בלה קאופמן
	קאופמן, 2015
לידה	11 בספטמבר 1956; ירושלים
פטירה	13 במאי 2021 (בגיל 64)
לימודי רפואה	האוניברסיטה העברית בירושלים
התמחות	אונקולוגיה
תפקידים	אונקולוגית
מחלקות ובתי חולים	המרכז הרפואי שיבא

ערך זה עוסק באונקולוגית ישראלית. אם התכוונתם לסופרת אמריקאית, ראו בל קאופמן.

בלה קאופמן (11 בספטמבר 1956 – 13 במאי 2021) הייתה אונקולוגית וחוקרת סרטן ישראלית, מנהלת המכון לאונקולוגיית השד ונשיאת המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, פרופסור בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. הייתה יושבת ראש עמותת "רופאים לזכויות אדם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בירושלים. בנעוריה, למדה בגימנסיה רחביה (סיימה ב-1974). הייתה נשואה ליוסי (מרצה למדעי המחשב). לשניים נולדו בן ובת. התגוררו בקריית אונו.
בשנת 2005 אובחנה כחולה בסרטן השד. החלימה לאחר טיפולים, אולם הסרטן חזר ב-2012.

ב-13 במאי 2021 נפטרה מהמחלה. הובאה לקבורה בבית העלמין בתל מונד.

בארגון רופאים לזכויות אדם כתבו בחשבון הטוויטר שלהם^[1]:

"אנו אבלים על פטירתה של חברתינו האהובה, פרופ' בלה קאופמן, מבכירות האונקולוגיות בישראל ובעולם, מתנדבת מסורה וחברת הוועד המנהל מזה שנים רבות. הקהילה הרפואית וקהילת זכויות האדם בישראל איבדו את אחת החברות החשובות בהן. היא תמשיך להיות עבורנו מודל לחיקוי ומקור השראה. יהי זכרה ברוך".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 החלה בלימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1984 קיבלה תואר דוקטור לרפואה. בשנים 1985–1990 התמחתה באונקולוגיה וברדיותרפיה במרכז הרפואי הדסה. בשנת 2001 הצטרפה לסגל המרכז הרפואי שיבא.^[2]

עסקה בחקר סרטן שד תורשתי. הובילה מחקר שהבשיל בשנת 2018 לתרופה הראשונה לחולות סרטן שהן נשאיות של הגן BRCA.^[3] קאופמן טיפלה במאות חולות סרטן השד, פרסמה מחקרים רבים בתחום ונחשבה לאחת הרופאות האנושיות והאמפתיות ביותר בישראל. בזכותה, נמשך המחקר בתרופה "לינפרזה", שהצילה חיים של אלפי נשים בעולם.^[1]

משנת 2008 ועד לפטירתה, הייתה חברה בוועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן.^[4] הייתה חברה בפורום בינלאומי של רופאים העוסקים בסרטן שד תורשתי. הייתה יושבת ראש עמותת "רופאים לזכויות אדם".