משה שיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המהר"ם שיק

הרב משה שיק (נודע בכינוי: מהר"ם שיק; כ"א אדר א' ה'תקס"ז, 1 במרץ 1807 - א' בשבט ה'תרל"ט, 25 בינואר 1879)‏[1] היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, ועמד בראשות ישיבה מרכזית בה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיק נולד בבִּירקֶנהַיין שבממלכת הונגריה (כיום ברזובה פוד בראדלום, סלובקיה) לאביו רבי יוסף שיק. בילדותו היה קשה תפיסה, ומסופר כי התקשה ללמוד אפילו דף גמרא אחד. במאמצים רבים ובהתמדה התקדם בלימודו, עד שעשה חיל. בגיל 11 נשלח ר' משה ללמוד אצל דודו, ר' יצחק פרנקל, שהיה אב בית דין בפראונקירכן.‏[2] בגיל 17 הגיע לישיבתו של החת"ם סופר, שם התחבב עליו מאוד ובמשך שלוש שנים סעד אצלו בשבתות וחגים. את גודל הערכת החתם-סופר אליו ניתן לראות בסיפור העממי המתאר כי באחת מנסיעותיו של החתם סופר נסעו עמו בחירי תלמידיו ובהם ר' משה. באמצע הנסיעה נרדם ר' משה וראשו נשמט על כתפו של החת"ס. כשבקשו שאר התלמידים להעירו, התבטא החתם-סופר: זהו ספר תורה מהלך. כן ידוע שקרא לו "מיינער ארון ספרים". בגיל 20 נשא לאישה את בת דודתו, גיטל פרנקל.

כאשר פנתה קהילת ירגין (כיום סוואטי יור) שליד פרשבורג אל החת"ם סופר בבקשה שישלח להם אדם שיכהן כרבה של הקהילה, שלח להם את ר' משה הצעיר, שקיבל את המשרה ב-26 באפריל 1838.‏[3] במהלך כהונתו נשא את דרשותיו ולימד בגרמנית צחה, ואף השתמש בתרגום התנ"ך של משה מנדלסון.‏[4] הוא שימש שם ברבנות 24 שנה, ובין היתר פתח בירגין ישיבה שבראשה עמד.

ב-1844, לאחר אסיפת הרפורמים הראשונה בבראונשווייג, כתב לכתב סופר וביקשו לכנס רבני ארץ כדי להוציא את הללו מכלל ישראל: "מכל מקום לא אדע למה לא נפרסם האמת, מה דינם של האנשים האלה לפי דת תורתינו הקדושה, כיוון שכפרו בתורה מן השמים, כאשר יעיד על זה הרבה מדבריהם וספרי מינים שלהם, הרי הם אינם יהודים וכגויים גמורים." דעתו לא התקבלה.

ב-2 במאי 1861 עבר לשמש כרבה של חוסט, יחד עמו עברה גם ישיבתו שמנתה 800 תלמידים.‏[5] מסופר כי כאשר החליטו ראשי הקהל להוסיף למשכורתו, סירב ר' משה עד שיעלו גם את משכורתם של המלמדים, השוחטים, הדיין ושמש הקהילה, שבתחילה סירבו לבקשתם להעלאת משכורתם. רק לאחר שנאותו לכך ראשי הקהל, הסכים מהר"ם לקבל את תוספת השכר.

למרות שלא נשא בתפקיד רשמי, הנהיג שיק את המערכה הציבורית של האורתודוקסים נגד נסיונם של הנאולוגים להקים מנהלת ארצית אליה ישתייכו כל הקהילות היהודיות בהונגריה.‏[6] לבסוף, הכירה הממשלה בוועד אורתודוקסי נפרד. הוא נאבק גם בקהילות הסטטוס קוו אנטה, שסירבו להצטרף לאחד משני הצדדים ונותרו עצמאיות.‏[7]

נודע בעיקר בזכות השו"ת שלו - שו"ת מהר"ם שיק ובו מעל ל-1,000 תשובות הלכתיות שהשיב בכל נושאי החיים. כמו כן חיבר פירושים על התורה, על פרקי אבות, על הגדה של פסח, על תרי"ג מצוות (בדומה למנחת חינוך) וחידושים על הש"ס.

מהר"ם נפטר בא' בשבט ה'תרל"ט (1879), לאחר יסורים קשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיני, מהדורות 411-426. מוסד הרב קוק, 1970. עמ' 38.
  2. ^ שלמה רוזמאן. ספר שפר הררי קדם: גולת קארפאטורוס ־ מארמארוש בתפארתה ובחורבנה. זיכרון קדושים, 1991. עמ' 104.
  3. ^ משה שיק, אשר אנשיל קליין. ספר מהר״ם שיק השלם. מכון להוצאת ספרים וחקר כתבי יד ״בני משה״, 1989. עמ' 30.
  4. ^ שלמה צבי בן נתן שיק. תשובות רשב"ן: אבן העזר. סאטמאר, תרס"ה. עמ' פט.
  5. ^ יקותיאל יהודה גרינוואלד. מצבת קודש: לקהילות ישראל שנחרבו בידי עריצים. הדר, 1951. עמ' 50.
  6. ^ יעקב כ"ץ. הקרע שלא נתאחה: פרישת האורתודוקסים מכלל הקהילות בהונגריה ובגרמניה. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1995. עמ' 143.
  7. ^ כ"ץ, עמ' 221-222.