בריאן אינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בריאן אינו

בריאן פטר ג'ורג' סנט ז'ן דה-לה סאל אינו (נולד ב-15 במאי 1948 בוודברידג' שבמחוז ספוק באנגליה) הוא אמן ומפיק מוזיקה אלקטרונית בריטי כמו גם תאורטיקן מוזיקלי. כאמן סולו הוא מפורסם ביותר כאבי מוזיקת האמביינט.

אינו התפרסם לראשונה בשנות ה-70 כנגן קלידים ומומחה למוזיקה וסינתיסייזרים בהרכב הגלאם רוק רוקסי מיוזיק. לאחר שעזב את הקבוצה הוא הספיק להקליט שני אלבומי רוק ולאחר מכן החל במסע חיפוש אחר צלילים אבסטרקטיים יותר באלבומים Another Green World ב-1975 ו-Ambient 1/Music for Airports ב-1978. מאז הוא הפיק עשרות אלבומים (רבים בשיתוף פעולה עם אמנים אחרים כגון דייוויד בואי, הארולד באד ורוברט פריפ) תוך כדי חזרה נוסטלגית מפעם לפעם לז'אנר הפופ. ב-2011 שב אינו לעבוד עם להקת קולדפליי, והפיק את אלבומם החמישי.

במקביל לקריירה המוזיקלית עסק אינו גם במופעי אמנות ויזואלית, כתיבת טור קבוע בשבועון הבריטי האובזרבר, וכן תכנון ושיווק (ביחד עם האמן פיטר שמידט) של חפיסת קלפים המספקים עצות שימושיות באסטרטגיה אמנותית.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1972 - Roxy Music
  • 1973 - For Your Pleasure
  • 1973 - The Portsmouth Sinfonia Plays the Popular Classics
  • 1973 - Fripp & Eno (No Pussyfooting)
  • 1973 - Here Come the Warm Jets
  • 1974 - Taking Tiger Mountain
  • 1974 - June 1, 1974: Kevin Ayers, John Cale, Brian Eno, Nico
  • 1974 - Hallelujah! The Portsmouth Sinfonia Live At The Royal Albert Hall
  • 1975 - Evening Star
  • 1975 - Another Green World
  • 1975 - Discreet Music
  • 1977 - Cluster & Eno
  • 1977 - Low
  • 1977 - "Heroes"
  • 1977 - 801 Live
  • 1978 - Before and After Science
  • 1978 - Music for Films
  • 1978 - After the Heat
  • 1978 - Ambient #1 / Music for Airports
  • 1979 - Lodger
  • 1980 - Ambient #2 / The Plateaux of Mirror
  • 1980 - Fourth World, Vol. 1: Possible Musics
  • 1980 - Ambient #3 / Day of Radiance
  • 1981 - My Life in the Bush of Ghosts
  • 1981 - Empty Landscapes
  • 1982 - Ambient #4 / On Land
  • 1983 - Apollo: Atmospheres and Soundtracks
  • 1983 - Music for Films, Volume 2
  • 1984 - The Pearl
  • 1984 - Begegnungen
  • 1985 - Begegnungen II

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - Been There, Done That

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריאן אינו שימש השראה לדמות "ברנט מיני" בספרו של פיליפ ק. דיק וואליס (1981). למרות היותו חובב מוזיקה קלאסית הוא העריץ את אינו בשל האלבום Discreet Music.
  • בסדרת משחקי הווידאו Guilty Gear פזורים עשרות דימויים מעולם המוזיקה, כולל הדמות I-No, אשר ככל הנראה נקראת כך על שם אינו.
  • צליל האיתחול של Windows 95 (לא המנגינה המהירה בגרסאות האחרות) נכתב על ידי בריאן אינו.
  • אינו הופיע בתפקיד אורח בתור "האב בריאן אינו" בקומדית המצבים "האב טד" (Father Ted).
  • על פי טענות אחדות לאינו חיבה למשחקי מילים - שירו "King's Lead Hat" הוא אנגרמה של "Talking Heads" (להקה עימה עבד) ושמו הוא אנגרמה ל-"One Brain".
  • שירו "Lay My Love" בביצוע משותף עם ג'ון קייל הופיע בפסקול "עוד מוזיקה מחשיפה לצפון" (More Music From Northern Exposure) ב-1994.
  • הרכב האינדי פופ/רוק פסיכדלי "MGMT" הקדישו לו שיר הנושא את שמו "Brian Eno" באלבומם השני "Congratulations".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bracewell, Michael Roxy Music: Bryan Ferry, Brian Eno, Art, Ideas, and Fashion (Da Capo Press, 2005) ISBN 0306814005
  • Tamm, Eric Brian Eno: His Music and the Vertical Color of Sound (Da Capo Press, 1995) ISBN 0306806495
  • Eno, Brian "A Year with Swollen Appendices: The Diary of Brian Eno" (Faber & Faber, 1996) ISBN 0571179959

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.