ברוך אקפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב ברוך אקפלד (עקפעלד; ה'תקפ"טט"ו בכסלו ה'תרנ"ב, דצמבר 1891) היה רב הונגרי ששימש כרבה של צ'וז (אנ') (טשוס). נחשב כפוסק הלכה חשוב בדורו. מחבר שו"ת "פאת השדה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך (ברנהרד) אקפלד נולד בטופולצ'אני (טאפאלטשאן). אביו הרב אהרון הגיע לעיר מבלשדיארמט (יארמאט), שימש בה דיין, ונפטר כשבנו היה בן שלוש עשרה. למד אצל הרב הלל ליכטנשטיין בגלנטה וראה בו רבו המובהק. כן היה בקשרי לימוד בנעוריו עם הרב שלמה דייטש. לאחר נישואיו התגורר ברעטה חמש שנים ונסמך על תמיכת חותנו.

רבה של צ'וז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרי"ח (1858) התמנה לשמש כרבה של צ'וז (אנ') (טשוס) וגלילותיה. הוא שימש בתפקיד זה כשלושים וחמש שנים, עד לפטירתו. ”היה בעל לב טוב יוצא מן הכלל, ובכל לבו הרגיש בשמחתם ובצערם של אנשי קהלתו, והשתדל בכל מאודו לעזור להם בכל דבריהם, והם אהבוהו והעריצוהו כמו אביהם”.[1]

עמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים ששימשו ברבנות. בין תלמידיו הרב דוד דייטש רבה של דרעטמא, הרב חיים בוים רבה של פיליש-וו'רו'שואר (אנ') (ווערעשוואר)[2] והרב חיים דוב פירסט שלימד בטופולצ'ני.[3] התכתב בהלכה עם המלבי"ם, הרב חיים צבי מנהיימר מאונגוואר, הרב בנימין זאב וולף פוקס (אביו של הרב משה צבי פוקס), הרב עזריאל הילדסהיימר, רבו הרב הלל ליכטנשטיין, הרב יהודה אסאד, הרב אברהם שמואל בנימין סופר, המהר"ם שיק ועוד.

נודע כמקובל ואף עסק בקבלה מעשית, פתרון חלומות, כתיבת קמעות ושאלות חלום (פנקס בו העלה את רשמיו לאחר לילותיו נשמר בידי בני משפחתו). בהקדמת נכדיו לספרו ציינו נכדיו כי הרבה בתעניות. תמך בהפרדת הקהילות.[4]

החלק הראשון של ספרו "פאת השדה", הכולל תשובות בנושאי אורח חיים ויורה דעה, נדפס על ידו בלבוב ה'תרמ"ב, וחולק חינם לכל דורש.[5] החלק השני, בנושאי אבן העזר וחושן משפט, נדפס בידי נכדיו במונקאטש תרס"ז.[6] בסוף הקדמתו לספרו כתב בענוותנות כי "חלילה לשום אדם שיסמוך עלי, כי יאמר בלבבו מה לי לטרוח ולשקול במאזני שכלי אם האמת עם זה האיש או לא... רק יראה כל דברי אשר כתבתי בעניין ההוא, והיה אם ימצאו דברי חן בעיניו – ישמח לבי גם אני". הותיר בכתב יד פירוש בשם "משנת בבר"א" על מסכתות אחדות מהתוספתא וכן פירוש בשם "צל"ף" על חלקים מהתורה.

הרב ברוך אקפלד נפטר בט"ו בכסלו ה'תרנ"ב (דצמבר 1891) ונטמן בעיירתו.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לצארטל (נפטרה בתרנ"ז) בת ראובן רוזנברג מהעיירה רעטה. שבעה בנים מתוך אחד עשר ילדיו נפטרו בחייו.

נכדו הרב והפילולוג יהודה לייב לאופולד פליישר הוציא לאור עם אחיו שמעון את החלק השני של "פאת השדה". נינו הוא פרופ' עזרא פליישר, חתן פרס ישראל לספרות. נכד נוסף הוא הרב פרופ' צבי אריך קורצוויל (נפ' תשנ"ב), שבנו הוא הרב אברהם קורצוייל.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקדמת נכדי הרב המחבר", בתוך פאת השדה, כרך ב, מונקאטש תרס"ז
  • הרב אברהם שטרן, מליצי אש, גלנטה תר"צ-תרצ"ח, כרך ו, דף לה,א
  • הרב יוסף בוקסבוים, "תולדות המחבר" – בתוך פאת השדה, מכון ירושלים תשנ"ב, עמ' 7–10
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 333–334
  • שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 349
  • "תעודות ממהר"י אסאד: המלצה לרבי ברוך עקפעלד אב"ד טשוז", בתוך: עלי זכרון מח, בני ברק תשע"ח, עמ' פ-פג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך זכרונות בתו רחל לאה, בתוך "תולדות המחבר", פאת השדה, מכון ירושלים תשנ"ב
  2. ^ עלי זיכרון לה, בני ברק תשע"ז, עמ' יח; שם לו, בני ברק תשע"ז, עמ' נד
  3. ^ עלי זיכרון נו, בני ברק תשפ"א, עמ' סז
  4. ^ ראו: פאת השדה, אה"ע וחו"מ סי' ט (תרמ"ב); מהרב הגאון המפורסם וכו' מאייזענשטאט, מחזיקי הדת, 7 בספטמבר 1882; יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 69
  5. ^ פנחס זליג שווארץ, שם הגדולים מארץ הגר א, פאקש תרע"ד, דף כא,א
  6. ^ ספרים חדשים, המצפה, 9 באוגוסט 1907
  7. ^ ראו צילום המצבה בתוך: "תעודות ממהר"י אסאד: המלצה לרבי ברוך עקפעלד אב"ד טשוז", בתוך: עלי זכרון מח, בני ברק תשע"ח, עמ' פב