נורדית עתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נורדית עתיקה (dǫnsk tunga, norrœnt mál)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	דוברה בעבר בשטחים המכונים כיום סקנדינביה, וכן גם באיסלנד, גרינלנד, איי פארו, האי מאן, באיים הבריטים, וינלנד, בסביבות נהר הוולגה, ובמקומות נוספים.
אזורים שבהם השפה מדוברת:
סך כל הדוברים:	אין
מספר הדוברים שזו שפת אמם:
שיטת הכתב:
דירוג:	נכחדת
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  גרמאנית עתיקה   גרמאנית צפונית    נורדית עתיקה
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:
גוף מפקח:
ראו גם: שפה • רשימת שפות

נורדית עתיקה היא שפה גרמאנית עתיקה שדיברו הוויקינגים במהלך התקופה הוויקינגית, ועד לשנת 1300 בערך.

הנורדית התפתחה במאה השמינית מהשפה הפרוטו-נורדית, שהתפתחה מהפרוטו-גרמאנית. במשך רוב הזמן נכתבה השפה הנורדית העתיקה בכתב הרוני, אך בתקופה מאוחרת יותר נכתבה במקומות מסוימים גם בכתב הלטיני. השפה נחלקה לשני דיאלקטים נפרדים: "נורדית עתיקה מערבית", שממנה התפתחה הנורבגית העתיקה, ו"נורדית עתיקה מזרחית", שהייתה הבסיס לשבדית ולדנית.

השפה הופצה באירופה ובמקומות נוספים עם הכיבוש הוויקינגי. היא שימשה באזורים שנכבשו כשפת השלטון והמסחר, והיוותה לינגואה פרנקה.

הנורדית העתיקה היא אחד המקורות למרבית השפות האירופיות בנות זמננו.