בלנדר (תוכנה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלנדר
Blender.svg
Blender 2.70.png
צילום מסך של Blender 2.70
מפתח Blender Foundation
גרסה אחרונה 2.71
מערכת הפעלה Microsoft Windows, Mac OS X, Linux ו-FreeBSD
רישיון GNU General Public License גרסה 2 ומעלה
קטגוריה תוכנות גרפיקה תלת ממדיות
blender.org

Blender היא תוכנה חופשית לגרפיקה תלת ממדית, ניתן דרכה להכין סרטי אנימציה, אפקטים ויזואלים, יישומים תלת ממדיים ומשחקי וידאו. מאפייני בלנדר כוללים מידול תלת-ממדי, מיפוי UV, מיפוי טקסטורה, אנימצית שלד, סימולציות נוזל ועשן, מערכת חלקיקים, הנפשה ממוחשבת, רינדור, עריכת וידאו וקומפיזציה.

בלנדר מתאפיינת בממשק משתמש ייחודי, בו כמעט כל פעולה מתבצעת על ידי קיצור מקשים מסוים. ממשק זה מקשה על המשתמש החדש אך מאפשר עבודה יעילה ביותר לאחר שלב הלימוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טון רוזנדל יושב ראש Blender Foundation וביג באק באני, 2008

ב-1998 הקים ההולנדי טון רוזנדל (Ton Roosendaal) חברה בשם NaN (ראשי תיבות של Not a Number). החברה הייתה חברה-בת של NeoGeo, אחת החברות לאנימציה תלת-ממדית הגדולות ביותר בהולנד (שאף אותה הקים רוזנדל). NaN הוקמה במטרה לבנות תוכנה לעיצוב תלת ממדי, שבעזרתה יוכלו עובדי NeoGeo לפתח אנימציה.

צילום מסך של Blender 2.4

בלנדר החלה את דרכה כתוכנה קניינית של NaN. שאיפותיה של NaN לא תאמו את יכולות החברה ואופי השוק באותה תקופה. כתוצאה מכך, באפריל 2001 צומצם כוח האדם בחברה ונמצאו לה משקיעים חדשים. לאחר שישה חודשים הוציאה החברה את Blender Publisher, תוכנה המיועדת לשוק הגדל של מדיה אינטראקטיבית תלת ממדית שבה משתמשים באינטרנט. מכירות התוכנה היו נמוכות מהציפיות, והמשקיעים המאוכזבים החליטו להפסיק את פיתוח בלנדר ולסגור את NaN.

למרות חסרונות רבים שהיו לתוכנה רצו אנשים רבים בהמשך קיומה, אך בגלל המצב הכלכלי לא היה סיכוי לגייס כספים ולהקים חברה חדשה שתמשיך את הפיתוח. בשנת 2002 החליט רוזנדל להקים מלכ"ר - קרן בלנדר (Blender Foundation).

מטרתה הראשונה של הקרן הייתה להבין כיצד ניתן להמשיך לפתח ולקדם את בלנדר כתוכנה חופשית-קהילתית. בשנת 2002 שכנע רוזנדל את המשקיעים להסכים על תוכנית "לשחרר את בלנדר" (Free Blender), במטרה להפוך את בלנדר לתוכנה חופשית. מטרת התוכנית הייתה גיוס 100,000 אירו שתמורתם יירכשו הזכויות על התוכנה. לאחר שבעה שבועות הצליחו לגייס את הכסף הדרוש, וב-13 באוקטובר 2002 שווקה בלנדר לראשונה ברישיון חופשי, GPL.

סוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזן

בינואר/פברואר 2002 זה היה די ברור ש-NaN לא תמשיך להתקיים ותיסגר סופית במרץ. אף על פי כן, יצאה לאור גרסה נוספת, 2.25. ובתור סוג של ביצת פסחא, החליטו האומנים והמפתחים להוסיף את השימפנזה הפרימיטיבית. היא נוצרה על ידי וילאם פול (הידוע בכינויו: SLiD3), שקרא לה סוזן, על שם האורנגאוטן מסרטו של קווין סמית' ג'יי ובוב השקט מכים שנית.

סוזן משמשת כאלטרנטיבה של בלנדר ל"מבחן המודלים" כדוגמת קנקן התה. סוזן היא גם דרך מהירה וקלה לבדיקת חומרים, אנימציות, טקסטורות והתקנת אורות. בתחרות הגדולה של בלנדר מעניקים על שמה את "פרס סוזן".

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבלנדר יש התקנה קטנה יחסית והיא רצה על מספר פלטפורמות מיחשוב פופולריות, הכוללים את לינוקס, Mac OS X ו-Microsoft Windows, יחד עם FreeBSD, IRIX, NetBSD, OpenBSD ו-Solaris. בנוסף קיימות נגזרות בלתי רשמיות ל-AmigaOS 4, BeOS, MorphOS , Pocket PC ו-SkyOS. למרות שלעתים היא מופצת ללא מסמכים או תמונות להמחשה, התוכנה מכילה מאפיינים של תוכנת מידול יוקרתית. היכולות שלה הן בין היתר:

  • תמיכה במגוון רב של פרימיטיבים גאומטריים, הכוללים צלעות משתלבות, מידול תת-שטח מהיר, עקומות ביזאריות, משטחי NURBS, מטאבולס (Metaballs), פיסול דיגיטלי, ופונטים.
  • אינטגרציה עם YafaRay, תוכנה חופשית למעקב קרניים.
  • יכולת רינדור (rendering) בשני מנועים שונים - המנוע הפנימי בשיטת מעקב קרניים (scanline/raytracing), ומנוע מבוסס GPU בשם Cycles בשיטת Path trace.
  • כלי אנימציה הכוללים קינמטיקה הפוכה, קרס (Hook), עוקמות (Curve) ועיוות מבוסס-סריג (Lattice-based), דינמיקת גוף רך כולל איתור התנגשות, דינמיקת נוזלים, דינמיקת גוף קשיח, שיער מבוסס-חלקיקים, ומערכת חלקיקים עם איתור התנגשות.
  • מסגלים (Modifiers) לאפקטים בלתי-הרסניים.
  • תמיכה בסקריפטים של פייתון.
  • עריכת וידאו/אודיו בסיסיים ויכולת קומפוזיציה.
  • משחקי בלנדר, פרויקט משנה, המציע תכונות אינטראקטיביות כגון זיהוי התנגשות, מנוע דינמי, ותכנות לוגיסטי. הוא מאפשר גם תכנות עצמי, יישומי זמן אמת להדמיה אדריכלית ולבניית משחקי וידאו.
  • תמיכה מלאה של צמתים (Node-based) בתוך צינור הרינדור.
  • בקרה בזמן-אמת בסימולציית פיזיקה.

ממשק משתמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשק למשתמש שודרג בגרסה 2.5

לבלנדר יש מוניטין של תוכנה שקשה לקליטה עבור משתמשי תוכנות תלת ממד אחרות. כמעט לכל פונקציה יש מקש קישור ישיר ומקשים שמהווים מספר קיצורים. מאז שבלנדר הפכה לתוכנה חופשית, חל מאמץ לסדר את התפריטים כראוי כמו גם את השימוש בכלים הגיוניים ויעילים יותר. היו גם מאמצים בשיפור ויזואלי של הממשק משתמש, עם ערכת הצבעים, תפריטים שקופים ש"צפים", שיפור עץ סקירת האובייקט, ושינויים קטנים נוספים (כגון כלי אוסף הצבעים).

ממשק המשתמש של בלנדר משלב את המושגים הבאים:

מצב עריכה
שני מצבי העבודה העיקריים הם מצב אובייקט (Object Mode) ומצב עריכה (Edit Mode), אשר עוברים בניהם בעזרת המקש Tab. מצב אובייקט משמש בשביל לתפעל אובייקטים בודדים כיחידה, בזמן שמצב עריכה משמש בשביל לתפעל את הנתונים בפועל. לדוגמה, מצב אובייקט משמש להזיז, להגדיל, ולסבוב את כל הצלעות, ומצב עריכה משמש כדי לתפעל בקדקוד יחיד של הצורה. ישנם גם מצבים אחרים, כגון צביעת קדקוד (Vertex Paint), צביעת משקל (Weight Paint) ומצב פיסול (Sculpt Mode).
ניצול מקשי-קיצור
רוב הפקודות נגישות באמצעות מקשי קיצור. עד גרסה 2.x, זאת הייתה למעשה הדרך היחידה לתת פקודות, הדרך הזאת הוציאה לבלנדר מוניטין של תוכנה קשה ללמידה. בגרסאות חדשות יותר נעשה שימוש מקיף יותר בתפריטי GUI (ממשק גרפי למשתמש).
ניהול סביבת עבודה
הממשק הגרפי למשתמש (GUI) של בלנדר מורכב ממספר מסכים, שניתן לחלקם למסכים קטנים יותר ולהתאים כל חלון לסוג אחר. כך ניתן לכל משתמש להתאים אישית את פריסת המסך ולהגדיר את הממשק לפי הצורך.

דרישות מערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבלנדר יש דרישות מערכת נמוכות יחסית לתוכנות תלת ממד אחרות. אך עבור אפקטים מתקדמים ומודלים מורכבים, דרושה מערכת מהירה.

דרישות מערכת[1]

דרישות מינימליות דרישות מומלצות דרישות להפקה
מעבד 300MHz 2GHz Dual core 2 GHz, Multi-core (64-bit)
זיכרון מחשב 128MB 2GB 8-16GB
כרטיס גרפי כרטיס OpenGL עם 16MB Ram כרטיס OpenGL עם 128 או 256MB Ram כרטיס OpenGL עם 1 GB RAM, ATI FireGL או Nvidia Quadro
צג 1024^768 עם 16bit color 1920^1200 עם 24bit color 1920^1200 עם 24bit color
קלט עכבר עם שלושה כפתורים עכבר עם שלושה כפתורים עכבר עם שלושה כפתורים ומשטח רישום דיגיטלי

פורמט הקובץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצלמת רפלקס 35mm של ניקון. שנוצרה ב-Yafray ו-Blender.

בלנדר מאפשרת לארוז את כל הסצנות לתוך קובץ אחד (שנקרא קובץ ".blend")

  • כל קובצי ".blend" הם חוצי-פלטפורמה וניתן לפתוח אותם בגרסאות אחרות של בלנדר. הם משמשים גם כספרייה שניתן ללוות משם מפרויקט אחד לפרויקט אחר.
  • קובץ ".blend" נשמר-אוטומטית על ידי התוכנה מדי פעם, בשביל להקל במקרה שהתוכנה קרסה.
  • כל הסצנות, האובייקטים, החומרים, הטקסטורות, הצלילים, התמונות, אפקטים של אנימציה ניתנים לאחסון בקובץ ".blend" אחד.

השוואה עם תכנות תלת-ממד אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלנדר היא תוכנת קוד פתוח עם מגוון רחב של תכונות בדומה לתכנות תלת-ממד מסחריות וקנייניות.

התקנת בלנדר קטנה לעומת תכונות תלת-ממד אחרות. לדוגמה, התקנה עבור חלונות 32 bits תיקח 10.5 MB, ודורשת 32 MB אחר התקנה; לעומת זאת, תוכנה כמו אוטוקאד תצרוך בסביבות ה-2 GB.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוע הרנדרינג החדש בבלנדר, Cycles, בתצוגה בזמן אמת
מנוע משחק עושה שימוש ב-GLSL.

מאז שבלנדר פתחה את קוד-המקור, היא חווה יעילות משמעותית בקוד-הבסיס ותוספות באפיון התוכנה.

בין השיפורים החשובים ניתן למצוא:

  • מנוע רנדרינג פיזיקלי חדש בשם Cycles עם חיבור ל - GPU, ותצוגה בזמן אמת (Viewport Rendering)
  • תמיכה מלאה ב -(OSL (Open Shading Language, שפת תיכנות לשיידינג שפותחה על ידי Sony Pictures Imageworks
  • מנוע מידול חדש
  • מערכת קומפוזיטינג מעודכנת ל - GPU, עם כלי "מסך-ירוק" מתקדמים, מיסוך ועוד כלי אפקטים.
  • API משודרג לסקריפטים של פייתון
  • 3D Tracker - מעקב תנועה מתקדם לשילוב צילום חי יחד עם תלת-ממד
  • צבע דינאמי
  • שיפורים במערכת הפיסול - מברשות חדשות, מיסוך וטופולוגיה דינאמית (שינוי טופולוגיה בהתאם למברשת ללא תלות בטופולוגיה של שאר האובייקט)
  • Bsurfaces - כלי ריטופולוגיה מתקדמים
  • כלי UV מתקדמים
  • מערכת אנימציה משופרת - מאפשרת לעשות אנימציה כמעט לכל חלק בתוכנה
  • מנוע משחקים משופר
  • מערכת תוספים משופרת ונוחה

חלק מהפיתוחים האלו קודמו באמצעות הפרויקט קיץ הקוד של גוגל, שקרן בלנדר משתתפת בו מאז 2005.

תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש שלאחר יציאת בלנדר 2.44, הורדה התוכנה כ-800,000 פעם.‏[2] רוב משתמשי בלנדר לומדים דרך מדריכים ודיונים בפורומים כגון Blender Artists; אחרים לומדים בעזרת הורדה ובדיקה של מודלים מוכנים, או באתרים כגון: BlenderArt Magazine - מגזין חופשי להורדה - והאתר BlenderNation, שמספק מידע על כל דבר מסביב בלנדר.

שימושים בתקשורת המונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר של ביג באק באני.
פוסטר של סינטל.
פוסטר של דמעות פלדה.

בלנדר התחילה בתור כלי לשימוש פנימי בחברת NeoGeo הולנדית לאנימציות תלת-ממדית מסחריות/פרסומיות.‏[3] מאז היא מופיעה בפרסומות טלוויזיה במספר מקומות בעולם הכוללים בין היתר את אוסטרליה‏[4], איסלנד‏[5], ברזיל‏[6][7], רוסיה‏[8] שבדיה‏[9] ובריטניה‏[10] כולל אפקטים לסדרת מד"ב בריטית בשם Red Dwarf X.

הפרויקט המקצועי הראשון שהשתמש בבלנדר היה בסרט ספיידרמן 2, שם הוא שימש בעיקר ליצירת אנימציות וחיזוי-מוקדם במחלקת Storyboard .‏[11]

בשנים האחרונות החלו סטודיואים עצמאים בניסיונות לייצר סרטים באורך מלא (פיצ'ר) בתוכנה הצעירה יחסית. דוגמה לפרויקט כזה שכמעט הושלם הוא Project London‏[12], סרט עטור אפקטים שנעשה כמעט ללא תקציב.

אפילו בארץ ישנו ניסיון ליצר פיצ'ר על ידי סטודיו פיצ'י פוי, שמתבסס על סיפורו של אפרים סידון - "מעלה קרחות".‏[13]

בנוסף בלנדר הייתה גם בשימוש בתוכניות של ערוץ ההיסטוריה.‏[14]

פילים חולמים (פרויקט סרט פתוח: תפוז)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2005, מספר של אומני ומפתחי בלנדר נכבדים התחילו לעבוד על סרט קצר בתוכנה חופשית, יוזמה זאת כונתה בשם: פרויקט סרט תפוז (Orange Movie Project). התוצאה הייתה הסרט פילים חולמים (Elephants Dream), שהוצג לראשונה ב-24 במרץ 2006. בתגובה להצלחה של חלומות פילים קרן בלנדר הקימה את מוסד בלנדר (Blender Institute) כדי לעשות פרויקטים נוספים: ביג באק באני (Big Buck Bunny) ואת יו פרנקי (Yo Frankie).

ביג באק באני (פרויקט סרט פתוח: אפרסק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביג באק באני

ב-1 באוקטובר 2007, צוות חדש התחיל לעבוד על פרויקט פתוח שני, "Peach", כדי להפיק את הסרט הקצר ביג באק באני. הסרט הוצג ב-10 באפריל 2008.

יו פרנקי! (פרויקט משחק פתוח: משמש)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמש הוא פרויקט ליצירת משחק המבוסס על העולם והדמיות של סרט אפרסק (ביג באק באני) שמשומש בתוכנה חופשית. המשחק נקרא יו פרנקי. הפרויקט החל ב-1 בפברואר 2008, והפיתוח הושלם בסוף יולי 2008. סיום הפרויקט היה מיועד לסוף אוגוסט, אך היציאה נדחתה. המשחק יצא ב-9 בדצמבר 2008, תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו ועם כל התוכן תחת הרישיון Creative Commons.

סינטל (פרויקט סרט פתוח: דוריאן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2009 הודיעה קרן בלנדר על סרט פתוח הידוע בשם הקוד: "פרויקט דוריאן" (Project Durian). הסרט תוכנן להיות סרט פנטזיה אקשן, באורך של כ-12 דקות. הסרט בעל השם: סינטל, הושלם והוצג בפסטיבל הסרטים של הולנד ב-27 בספטמבר.

סינטל יצא לרשת בתאריך ה-30 בספטמבר 2010 (קישור לסרט).

משחק (בלתי רשמי) לסרט נמצא כרגע בתהליכי פיתוח והוכרז רשמית באתר Blenderartists.org ב-12 במאי 2010.‏[15]

דמעות פלדה (פרויקט סרט פתוח: מנגו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמעות פלדה הינו פרויקט הסרט הפתוח הבא מטעם קרן בלנדר. הוא מתמקד בפיתוח יכולות האפקטים הוויזואליים של בלנדר ושילובם עם צילומים חיים. העלילה סובבת בגרסה עתידית אפשרית של אמסטרדם. הסרט עצמו פורסם ב־26 בספטמבר (קישור לסרט)‏[16].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]