אברהם שמואל בנימין סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת הרב אברהם שמואל בנימין סופר
הכתב סופר
המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג

הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 - י"ט טבת תרל"ב (18 בינואר 1872), בנו של החתם סופר ונכדו של רבי עקיבא איגר, היה רבה של פרשבורג (כיום ברטיסלבה), וראש הישיבה. ספריו כתב סופר, כוללים שאלות ותשובות, חידושים על התלמוד, חידושים על התורה ודרשות. היה מגדולי מנהיגי היהדות, וביוזמתו התבצעה הפרדת הקהילות האורתודוקסיות מהקהילות הניאולוגיות בהונגריה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי משה סופר - החת"ם סופר, רבה של פרשבורג, ולשרל בתו של רבי עקיבא איגר רבה של פוזן. אחרי פטירת אביו בכ"ה בתשרי ת"ר, נתמנה למלא את מקום אביו כרב וראש ישיבת פרשבורג, למרות גילו הצעיר.

בהיותו בן שש נפל למשכב, ומצבו היה כה חמור שהחברה קדישא כבר עשו את ההכנות האחרונות, אך אביו התפלל ואף הוסיף לו את השם אברהם לסגולה ובאורח נס הוא הבריא. "פעלתי בשבילו יובל שנים" התבטא אז החתם סופר, ואמנם הכתב סופר חי עוד חמישים שנה ומתוכם כהן כרב וראש ישיבת פרשבורג במשך 33 שנים.

כמו אביו גם הוא נחשב בדורו לגדול הדור, ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בתקופתו פרחה ישיבת פרשבורג ושגשגה, והכפילה את מספר תלמידיה.

הכתב סופר נודע בין היתר בהיותו נמנה עם הרבנים הראשונים באירופה שהתירו ב-1856 (תרט"ז) את המצות שנאפו במכונה - חידוש גדול ומעורר מחלוקת באותם ימים, בהם נהגו לאפות מצות יד.

בשנת תרל"ב חלה ובי"ט טבת באותה שנה נפטר. תיאור מרגש על הלווייתו (שהתקיימה כעבור שלשה ימים, בכ"א בטבת) העלה על הכתב הרב עזריאל הילדסהיימר[1]. על מקומו ברבנות העיר נתמנה בנו הרב שמחה בונם סופר.

ת"ת כתב סופר-ערלוי בבני ברק

לאחר השואה הקים נינו הרב יוחנן סופר - האדמו"ר מערלוי, את רשת תלמודי תורה "כתב סופר" בירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד וביתר עילית, ואף הקים לזכרו רשת של מוסדות בכל רחבי העולם שבהם הוגים אלפי תלמידיו ממשיכי דרכו. כן יסד מכון להפצת ספרי החת"ם סופר וצאצאיו, במסגרתו מו"ל גם ספרי זקנו הכתב סופר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב סופר הותיר אחריו שושלת מפוארת של רבנים. ששה בנים נולדו לו וכולם היו לרבנים גדולים. ארבע בנותיו נשאו לרבנים והמשיכו את השושלת.

  • בנו הבכור, הרב יעקב עקיבא, סירב להיות הממשיך של אביו בשל היותו חלש גוף. הוא התגורר במיובה (Myjava) בסלובקיה ונפטר בשנת תרע"ב (1912).
  • בנו השני, הרב משה מוומש, היה מוהל מומחה שמל את הגרים מהכפר ביזידאויפלו, כפר בטרנסילבניה שכל יושביו התגיירו. הוא נפטר בשנת תרפ"ז (1927).
  • בנו השלישי, הרב שמחה בונם סופר, מחבר הספר "שבט סופר", שמילא את מקום אביו בפרשבורג. נפטר בשנת תרס"ז (1907).
  • בנו הרביעי, הרב יצחק ליב, שימש כנשיא ארגון 'מחזיקי הדת' בגליציה. נפטר בשנת תרס"ז (1907).
  • בנו החמישי, הרב שמעון, היה אב"ד ערלוי מחבר הספר "התעוררות תשובה". נרצח בשואה ביחד עם בנו הרב משה סופר ראב"ד ערלוי, על ידי הנאצים בהיותו בן 95.
  • בנו השישי, הרב שלמה סופר, היה רב העיר ברגסז. הוציא לאור את ספרי אביו "כתב סופר", ואף חיבר כמה ספרים ובהם ספר ביוגרפי על אבותיו בשם "חוט המשולש"[2].

בנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתו הראשונה, שרל, נשאה לרב יעקב יהודה הכהן שטרסר.
  • בתו השנייה, רחל, נשאה לרבי רפאל דיטש ולאחר פטירתו נישאה לרב צבי הירש וייס.
  • בתו השלישית, הינדל, נישאה לרבי אברהם יעקב הירש.
  • בתו הרביעית, רוזה, נישאה לרב יצחק צבי פרי מסרדאהל (כיום דונאיסקה סטרדה).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלוית בעל ה״כתב סופר״, צפונות. בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר HebrewBooks.
  2. ^ חוט המשולש, באתר HebrewBooks