בני אברמוביץ'

בני אברמוביץ'
לידה	28 במרץ 1952 (בן 72); רמת גן ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת תל אביב ;
בת זוג	ציפי אברמוביץ'
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1970–1973 (כ־3 שנים)
דרגה	סמל ראשון
תפקידים בשירות
	נהג טנק
פעולות ומבצעים
	מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור העוז

בני אברמוביץ' (נולד ב-28 במרץ 1952) הוא לוחם שריון ישראלי, בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה וסיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני אברמוביץ' נולד ברמת גן ובה רכש השכלה תיכונית. בהמשך, התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 79 בחטיבה 401 של חיל השריון. בערב יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים הועבר הגדוד לכפיפות של חטיבה 14 בפיקודו של אמנון רשף.^[1] עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים קיבל הגדוד הנחיה לחבור למעוז חיזיון אשר בקו בר-לב בזירת הדרום, שהיה נתון תחת מתקפה כבדה של הצבא המצרי. אברמוביץ' נהג בטנק מגח עליו פיקד מפקד הפלוגה זאב פרל. בדרך אל המעוז נפגע הטנק משני טילי סאגר, שני אנשי צוות נהרגו הטען-קשר חיים דנה והתותחן מוטי גבאי, ומפקד הפלוגה נפצע קשה ואיבד זמנית את מאור עיניו. אברמוביץ' הגיע עם הטנק לחצר מעוז חיזיון, כאשר המעוז מכותר מעבריו על ידי הצבא המצרי. בשלב זה נפגע הטנק על ידי מטול RPG-7 וחיילי חי"ר מצרים הקיפו אותו והחלו לטפס עליו.

אברמוביץ' נהג את הטנק בתנועות חדות, "ניער" את החיילים המצרים, פגע בהם ועזב את שטח המעוז מזרחה לכיוון קו התעוזים. בדרך, נורתה אליו אש מטנק מצרי אשר החטיאה. לאחר מספר קילומטרים נתקע הטנק, אברמוביץ' חילץ את מפקד הפלוגה הפצוע, והוביל אותו למקום בטוח תוך שהוא סועד אותו. למחרת היום הצליחו להגיע לאחד התעוזים ושם נפתחה עליהם אש כוחותינו שלא פגעה. לבסוף זוהו כחיילי צה"ל, האש פסקה והם הגיעו לקו כוחות צה"ל. בהמשך, שב אברמוביץ' לגדודו ולחם עד סוף המלחמה.^[2] במאי 1975 הוענק לו על ידי הרמטכ"ל מוטה גור עיטור העוז:

”במעשהו זה גילה אומץ-לב ואחוות לוחמים למופת.”^[3]

לאחר המלחמה החל אברמוביץ' לעבוד בחברת החשמל, בה עבד 45 שנים וכיהן במספר תפקידי ניהול במערך שירות הלקוחות, עד לפרישתו לגמלאות. עשה תואר ראשון במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במזרחנות מאוניברסיטת תל אביב. בני אברמוביץ' נשוי לציפי, אב ל-3 ילדים וסב לנכדים.