גיוס לצה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

חובת השירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 לאחר הקמת המדינה נקבע בחוק שירות ביטחון, כי צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח, שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא. לפי חוק זה, עמדה תקופת השירות על 24 חודשים לגברים ו-12 חודשים לנשים.‏[1] ב-1952 הוכנס תיקון לחוק שהאריך את תקופת השירות בשישה חודשים,‏[2] וב-10 בינואר 1968 גדל לפי הוראת שעה מספר חודשי שירות החובה בשישה חודשים נוספים כך שעמד על שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים.‏[3] חובת התייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות שונות, בעיקר עקב בעיות רפואיות או נפשיות, עבר פלילי וכדומה. רבים מהחיילים המסיימים את שירות החובה חייבים גם בשירות מילואים על פי צרכי הצבא.

התייחסות לאוכלוסיות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על גברים דרוזים וצ'רקסים חל גיוס חובה. צה"ל אינו מגייס את ערביי ישראל שאינם גברים דרוזים באופן יזום, ורק בודדים מהם בוחרים להתנדב לשירות. גברים בדואים רבים מתגייסים לשירות צבאי בהתנדבות.
  • שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים (זאת לפי חוק טל), ובפועל חלקם אינם מתגייסים. נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית רחבה, ניסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה. אמנם פג תוקפו של חוק טל ב-2012, אך טרם גובשה מדיניות ממשלתית בנושא וצה״ל מעכב את מימוש חוק גיוס חובה על תלמידי ישיבה.
  • ניתן פטור משירות בצה"ל לאמהות ולנשים הרות. נשים נשואות מקבלות גם הן פטור משירות בצה"ל.
  • בנות המצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי, מקבלות פטור משירות צבאי. רבות בוחרות להתנדב לשירות לאומי כתחליף לשירות צבאי.
  • תלמידי ישיבות ההסדר המקיימות הסדר מיוחד עם צה"ל לגיוס תלמידיהן, משרתים בצה"ל תקופה קצרה יותר משירות חובה הרגיל - שנה וארבעה חודשים שירות פעיל. עם זאת, במשך ארבע שנים הם מוגדרים פורמלית כחיילים, כאשר רוב התקופה היא במסגרת שירות ללא תשלום.
  • מלש"בים המצהירים כי הם פציפיסטים נדרשים לעבור וועדה אשר תבחן את אמינות הודעתם. אם משתכנעת הוועדה שאכן מדובר באנשים העונים לקריטריונים של פציפיזם, יינתן להם פטור משירות צבאי. ישנם מלש"בים בודדים בשנה המקבלים פטור כזה, ומי שהוועדה מחליטה לגייסו על אף ההצהרה - נדרש להתגייס. דוגמה בולטת לפציפיסט שהצהרתו לא התקבלה היא יונתן בן ארצי‏‏.‏[4]
  • עולים העולים ארצה בגיל גיוס, מקבלים הקלות שונות בשירות צבאי (דחיית גיוס, התחשבות בשירות בצבא זר, קיצור שירות וכדומה).
  • מיועדים לשירות ביטחוני (מלש"בים) בעלי מצב גופני או נפשי ירוד, אשר פטורים מן השירות הביטחוני, יכולים להגיש בקשה להתנדבות לשירות. שירות זה יכול להיות שירות סמלי של מספר שעות ביום, אך הוא יכול גם להיות שירות בתפקיד מלא. כמו כן, משך השירות ההתנדבותי תלוי בכמה גורמים.
  • ספורטאים פעילים שהגיעו למעמד שמהווה ייצוג מכובד בענף הספורט הישראלי או הבינלאומי יכולים לקבל מעמד של "ספורטאי מצטיין". המעמד מאפשר להם שירות מוקל על-מנת שיוכלו לפתח את עצמם באותו ענף הספורט וכך גם לקדם את הענף בישראל ולייצג את המדינה בעולם. המעמד "ספורטאי מצטיין" ניתן לספורטאים המתחרים בענפי ספורט אולימפיים בלבד.‏[5] בנוסף על כך ישנם גם תקנים ל"רקדן מצטיין" ו"מוזיקאי מצטיין". התקן ניתן בצורה זהה ולאחר מבחני מעבר. שירותם בצה"ל מוקל כדי שיוכלו להתאמן ופעילותם לא תיפגע עקב השירות בצה"ל.

תהליך הגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס (ידוע גם כ"צו ראשון"). בנוסף לצו אישי שנשלח לביתו של הצעיר, מתפרסם הצו גם במודעות על לוחות המודעות. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר "מועמד לשירות ביטחון" (מלש"ב).

למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. להלן השלבים העיקריים במיון האיכותי שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) באגף כוח האדם:

  • אימות הנתונים - אימות נתונים הוא השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס. שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים:
    • סימול עברית המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית. הציון נע בטווח שבין 2 ל-9.
    • ציון השכלה ראשוני (צה"ר), המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. הצה"ר משמש לאיתור האוכלוסייה הזכאית להשלמת השכלה ולקביעת ספי כניסה לקורסים שונים. הציון נע בטווח שבין 0 ל-12. המלש"ביות ממלאות בשלב אימות הנתונים שאלון מצוקות, שנועד לעזור להציף בעיות (שאצל המלש"בים עולות במהלך הראיון האישי) ולהפנות אותן, במידת הצורך, לגורמים מטפלים כמו מש"ק ת"ש וקב"ן.
  • דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר) - הדפ"ר הוא ציון הניתן על סמך מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד, ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה) בכפולות של 10. כיום ישנם אתרים ואפליקציות רבות המכינים את המלש"ב לקראת מבחנים אלו.
  • ציון דירוג ראשוני כללי (צד"כ) - הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינים פסיכוטכניים, והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. משך ההכשרה הכולל למראיינות מורכב מקורס בן ארבעה חודשים ומתהליך סטאז' בלשכות הגיוס, שעשוי לארוך אף הוא זמן לא קצר. בין השאר לומדות המראיינות לזהות שפת גוף, לדעת לזהות שקרים ואנשים לא אמינים. הצד"כ נע בסולם ערכים בין 8 (הנמוך) ל-40 (הגבוה), והוא מורכב מציונים שונים, כאשר כל קריטריון מקבל בין נקודה אחת לבין 5 נקודות, וכן מהתרשמות כללית, המהווה סיכום מהתרשמותה של המראיינת. לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה, אין קשר בין הציון שקובעת מראיינת פסיכוטכנית לפי התרשמותה הכללית למוצאו, דתו, השכלתו או רקע סוציו-אקונומי כלשהו. מלש"בים אשר תמצא המראיינת לנכון יופנו למדור בריאות הנפש (ברה"ן) בלשכת הגיוס. לעולים חדשים מחבר המדינות ומאתיופיה בעלי ציון דיבור נמוך בעברית נערך ריאיון מיון עולים (רמ"ע) כתחליף לריאיון הצד"כ, ובו מבררים מראיינים בעלי השכלה אקדמאית יוצאי המדינות שהוזכרו, היבטים שונים של הסתגלות בכלל ולצבא בעתיד בפרט.
  • ציון תכונות התנהגות (צת"ה) - הצת"ה מופק על סמך שאלון שממלאות נשים בלבד. הוא נועד להעריך, על פי תשובות המלש"ביות, היבטים בתחומי ההתנהגות שלהן ובנכונותן לשירות צבאי, החסרים במערכת המיון של הנשים, שכאמור אינה כוללת ריאיון צד"כ. הציונים בתחומים השונים מהווים נקודת חתך למערכת המיון בשיבוץ המלש"ביות למקצועות השונים. ציוני צת"ה נמוכים באופן חריג משמשים כלי לבחינת הצורך להפניית מלש"ביות (במשולב עם העולה משאלון המצוקות) לריאיון צד"כ מצומצם ולקב"ן.
  • קבוצת איכות (קב"א) - הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל נשים ועולים חדשים, שלהם לא נערך כאמור ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה או הרמ"ע. אך נשים הרוצות בכך מסיבות שונות יכולות לבקש ראיון צד"כ.
סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה):
  • 43-41 - מתחת לסף הגיוס או גיוס מיוחד.
  • 47-44 - שירות רגיל.
  • 51-48 - כשירות לתפקידים פיקודיים.
  • 56-52 - כשירות לתפקידים מובחרים ולקצונה, בשילוב דפ"ר של 60 ומעלה.
ממוצע הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996-‏2001 עמד על 49.9, והוא יציב לאורך השנים.‏[6]

נתון פתיחה נוסף שנקבע בלשכת הגיוס הוא הפרופיל הרפואי.

בעבר, נתוני הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד על ידי צה"ל, ואילו החל משנת 2010 התאפשר למועמד לברר אותם בשיחה טלפונית ללשכת הגיוס. החל משנת 2011 מתפרסמים נתוני הקב"א והדפ"ר באופן גלוי ב"קיוסק המידע האישי" באתר האינטרנט "עולים על מדים". עם זאת, הפרופיל מפורסם בצורה מילולית ולא מתאפשר למועמד לברר את הפרופיל המספרי המדויק שלו. נוסף על כך, האופן המדויק לפיו נקבעים נתונים אלה נשמרים בסוד על ידי צה"ל. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס, קורס חובלים או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל אל היחידה אליה הוא ביקש להסתעף. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, מחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצוות הארץ וממעמדות סוציואקונומיים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.

אחד משלבי המיון הראשונים לחיילים וחיילות שאינם מיועדים לשירות קרבי, הוא יום המא"ה (ראשי תיבות של מיון, איתור והתאמה), שהוא יום מיון תעסוקתי. תהליך המא"ה מתקיים בדרך כלל בכיתה י"ב, לאחר ההתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס. מטרת יום המא"ה היא לתת למיועדים לשירות ביטחון הזדמנות נוספת כדי להוכיח את כישורם ואת יכולתם אשר לא יכלו להציג בהתייצבות הראשונה בלשכת הגיוס. התהליך מתחלק למספר תחנות: הרצאות, עבודת צוות של בניית כלי תחבורה שיוצג על ידי מדריך, מבחן פסיכוטכני, סימולטור בו המדריך והמועמד מפתחים שיחה בה המדריך מתווכח עם המועמד והמועמד נדרש להציג פתרון, ולבסוף תחנת הרצאות נוספת, בה כל מועמד מרצה על נושא מסוים כאשר הוא מופרע על ידי מדריך.

לאחר יום המא"ה מופק למועמד שאלון העדפות אישי הבנוי מנתוניו האישיים של המלש"ב ולפי הצפ"ת (ציון פרופיל תעסוקתי). תהליך מא"ה מיועד בעיקר לבנות, אך גם בנים בעלי פרופיל עורפי משתתפים בתהליך.

דחיית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולים שונים מאפשרים למיועד לצה"ל לדחות את מועד גיוסו. דחייה אוטומטית ניתנת לשם סיום הלימודים בבית הספר התיכון. מסלולים אחרים שבהם נדחה הגיוס:

  • התנדבות לשנת שירות במסגרת תנועות הנוער או במסגרת עמותות.
  • דחייה עקב צורכי צה"ל, לרוב עקב פתיחה מאוחרת יותר של הקורס אליו אמור המועמד להתגייס.
  • דחייה מסיבות אישיות שונות.
  • ניתן להגיש בקשה לדחות את תאריך הגיוס בכשנה על מנת לעשות "מכינה קדם צבאית" דתית או חילונית שבה המלש"ב מכין את עצמו גופנית ונפשית לקראת גיוסו לצבא, על מנת למצות את כל כישוריו בהגיעו מוכן יותר ובוגר יותר לצבא.
  • ניתן לדחות את הגיוס בכשנה על מנת ללכת לישיבה גבוהה ללימודי תורה.
  • ניתן לדחות את הגיוס במסגרת ישיבות ההסדר, לפי המסלולים הקיימים בישיבות.

ניתן לבטל את דחיית השירות בכל עת ולהתגייס לצבא בתאריך הקרוב ביותר למועד הביטול בו מתבצע גיוס המתאים לנתוניו של המלש"ב (יש להגיש בקשה לביטול דחיית השירות).

העתודה האקדמית לצורותיה השונות, היא מסלול שונה, שבו העתודאי מגויס לצה"ל, אך שירותו הפעיל נדחה כדי לאפשר לו לרכוש השכלה גבוהה (כשבחופשת הקיץ עובר העתודאי טירונות ומשרת בצה"ל).

תוכניות לימודים אקדמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי התאמה וקשיי הסתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך הגיוס ניתן לעתים פטור מגיוס מחמת אי התאמה. לעתים נקבע אי התאמה במהלך השירות, וגורם לשחרור מהצבא. אי התאמה נובעת מסיבות שונות:

  • עבר פלילי או עבר של שימוש בסמים.
  • השכלה נמוכה מדי.
  • מוטיבציה נמוכה לשרת.

כאשר יש עודף של מתגייסים, מעלה הצבא את רף ההתאמה, ומעניק פטור מסיבה של אי התאמה למספר גדול יותר של מיועדים לשירות. בנוסף, קיימת תופעה רחבת היקף של מתן פטור משירות ביטחון מחמת אי התאמה על ידי צה"ל למועמדות שאותרו כבעלות נתונים נמוכים (למשל קב"א נמוכה, פרופיל רפואי נמוך ומוטיבציה נמוכה לשרת). סיבת הפטור המופיעה בתעודת הפטור היא: "עודף בנות".[דרוש מקור]

צה"ל יכול לקבוע למלש"ב ציון קה"ס (קשיי הסתגלות). חייל בעל קה"ס לא ישרת כחייל קרבי. הציון יכול להיות 40 (החייל לא יכול להיות לוחם), 41 (לא בגדוד לוחם), 42 (לא בגדוד לוחם + 2 לילות בשבוע בבית), 43 (לא בגדוד לוחם +3 לילות בשבוע בבית), 50 (מסגרת מוגנת - לרוב במסגרת מסלול מקא"ם) ו-60 (פטור מהשירות).

התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל שנמצא בלתי כשיר לשירות צבאי יכול להתנדב לשירות צבאי ומעמדו יהיה דומה לזה של כל חייל שגויס לשירות חובה. למשל, לאחר שגויס המתנדב הוא אינו יכול לחזור בו מההתנדבות ללא אישור של צה"ל. עם זאת, חייל מתנדב מקבל תוספת מעבר למשכורת הרגילה של חייל והוא אינו מקבל שירותים רפואיים מטעם חיל הרפואה אלא מקופת החולים האזרחית שלו.‏[7]

נתוני גיוס והעדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקה שערך אגף כח אדם בשנת 2010 נבדקו היקף הגיוס והמיצוי ללחימה וקצונה בקרב עשרות ערים בישראל. למקום הראשון הגיעה העיר מודיעין-מכבים-רעות ולאחריה הוד השרון, נס ציונה ויבנה. תל אביב נמצאה במקום ה-53 בכל הקשור לגברים ובמקום ה-27 לנשים. ירושלים ובני ברק המתאפיינות באוכלוסייה חרדית רבה הוצבו במקומות ה-63 ו-67 (אחרון), בהתאמה.‏[8] אחוזי הגיוס והמוטיבציה לשירות קרבי במועצות האזוריות גבוהים מהערים. בראש הרשימה נמצאו בשנת 2010 המועצות האזוריות הר חברון, חוף השרון ומבואות החרמון.‏[9] היקף המיצוי ללחימה בקרב בני הקיבוצים והמתגייסים ממחוז יהודה ושומרון גבוה מהממוצע הארצי.‏[10][8]

כ-50% מכלל הגברים בין הגילאים 40-18 שחייבים לשרת בצה"ל אינם נמצאים בשירות סדיר או מילואים. אחוז בחורי ישיבה המקבלים פטור בשל "תורתו אומנתו" עמד ב-2006 על 9.6% וב-2010 הגיע לכ-13%.‏[8] בשנת 2007 היו כ-300 סרבני גיוס‏‏ שהצבא פתח נגדם בהליכים משפטיים.‏[11] שאר האנשים שלא גויסו או גויסו ושוחררו לפני הזמן - קיבלו פטור משירות על פי החלטת הצבא בעניינם.

על פי נתוני צה"ל, אחוז החיילים בעלי פרופיל קרבי שביקשו לשרת ביחידות קרביות הוא 69.5%, 70%, 73%, 76% ו-80% (בשנים 2007, 2008, 2009, 2010, 2011 בהתאמה). חיילים שבוחרים לשרת בקרבי, מעדיפים באופן כללי יחידות חי"ר מאשר שריון ותותחנים. היחידות המועדפות ביותר הן גולני והנח"ל.‏[12]

על פי ממצאי תחקיר שפרסם ערוץ 2 ביוני 2013, רק אחד מחמישה ישראלים מסיים שירות מלא בצה"ל. שיעור הצעירים המסיימים שירות צבאי מלא עומד על פחות מ-25%.‏[13]

התמודדות הפרט עם השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיוס לצבא מחולל מהפך בחייהם של הצעירים המתגייסים. ממערכת אזרחית דמוקרטית וליברלית באופן יחסי עוברים המתגייסים למערכת של פקודות וצווים אותם הם חייבים למלא. עונש על הפרתם יכול להגיע לכדי מאסר. בשונה ממסגרות קודמות, עזיבה של המסגרת הצבאית מותנית בקבלת אישור. היעדרות ולו לזמן קצר, עלולה לגרור ענישה.

הגיוס לצבא מצריך הסתגלות והתמודדות עם קשיים. אחד הקשיים המרכזיים שחווים מתגייסים נובע מהריחוק מהבית ומהמשפחה. אמנם קיימים מסלולים בהם השירות הוא במתכונת של "יומיות" (משמע נוכחות בבסיס למשך מספר שעות ביום), אך בזמן הטירונות על החיילים לשהות בבסיס מספר ימים ברצף.

בעת הגיוס, מחיים פרטיים עוברים הצעירים לחיים בצוותא בכל שעות היממה, עם אנשים רבים המגיעים מרקעים מגוונים. ממערכת בה כמעט ולא היו הבדלים בין המינים, הם עוברים למערכת צבאית בה תפקידי הגברים והנשים מוגדרים, בדרך כלל, באופן שונה זה מזה. ההתמודדות עם ההסתגלות למערכת החדשה שונה מפרט לפרט. דוגמה מרכזית לחיכוך על רקע הבדלים באוכלוסייה היא שילובם בנות בצה"ל, תוך התחשבות בצרכי החייל הדתי. פקודת "השילוב הראוי" עוסקת במתן תנאים לחיילים דתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם, ובשילובן של חיילות בצבא. הפקודה מנסה להתחשב בצרכי כלל החיילים, אך בקרב החיילות ובין החיילים הדתיים יש תלונות על הפקודה או על מימושה.

נוסף על כך, ישנם קשיים המייחדים את המערך הלוחם כגון קשיים בביצוע מאמץ פיזי לאורך זמן וקשיים עקב מחסור בשעות שינה ומנוחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני אשר, כל בחור וטוב לנשק- תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חובת שרות צבאי על גברים בגיל 18-‏29 ונשים בגיל 18-‏26, דבר, 11 באוגוסט 1949
  2. ^ אושרו התיקונים בחוק שרות הבטחון, דבר, 27 באוגוסט 1952
  3. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  4. ^ ‏פסק דין בתיק בג"ץ 3238/04‏
  5. ^ קריטריונים לספורטאים מצטיינים בצה"ל, באתר משרד התרבות והספורט
  6. ^ דוח שנתי 53א לשנת 2002 >> סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון - עמ' 130, באתר מבקר המדינה
  7. ^ בג"ץ 7350/08, סעיף 8.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 חנן גרינברג, צה"ל: תל אביב במקום ה-53 ב"ציון הגיוס", באתר ynet‏, 18 בנובמבר 2010
  9. ^ קובי דוד, צעירי המושבים והקיבוצים: צבא זה הכי, אחי, באתר mynet‏, 19 בדצמבר 2010
  10. ^ ניר קוסטי וגילי כהן, "במחנה", תנועה קיבוצית, באתר דובר צה"ל, 18 ביוני 2008
    יצחק טסלר, 93% מהקיבוצניקים הדתיים מתגייסים לקרבי, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2009
  11. ^ ‏"במחנה", גיליון 8, 2008‏
  12. ^ חנן גרינברג, המוטיבציה בעלייה: 8 מ-10 ביקשו לשרת בקרבי, באתר ynet‏, 8 בפברואר 2011
    חנן גרינברג, מחזור אוגוסט 2007: פחות מוטיבציה לקרבי, באתר ynet‏, 16 ביולי 2007
  13. ^ יוסי מזרחי, ‏לא רק חרדים: גם חילונים משתמטים מצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏21 ביוני 2013‏