אש כוחותינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אש כוחותינואנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו הרשמי בצה"ל: ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח באש על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מקרי אש כוחותינו נפוצים מאוד בהיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק וקשה במיוחד בלחימה מודרנית.

מקרים בולטים של אש כוחותינו בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במלחמת העצמאות נהרג האלוף דוד מרכוס מאש של זקיף שלא זיהה אותו.
  • במלחמת סיני ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה, ורק לאחר לחימה ממושכת התגלתה הטעות.
  • במלחמת יום הכיפורים ירו חיילי מילואים פגז על קבוצת חיילי שריון שהתקרבה אליהם רגלית והרגו שלושה חיילים בהם שלמה ערמן שזכה לאחר מכן בעיטור הגבורה על תפקודו באותה מלחמה.
  • בשבוע הראשון למלחמת לבנון התרחש אירוע אש כוחותינו החמור ביותר בתולדות צה"ל‏[1]. מטוסי פנטום זיהו שיירה שהורכבה מכוח שריון וגדוד 931 (נח"ל) על הקרקע וחשבוה לכוח סורי. עשרים וארבעה חיילים נהרגו ומאה ושמונה נפצעו בתקיפה השגויה.‏[2]
  • במלחמת לבנון התחולל קרב טנקים שנודע לאחר מכן בשם קרב קמ"ט-קק"ש. הקרב התרחש בסמוך לכפר עין א-תינה, שאותו תקף מדרום גדוד "עזוז" - קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט). בניסיון להכריע את הקרב נשלח גדוד "שחק", קורס קציני השריון (קק"ש), לתקוף את הכפר מצפון. שני הכוחות נלחמו זה בזה עקב טעות בזיהוי, עד שהתבררה הטעות.
  • בסיום מארב לילי ברצועת הביטחון התפצל כח המארב וחלק מהכח זיהה בטעות את חלקו השני של הכח כאויב, ובעקבות זאת נהרגו ארבעה חיילים ‏‏[3].
  • בשנת 2000 צלפים של יחידת דובדבן ירו למוות ב-3 מחיילי הכוח לאחר שחשבו אותם בטעות למחבלים ערביים. בעקבות האירוע הודח מפקד היחידה והתפטר מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון.
  • בשנת 2003 נהרגו שני מאבטחים בדרום הר חברון לאחר שזוהו בטעות כמחבלים.
  • במלחמת לבנון השנייה נהרגו שלושה חיילים ונפצעו נוספים בסדרת מקרים של אש כוחותינו.
  • במבצע עופרת יצוקה נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו נוספים בשני מקרים של ירי מאש כוחותינו.

אמצעים למניעת מצבים של אש כוחותינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מלקחי מלחמת סיני, שבה ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה במשך שעה ארוכה, נקבע ערוץ חירום חש"ן 38.00 מגהרץ, שנועד לאפשר קשר מהיר בין כל שתי יחידות לוחמות של צה"ל.‏[4]

זיהוי עמית-טורף הוא מערכת אלקטרונית המאפשרת לזהות כלי טיס ידידותי, ובכך למנוע פתיחה באש עליו. הצורך במערכת זיהוי עמית-טורף גובר ככל שמהירויות הפעולה וטווחי הפעולה של כלי הטיס גדלים, כך שלא ניתן להסתפק בזיהוי באמצעות עיניו של הטייס.

כמו כן נעשה שימוש במערכות שליטה ובקרה המציגות את מיקומי הכוחות בסיוע של מערכת GPS ובכך מקטינות את הסיכויים לירי על כוחות ידידותיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg מעריב, 13 בינואר 2006
  2. ^ רועי מנדל, פנטומים יורים עלינו. 30 שנות הלם קרב, באתר ynet‏, 9 ביוני 2012
  3. ^ חלמיש, אהוד שמשון, אתר יזכור‏
  4. ^ חיל הקשר - מאז ועד היום, באתר של חיל התקשוב
T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.