תל מונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל מונד
Tel mond COA.png
פסל של אלפרד מונד במרכז תל-מונד, מעשה ידיה של הפסלת בתיה לישנסקי
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני גולן
גובה ממוצע ‎46‏ מטר
תאריך ייסוד 1929
סוג יישוב יישוב 10,000‏-19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 11,397 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 1,596 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,143 דונם
מיקום תל מונד
תל מונד
תל מונד
דירוג חברתי-כלכלי 9 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4962
פרופיל תל מונד נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס

תֵּל מוֹנְד היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. בתחילה הייתה חלק ממועצה אזורית הדר השרון עד שהוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

תל מונד גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 (ליד נתניה אבן יהודה) ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן. תל מונד מהווה מרכז אזורי ליישובים חקלאיים סמוכים, ובהתאם נבנו בו מבני מסחר ושירותים. רחובה הראשי הוא רחוב הדקל, הרחוב הראשון בתל מונד.

ראשי מועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 - רוני גולן (התקווה)
  • 1989-2013 - שלמה רצבי (ליכוד)
  • 1974-1989 - משה נחום (מערך)
  • 1972-1974 - ג'ול נחום (גח"ל)‏[1]
  • 1970-1972 - דב אבלס (נאמני תל מונד)
  • 1954-1970 - נפתלי דין (מערך)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל מונד הוקמה על ידי סר אלפרד מונד, הברון מלצ'ט הראשון (המוכר גם בשם לורד מלצ'ט) בשנת 1929, במטרה לספק מקום יישוב לעובדים בפרדסים. הלורד מונד היה תעשיין ופוליטיקאי יהודי-אנגלי. עם כיבוש הארץ בידי הבריטים החל לגלות עניין בציונות. הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל יחד עם ידידו חיים ויצמן בשנת 1922. ב-1928, בעקבות ביקור נוסף בארץ, הצליח מונד לשכנע קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, כמיזם עסקי, ולצורך כך הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל". החברה רכשה קרקעות, נטעה פרדסים והציעה לרכישה חלקות מעובדות ליהודי העולם. בסוף שנת 1929 הוקם על גבעה במרכז האזור "מחנה תל מונד" שכלל כמה צריפים. במחנה גרו עובדי הפרדסים של "חברת מטעי ארץ ישראל" וחברי ארגוני ההתיישבות. שרידי מחנה זה נמצאים במזרח היישוב כיום. היה זה היישוב הראשון בין כפר סבא לחדרה, שטח שהיה עד אז שומם ברובו מיישובים יהודיים. בשנת 1931 נבנו שבעת בתי הקבע הראשונים שיועדו ללורד מונד ומשפחתו ולמנהלי החברה. החברה מכרה במקביל חלקות קרקע לפועלים להקמת בתים ומשקי עזר צמודים. מאוחר יותר רכשה הקק"ל שטחי קרקע נוספים להקמת שכונת זיו למגורי הפועלים. בשנת 1944 הגיעו למושבה עולים מתימן שהשתכנו בתחילה באוהלים והקימו אחר כך את שכונת יעקב.

לאחר קום המדינה בתקופת העלייה ההמונית הוקמה מעברה ביישוב לקליטת העולים. לקליטת עולי המעברה הוקמו השכונות וולפסון, שפרינצק ואלי כהן. עם השנים גדלה האוכלוסייה ונוספו שכונות חדשות. תהליך זה נעשה באופן איטי ומבוקר על מנת לשמר את אופיה הכפרי של המושבה.

בתל מונד נמצאת 'וילה זיו', וילה שהייתה שייכת ללורד זיו, לורד ציוני שבימיה הראשונים הייתה קרויה על שמו. במרכז תל מונד עומד פסל של אלפרד מונד מעשה ידיה של בתיה לישנסקי. על ימיה הראשונים של תל מונד אפשר ללמוד במרכז התיעוד, באחד משבעת בתי הקבע הראשונים של היישוב.[1]

בתל מונד ארבעה בתי ספר יסודיים, שלושה ממלכתיים ("ניצנים", "שלנו", ו"נוף ילדותי") ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי אחד ("אור תורה"). כמו כן ביישוב בית החינוך על שם יצחק רבין, בית ספר שש שנתי לתלמידי כיתות ז-יב. בית ספר זה משרת את תלמידי תל מונד וצורן יחד.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בתל מונד 11,397 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 80.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 13,687 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קהילה ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט "פולג" מתנועת הצופים, אשר הוקם בשנת 1982 על ידי גרעין רעים. כ-92 אחוזים מהנוער בתל מונד (בכתות ד'-י"ב) לוקח חלק בפעילויות. שבט פולג מונה כ-1170 חניכים מכיתות ד' - י"ב. שבט פולג הוא שבט הצופים הגדול ביותר במחוז השרון והשלישי בגודלו בארץ.

תנועת הנוער הדתית-לאומית בני עקיבא מנהלת סניף במקום משנת 1989, המונה כ-200 חניכים ומדריכים, ומשרת את הציבור הדתי בתל מונד. סניף התנועה הוקם בסמוך לבית הספר הממלכתי-דתי "אור תורה". הסניף משמש את החניכים בפעילותם החברתית וההדרכתית לאורך כל השנה. את התנועה מלווים מדריכים, ומנהיגים אותה קומונרים מטעם תנועת "בני עקיבא" הארצית.

ליישוב יש מתנ"ס שבו מוצעים חוגי מחול, יצירה, והתעמלות לכל הגילאים.

מרכז הפיס לקשיש הנמצא בגבול היישוב משמש כמקום מפגש לקשישים ומנהל הרבה פעילויות בשמחות וחגים.

ערים אחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 32°15′10.43″N 34°55′8.76″E / 32.2528972°N 34.9191000°E / 32.2528972; 34.9191000