בסטלה
במיתולוגיה הנורדית, בסטלה היא ענקית והאם של וילי, וה, ואודין. בסטלה מוזכרת באדה הפרוזאית בספר "ההטעיה של גילבי" (Gylfaginning), פעמים רבות בשירה הסקאלדית, ובשיר "הבלדה של הנעלה" (Hávamál) מהאדה הפואטית.
האדה הפרוזאית מתארת את בסטלה כבתו של הענק בולת'ורן וכאשתו של בוֹר, בנו של בוּרי, הראשון מהאסיר. בספר כתוב שהשניים התחתנו והולידו שלושה בנים, הראשון אודין, השני וילי, והשלישי וה.
בבית 140 של השיר "הבלדה של הנעלה" מהאדה הפואטית אודין אומר שהוא למד תשעה כשפים מבנו של "בולת'ור", הוא האב של בסטלה. המילה "בולת'ור" כנראה מתייחסת לאותו הענק "בולת'ורן" המוזכר באדה הפרוזאית, וההבדלים בין השמות כנראה לא משמעותיים.
אטימולוגיה ותאוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייתכן שמקור המילה בסטלה קשור ל"רעיה", וייתכן שגם ל"קליפת עץ". קיימת תאוריה שלפיה בסטלה היא קליפת עץ העולם, שעליו ייתכן שאודין נולד.
ג'ון לינדו כותב שהעובדה שבסטלה היא ענקית היא משמעותית בהתחשב בסיפור המיתולוגי על רצח אבי הענקים יימיר בידי בנה אודין. הוא כותב שבהתחשב בכך, יש לקרוא את סיפור בריאה זה כסיפור של רצח בתוך המשפחה.
בהערותיו על תרגומו לאנגלית של השיר "הבלדה של הנעלה", הנרי אדמס בלוס כותב שייתכן שההבן האנונונימי של בולת'ור המוזכר בבית אשר מזכיר את בסטלה הוא מימיר, ושתשעת הכשפים אשר למד ממנו עזרו לו להשיג את התמד, בסיפור שמוזכר בבתים מוקדמים יותר בשיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנתוני פולקס, Edda, לונדון: אוורימאן, 1995
- ג'ון לינדו, Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs, ארצות הברית: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2001, עמ' 77, 82
- הנרי אדמס בלוס, The Poetic Edda, הקרן האמריקאית-סקנדינבית, 1923
- אנדי אורצ'רד, Dictionary of Norse Myth and Legend, קאסל, 1997, עמ' 19
