RPG-7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
RPG-7
Rpg-7.jpg

מטול RPG-7 עם רקטת PG
מידע בסיסי
ייעוד רקטה נגד טנקים, נגד מבנים ונגד חי"ר
ארץ ייצור ברית המועצות
פיתוח Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות :
יצרן בזלט
שימוש ראשון 1961
מלחמות ומבצעים מלחמת וייטנאם, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון, האינתיפאדה השנייה, מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה ועימותים אחרים רבים
משתמשים מדינות רבות
פלטפורמת שיגור חייל בודד
מאפיינים כלליים
משקל 7 ק"ג
ממדים
אורך 950 מ"מ
קוטר 85 מ"מ
ביצועים
טווח אפקטיבי - 200 מטר
מקסימלי - 920 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי משתנה, בהתאם לרקטה
מרעום הקשה + השהיית זמן
הנחיה אין
חדירת פלדה 300-700 מ"מ, תלוי בדגם הרקטה
חדירת בטון 1500 מ"מ (PG-7VR)
מטול RPG-7 ולצידו רקטת PG

RPG-7 (אר. פי. ג'י 7; מרוסית: РПГ-7 - Ручной противотанковый гранатомёт - מטול רימונים ידני נגד טנקים) הוא מטול רקטות נגד טנקים שפותח ויוצר על ידי ברית המועצות ב-1962 וכיום הוא נשק הנ"ט (נגד טנקים) הנפוץ ביותר בעולם. ה-RPG-7 נחשב לנשק יעיל, אמין, זול ופשוט. תכונות אלו וזמינותו הרבה הפכו אותו לנשק המועדף על ארגוני גרילה ומיליציות לא-סדירות, בייחוד כאלו הנלחמות כנגד צבא מאורגן הכולל חיל שריון מצויד בטנקים. ה-RPG-7 לקח חלק במלחמות ועימותים אלימים רבים מאז ייצורו, החל ממלחמת וייטנאם, עבור במלחמת לבנון ובאינתיפאדה השנייה וכלה במלחמת עיראק. ה-RPG-7 נמצא גם בשימוש צבאות סדירים, ביניהם צה"ל. כיום הוא מיוצר בחברת Basalt הרוסית, אך גם על ידי תעשיות צבאיות של מדינות אחרות (חלקן תחת רישיון וחלקן לא).

המטול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטול הוא החלק בנשק שתפקידו לשגר את הרקטה הנושאת את הרימון. מטול ה-RPG-7 הוא משגר רב-פעמי הנטען דרך הלוע. המטול קל ונייד ומתוכנן לתפעול בידי חייל בודד. בעת הירי המטול מושען על הכתף, כאשר הירי מתבצע לרוב בכריעה. המטול עצמו מורכב על צינור פלדה בקוטר 40 מ"מ, שאורכו כ-953 מ"מ ומשקלו הוא כ-7 ק"ג. אמצע הצינור מוקף במתפסים מעץ על מנת להגן על היורה מהחום הנוצר בקנה בעת הירי. בסוף הצינור ישנו מפלט גזים, המוגן במשפך חרוטי, שנועד לפלוט אחורה את הגזים החמים שהצטברו בצינור בעת הירי ובכך להקטין את החום בצינור וכן את הרתע. הכוונות על המטול הן בדרך כלל אופטיות אך ניתן להתקין כוונות מתקדמות כגון לייזר, תת-אדום וראיית-לילה. כל מטול בא באופן סטנדרטי עם כוונות ברזל לגיבוי.

כיום החברה Basalt, יצרנית הנשק, מייצרת רק מטולים מהדגמים המשופרים RPG-7V2 ו-RPG-7D3.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטול RPG-7 שבשימוש צה"ל

מטול RPG-7:

מטול RPG-7V1:

  • קליבר: 40 מ"מ.
  • משקל המטול: 6.3 ק"ג.
  • אורך המטול: 950 מ"מ.
  • קצב אש תאורטי: 4-6 רקטות לדקה.

מטול RPG-7V2:

  • קליבר: 40 מ"מ.
  • משקל המטול: 6.3 ק"ג.
  • אורך המטול: 950 מ"מ.
  • קצב אש תאורטי: 4-6 רקטות לדקה.

מטול RPG-7D:

  • מטול שניתן לפרקו לחלקים באורך 630 מ"מ לצורכי העברה ואחסון.

מטול RPG-7D3:

  • מטול שניתן לפרקו לחלקים באורך 630 מ"מ, נועד לצנחנים.

תחמושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה רקטת PG-7V :
I - ראש קרבי, II - מנוע רקטי, III - מטען מאיץ (בוסטר).
1 - מרעום, 2 - חרוט מוליך, 3 - מעטפת אווירודינמית, 4 - "ליינר" חרוטי (קוני), 5 - גוף, 6 - חומר נפץ, 7 - מוליך, 8 - נפץ-יזם, 9 - בלוק הזרבובית, 10 - זרבובית, 11 - גוף המנוע הרקטי, 12 - דלק אבש"ש מניע, 13 - מנוע הרקטה (חלק אחורי), 14 - תחל הצתה, 15 - סנפירים, 16 - תרמיל נייר, 17 - מטען אבש"ש, 18 - טורבינה, 19 - נותב, 20 - שסתום מוקצף.

ממטול ה-RPG-7 ניתן לירות מגוון סוגי תחמושת ורקטות בעלות ראש קרבי (רש"ק) שונה המותאמים למטרות שונות. טרמינולוגיה נפוצה היא לקרוא לראש הקרבי "רימון" (עקב התרגום לאנגלית של RPG שהוא Rocket Propelled Grenade) ולשאר החלקים בחימוש "רקטה" או "מנוע רקטי". בצה"ל משתמשים לעתים גם במונח פצמ"ט שפירושו פצצת מטול. הרקטות עצמן מיוצבות על ידי סנפירים שנפתחים מיד לאחר שיגור הרקטה. קוטר הרקטה עצמה מתאים לזה של המטול וקטן מזה של הרימון.

במטול ה-RPG-7, וכן בשיפור שלו, מטול ה-RPG-7V1, ניתן לירות רקטות נ"ט שיעודן הוא כלים משוריינים (מסומנות ב-PG או HEAT) וכן רקטות נגד אדם (מסומנות HE או OG). הרקטות מצוידות גם בסוגי מרעומים שונים, הנפוצים שבהם הם מרעום פגיעה פיזואלקטרי ומרעום זמן של 4.5 שניות.

הרקטות נגד שריון מתוכננות לחדור בין 300 מ"מ ל-600 מ"מ פלדה הומוגנית (בהתאם לדגם), אך התפתחויות בעשור האחרון בתחום השריון לכלי הרכב הביאו את יצרני ה-RPG לפתח רקטות נ"ט המצוידות בראשי קרב שיעודם הוא חדירת שריון מודרני כבד ושריון ריאקטיבי.

התחמושת הנוכחית של ה-RPG-7V1 כוללת שלושה סוגים עיקריים:

  • רימון PG-7VL הכולל מטען חלול סטנדרטי ומיועד לפגיעה במטרות משוריינות באופן קל כמו כלי רכב, נגמ"שים קלים ומבנים.
  • רימון PG-7VR הכולל מטען חלול כפול (טאנדם) ומיועד לפגוע ברק"ם הממוגן בכבדות בשריון מודרני, בייחוד טנקים. רימון זה הוא בעל כושר חדירה גבוה למדי: 700 מ"מ פלדה, 2 מטר לבנים, 1.5 מטר של בטון מחוזק ו-3.7 מטר של עץ או חול.
  • רימון TBG-7V תרמובארי המיועד לשימוש נגד מטרות אדם ובלוחמה בשטח בנוי.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקטת PG-7 רקטת PG-7VL רקטת PG-7VR
RPG PG 7VL.png RPG PG 7R.png
רש"ק "חלול" HEAT ורסס מטען חלול HEAT חד-שלבי מטען חלול HEAT דו-שלבי (טאנדם)
משקל 2.6 ק"ג 2.6 ק"ג 4.5 ק"ג
קוטר 85 מ"מ 93 מ"מ 105 מ"מ
כושר חדירת שריון 330 מ"מ פלדה 600 מ"מ RHA 700 מ"מ RHA אחרי שריון ריאקטיבי
רקטת TBG-7V רקטת OG-7V
RPG TBG 7V.png RPG OG 7VL.png
רש"ק חימוש תרמוברי ("פצצת דלק") רסס (נגד אדם)
משקל 4.5 ק"ג 2.5 ק"ג
קוטר 105 מ"מ 40 מ"מ
רדיוס הריגה 8 מטר 15 מטר

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי רקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל אפגני יורה ברקטת RPG-7 בזמן אימון. שימו לב לרקטה הנפלטת בימין התמונה, ולרשף בצד שמאל.
לוחם מדגים אחיזת ירי במטול
שוטר אפגני מתאמן בירי RPG-7. ניתן לראות את הרשף שנוצר על ידי המאיץ ונפלט אחורנית.

באמצעות המטול משוגר רימון בעל קוטר של 70 מ"מ ומעלה (לעתים אף בקוטר של כ-105 מ"מ) ומשקל של 2.5-4.5 ק"ג המחובר לרקטה ולמאיץ (booster) בקוטר 40 מ"מ. השיגור מבוצע באמצעות מטען אבק שריפה במאיץ במהירות של 115 מטר לשנייה (מ"ש), היוצר עשן-זנב בצבע אפור-כחול בהיר. מנוע הרקטה מוצת כעבור 10 מטרים ואז תומך בטיסה למשך 500 המטרים הבאים במהירות מרבית של 295 מטר לשנייה. הרקטה והרימון מיוצבים באמצעות שתי מערכות סנפירים: המערכת הגדולה נועדה לשמר את הכיוון ואילו המערכת הקטנה נועדה להכניס את הרקטה לסחרור כדי להקנות לה תנע זוויתי לייצוב מוגבר. טווח הירי המקסימלי נע בין 900 ל-1100 מטרים, כאשר הטווח מוגבל על ידי חלק מהמרעומים, המתוכננים להתפוצץ כעבור 920 מטר (זמן השהייה של 4.5 שניות). באמצעות מרעומים המתוכננים להשהיית זמן, ניתן להשתמש בRPG-7 גם כנשק נ"מ, בעיקר כנגד מסוקים (כפי שאכן נעשה בסומליה).

חסרונותיו של ה-RPG הם:

  1. חוסר דיוק בטווחים גדולים במיוחד, בעיקר כאשר ישנה רוח המשפיעה על סנפירי היצוב ומסיטה את הרקטה מן המסלול;
  2. הצורך בכיוונון מיוחד במצב זה;
  3. תפעול מסורבל יחסית לרקטות נ"ט כמו לאו, המוכן לירי בפעולה אחת.

דיוק בפגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא ארצות הברית חקר את הדיוק של ה-RPG-7 ונתן את ההערכות הבאות לסיכוי פגיעה במטרה בגובה 5 מטר ורוחב 2.5 מטר הזזה הצידה במהירות 4 מטר לשנייה. [1] תוצאות המחקר מובאות בטבלה שלהלן:

טווח סיכוי לפגיעה
50 מטר 100%
100 מטר 96%
200 מטר 51%
300 מטר 22%
400 מטר 9%
500 מטר 4%

טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏חיילי צה"ל במארב ליד איסמעיליה במלחמת יום הכיפורים, עם RPG-7 שנלקח שלל.

חוליית RPG-7 כוללת צוות של שני לוחמים:

  • לוחם אחד סוחב עליו את המטול ואחראי על ביצוע הירי. הוא בדרך כלל סוחב 2 רקטות נוספות עימו.
  • לוחם שני (הניצב לשמאל היורה) מחפה על היורה עם נשקו האישי, מאכן ליורה מטרות ובתום הירי מסייע לו לטעון מחדש. המחפה סוחב עליו 3 רקטות נוספות.

הRPG-7 מדויק לטווח של כ-300 מטרים ומעבר לטווח זה קשה מאוד לפגוע באמצעותו במטרות נעות. לעומת זאת, בטווחים של כ-50 עד 150 מטר הוא קטלני. בלוחמה בשטח בנוי הטווחים האופיינים של הירי הם קצרים בדרך כלל, ולכן מגבלה זו לא באה לידי ביטוי בסוגים אלה של קרבות.

קבוצות הגרילה פתחו טקטיקה יעילה ביותר בה נעשה שימוש במארבי RPG-7 שימושים כנגד שיירות. לפי שיטה זו, מטען גחון מוטמן בציר שעליו השיירה הולכת לעבור, ברגע שהרכב הראשון עולה על המטען ומתפוצץ, חוליות ה-RPG יורות מהמארב על הרכב הראשון והרכב האחרון בשיירה במטרה לנטרל את יכולת תנועת השיירה. ברגע שהרכב הראשון והרכב האחרון לא יכולים לנוע, כל שאר הרכבים בשיירה תקועים ביניהם ומהווים למעשה מטרה נייחת לחוליות ה-RPG. מארבים כאלה יעילים במיוחד בצירים הרריים שבהם אין נתיבים חלופיים והתוואי הסלעי מספק מקומות מסתור מצוינים לחוליות ה-RPG.

אף על פי שה-7-RPG תוכנן כנגד מטרות קרקע, באמצעות רקטה עם מרעום השהייה אפשר להפיל מסוק המרחף באיטיות.

היסטוריה ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הRPG-7‏[2] וקודמו ה-RPG-2, הוא מטול כתף של רקטות נ"ט. עמידותו, פשטותו, מחירו הנמוך ויעילותו הפכו אותו לנשק הנ"ט הנפוץ ביותר בעולם. הוא נכנס לשירות ב-1962 בצבא האדום ונפרש ברמת המחלקה ואף כיתה. הוא החליף את ה-RPG-3 ונבחר על פני ה-RPG-4 שהיה בפיתוח (ה-RPG-7 עלה על ביצועיו של ה-RPG-4 באופן ניכר). התכנון המקורי היה מבוסס על הפאנצרפאוסט הגרמני. כיום, דגם המטול שבשירות הוא RPG-7V1 המסוגל לירות מגוון רב של רקטות עם רימונים שונים.

כיום יותר מ-40 מדינות משתמשות בנשק והוא מיוצר במספר דגמים ב-9 מדינות שונות. ה-RPG-7 פופולרי במיוחד בקרב ארגוני גרילה, מיליציות לא-סדורות ואף ארגוני טרור. ה-RPG-7 זכו לפרסום רב ומוניטין מעורר יראה עקב יעילותם הקטלנית בקרבות כמו באפגניסטןמוג'הידין בלמו את ברית המועצות) ובסומליה.

צה"ל נתקל ברקטות ה-RPG לראשונה במלחמת יום הכיפורים. צבאות מצריים וסוריה עשו שימוש נרחב בנשק נ"ט זה במהלך המלחמה. רקטות ה-RPG ביחד עם טילי נ"ט כגון הסאגר הסבו אבדות קשות לכוחות השריון הישראלים, שלא היו מוכנים לעימות מסוג זה. גם במהלך מלחמת לבנון הראשונה ספגו כוחות צה"ל אבידות ניכרות מאש חוליות RPG פלסטיניות, שפגעו בכלים משוריינים רבים. בעיקר זכו לפרסום במהלך המלחמה "ילדי ה-RPG", ילדים צעירים שנשלחו לפגוע בחיילי צה"ל עם מטולי RPG.

חוליות ה-RPG העיראקיות פגעו באופן ניכר בכוחות האמריקניים במלחמת עיראק, כאשר רקטות PG-7VR הצליחו לחדור ולהשמיד טנקים כמו ה-M1A1 אברהמס, אך בעיקר פגעו בנגמ"שים כמו הבראדלי והסטרייקר, וברכבי שטח ממוגנים (כגון ה-HMMWV).

RPG-7 בעימות הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם ארגוני הטרור הפלסטינים משתמשים במטולי RPG-7, בעיקר כנגד רכבים משוריינים ומוצבי צה"ל. אף על פי שהכלים הכבדים של צה"ל (טנקים, נגמ"שים כבדים וכלים הנדסיים) ממוגנים בפני RPG, הם עדיין מהווים איום משמעותי על כוחות צה"ל (בייחוד עבור חי"ר ממוכן קל וכוחות רגליים).

ביהודה ושומרון, רוב מטולי ה-RPG-7 שהיו בידי הפלסטינים נתפסו על ידי כוחות צה"ל, ונכון ל-2013, איו"ש נחשב לאזור נקי מאיומי נ"ט משמעותיים.

ברצועת עזה, עשרות מטולי RPG-7 ורקטות PG-V תקניות הוברחו לידי ארגוני הטרור דרך המנהרות ברפיח. מאחר שמדובר באזור המאוכלס בצפיפות, המכיל מספר מעוזי טרור שלא טוהרו (בניגוד ליהודה ושומרון), ה-RPG-7 היווה איום משמעותי על הכוחות שפעלו בפאתי מחנות הפליטים. ברפיח, ה-RPG-7 היווה איום משמעותי מאחר שהבתים באזור צופים על ציר פילדלפי ומאפשרים ירי קל ונוח אל הכוחות הפועלים שם. הפלסטינים היו מודעים לכך וניצלו את קרבת הבתים לגבול בשביל להפגיז את מוצבי וכוחות צה"ל בציר בעשרות רקטות RPG. ברוב המקרים ירי זה הסתיים אך בנזק קל לכלים או בפצועים, אך ב-12 במאי 2004 רקטת PG-7VR שנורתה לעבר נגמ"ש M-113 של "צוות המנהרות", חדרה את מרכב הנגמ"ש והפעילה את חומרי הנפץ שהובלו בתוכו. בפיצוץ העז שנגרם, הנגמ"ש הושמד וחמשת אנשי הצוות נהרגו. כלקח מתקרית זו, הוצאו נגמ"שי ה- M-113 המיושנים אל מחוץ לרצועה, והוחלפו בנגמ"שי פומ"ה ואכזרית (וב-2005 גם באבטיפוס של הנמ"ר), הממוגנים בכבדות נגד איומי רש"ק חלול. בנוסף, דחפורי הדי-9 שפועלים ברצועת עזה שודרגו במיגון כלוב נגד רקטות ה-RPG, ומיגון זה הוכיח את יעילותו. ב-2011 יירטה מערכת מעיל רוח הישראלית, המותקנת על גבי טנק מרכבה סימן 4, רקטת RPG‏[3] שנורתה לעבר הטנק.‏[4][5]

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייל בולגרי עם RPG-7. שימו לב לכוונת ההשלכה עם הנקודה האדומה.
מטול RPG-7 תוצרת איראן שנתפס על ידי כוחות צה"ל בלבנון.
חייל אמריקאי מכשיר שוטר אפגני בירי RPG

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (30 September 1975) TRADOC BULLETIN 1, Range and Lethality of U.S. and Soviet Anti-Armour Weapons.. United States Army Training And Doctrine Command. 
  2. ^ ראשי תיבות באנגלית-Rocket Propelled Grenade שהן תרגום של ручной противотанковый гранатомет ברוסית, או בתעתיק עברי: "רוצ'נוי פרוטיבוטנקוביי גראנאטומיוט".
  3. ^ רוב הדיווחים מזהים את הרקטה שנורתה כרקטה של RPG-7, אך יש מספר דיווחים הטוענים שהרקטה שנורתה הייתה של RPG-29 המתקדם יותר.
  4. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, לראשונה: מערכת "מעיל רוח" מנעה פגיעה בטנק, באתר ynet‏, 1.3.2011
  5. ^ יירוט מבצעי ראשון ל"מעיל רוח": הישג היסטורי לצה"ל, דובר צה"ל, 2 במרץ 2011
  6. ^ 15 Israeli soldiers wounded in training mishap, AP Worldstream ; February 13, 2003 "Israeli infantry units use the Russian-designed RPG-7 rocket launcher"
  7. ^ Airtonic RPG-7(USA) datasheet.‏
  8. ^ home
  9. ^ Sinar Light Antitank Rocket