נורדית עתיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| נורדית עתיקה (dǫnsk tunga, norrœnt mál) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | לא ידוע |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | אין |
| שיטת הכתב: | |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית גרמאנית עתיקה |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אין |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
נורדית עתיקה היא שפה גרמאנית עתיקה שדוברה על ידי הוויקינגים במהלך התקופה הוויקינגית, ועד לשנת 1300 בערך.
הנורדית התפתחה במאה השמינית מהשפה הפרוטו-נורדית, שהתפתחה מהפרוטו-גרמאנית. במשך רוב הזמן נכתבה השפה הנורדית העתיקה בכתב הרוני, אך בתקופה מאוחרת יותר נכתבה במקומות מסוימים גם בכתב הלטיני. השפה נחלקה לשני דיאלקטים נפרדים: "נורדית עתיקה מערבית", שממנה התפתחה הנורבגית העתיקה, ו"נורדית עתיקה מזרחית", שהייתה הבסיס לשבדית ולדנית.
השפה הופצה באירופה ובמקומות נוספים עם הכיבוש הוויקינגי. היא שימשה באזורים שנכבשו כשפת השלטון והמסחר, והיוותה לינגואה פרנקה.
הנורדית העתיקה היא אחד המקורות למרבית השפות האירופיות בנות זמננו.
