אברהם שמואל בנימין סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת הרב אברהם שמואל בנימין סופר
הכתב סופר
המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג

הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815י"ט טבת תרל"ב (18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי משה סופר - החת"ם סופר, רבה של פרשבורג, ולשרל, בתו של רבי עקיבא איגר שהיה רבה של פוזן. אחרי פטירת אביו בכ"ה בתשרי ת"ר, נתמנה למלא את מקום אביו כרב וראש ישיבת פרשבורג, למרות גילו הצעיר.

בהיותו בן שש נפל למשכב, ומצבו היה כה חמור שהחברה קדישא כבר עשו את ההכנות האחרונות, אך אביו התפלל ואף הוסיף לו את השם אברהם לסגולה והוא הבריא באורח נס. "פעלתי בשבילו יובל שנים" התבטא אז החתם סופר, ואמנם הכתב סופר חי עוד חמישים שנה ומתוכם כהן כרב וראש ישיבת פרשבורג במשך 33 שנים.

נישא למרת חוה לאה ( - כ"ד טבת ה'תרנ"ב), בתו של הרב יצחק ווייס מגורליץ.

כמו אביו גם הוא נחשב בדורו לגדול הדור, ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בתקופתו פרחה ישיבת פרשבורג ושגשגה, והכפילה את מספר תלמידיה. הכתב סופר נודע בין היתר בהיותו נמנה עם הרבנים הראשונים באירופה שהתירו ב-1856 (תרט"ז) את המצות שנאפו במכונה - חידוש גדול ומעורר מחלוקת באותם ימים, בהם נהגו לאפות מצות יד.

בשנות ה-60, ערב הקרע עם הנאולוגים, התבלט כמתון וכפתוח מבין רבני הזרם המרכזי ביהדות הונגריה; הוא היה קרוב לעמדת הנאו-אורתודוקסיה שייצג הרב עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטט, וראה בחיוב את האפשרות להכליל לימודי חול בישיבת פרשבורג. הוא שכר דרשן בשפה הגרמנית לבית-הכנסת שלו, דבר שעורר את מורת-רוחם של הקנאים בראשות הרב הלל ליכטנשטיין.‏[1]

בשנת תרל"ב חלה ובי"ט טבת באותה שנה נפטר. תיאור של הלווייתו (שהתקיימה כעבור שלשה ימים, בכ"א בטבת) הועלה על הכתב בידי הרב עזריאל הילדסהיימר[2]. על מקומו ברבנות העיר נתמנה בנו הרב שמחה בונם סופר.

ת"ת כתב סופר-ערלוי בבני ברק

לאחר השואה הקים נינו הרב יוחנן סופר - האדמו"ר מערלוי, את רשת תלמודי תורה "כתב סופר" בירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד וביתר עילית, ואף הקים לזכרו רשת של מוסדות בכל רחבי העולם שבהם הוגים אלפי תלמידיו ממשיכי דרכו. כן יסד מכון להפצת ספרי החת"ם סופר וצאצאיו, במסגרתו מו"ל גם ספרי זקנו הכתב סופר.

מכון נוסף שמהדיר ספריו מכון דעת סופר, בנשיאות הרב שמחה בונם סופר בן מהראש"ב סופר, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים. שהוציא כמה מספריו

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב סופר הותיר אחריו שושלת מפוארת של רבנים. ששה בנים נולדו לו וכולם היו לרבנים גדולים. ועוד בן אחד שנפטר בקטנותו. ארבע בנותיו נשאו לרבנים והמשיכו את השושלת.

  • הרב יעקב עקיבא (ראש חודש אלול ה'תקצ"ט - ב' טבת ה'תרע"ב (1912)). סירב להיות הממשיך של אביו בשל היותו חלש גוף. הוא התגורר במיובה (Myjava) בסלובקיה.
  • הרב משה (ט"ו ניסן ה'תר"א - כ"ו שבט ה'תרפ"ז (1927)). היה מוהל מומחה שמל את הגרים מהכפר ביזידאויפלו, כפר בטרנסילבניה שכל יושביו התגיירו.
  • הרב שמחה בונם (כ"ה כסלו ה'תר"ג - ט"ו כסלו ה'תרס"ז (1907)). מחבר הספר "שבט סופר", מילא את מקום אביו בפרשבורג.
  • הרב יצחק לייב (כ"ד אלול ה'תר"ח - ט"ו כסלו ה'תרס"ז (1907))), ראש ישיבה בפרשבורג. שימש כנשיא ארגון 'מחזיקי הדת' בגליציה.
  • הרב שמעון הי"ד (כ"ח אייר ה'תר"י - כ"א סיון ה'תש"ד), אב"ד ערלוי מחבר הספר "התעוררות תשובה". נרצח בשואה ביחד עם בנו הרב משה סופר ראב"ד ערלוי, על ידי הנאצים בהיותו בן 95.
  • הרב שלמה (כ"ח תמוז ה'תרי"ג - י"ח אדר ה'תר"ץ), רב העיר ברגסז. הוציא לאור את ספרי אביו "כתב סופר", ואף חיבר כמה ספרים ובהם ספר ביוגרפי על אבותיו בשם "חוט המשולש"‏[3].
  • אליקים, נפטר בילדותו.

בנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרת שרל (כ"ד טבת ה'תקצ"ה - ז' ניסן ה'תרע"ב), אשת הרב יעקב יהודה לייב הכהן שטראססער.
  • מרת רחל (י' תמוז ה'תקצ"ו - ), אשת הרב רפאל דויטש, ולאחר פטירתו נישאה לרב צבי הירש וייס.
  • מרת הינדל (ה'תר"ז - ), אשת הרב אברהם יעקב הלוי הירש, מפרשבורג.
  • מרת רויזא (י"ז אייר ה'תרי"א - ב' ניסן ה'תר"ף), אשת הרב יצחק צבי פריי, מסרדאהל (כיום דונאיסקה סטרדה).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי אליאב, מקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר במאבק על דמותה של יהדות הונגריה, עמ' 7, הערת שוליים 21; ציון 1962, חוברת א'/ב'. ראו גם Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition, עמ' 33-34, 40.
  2. ^ הלוית בעל ה״כתב סופר״, צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר HebrewBooks.
  3. ^ חוט המשולש, באתר HebrewBooks