קומדיית מצבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קומדיית מצבים (או סיטקום מלשון sitcom, הקיצור המקובל ל-Situation comedy) הנו ז'אנר אמנויות הבמה. מקורן בשידורי רדיו, אך כיום נהוג להציג קומדיות מצבים בעיקר בטלוויזיה. בקומדיית מצבים אין בדרך כלל קשר עלילתי בין פרק אחד למשנהו (ישנם סיטקומים שבהם יש סתירה בין פרקים), אך הם עוסקים בשורה קבועה של דמויות הנקלעות מידי פרק למצבים אבסורדים או מוזרים.

תוכן עניינים 1 מאפייני קומדיית המצבים 1.1 הפקה 1.2 הדמויות 2 הכותבים 3 היסטוריה 4 סיטקומים בישראל

[עריכה] מאפייני קומדיית המצבים

בדומה לסדרות אחרות, אורך הפרקים קומדיית מצבים נע בדרך כלל בין 20 ל-45 דקות. לרב, מתאפיינת קומדיית המצבים בדיאלוגים פשוטים ומובנים לכל. כמו כן, לעתים קרובות הומור ועזרים באים לידי ביטוי. הרבה פעמים הדמות מתאפיינת בהערות עוקצניות כלפי שותפה לדיאלוג.

[עריכה] הפקה

רובן הגדול של קומדיות המצבים מצולמות באולפן, כאשר ברוב המקרים ישנם בין 2 ל-3 סטים מרכזיים בלבד. הסיבה לכך היא החסכון הכספי שנובע מצילום אולפן. גם ציולמי "חוץ" (כלומר רחוב, נסיעה במכונית וכו') מצולמים באולפן בטכניקות שונות. טכניקות נוספות שמאפינות קומדיות מצבים הם הצחוק המוקלט (צחוק שהוקלט בנפרד מהתוכנית ומוכנס כאשר מסופרת בדיחה) והשימוש בצילום במצלמות-רבות בו זמנית. יש לציין שבשנים האחרונות השימוש בשתי הטכניקות הללו מתמעט.

[עריכה] הדמויות

דמויות בקומדיית מצבים הן לרוב שטוחות יחסית, וניתנות לאפיון על ידי מספר מצומצם של תכונות אופי (אשר משמשות כבסיס לבדיחות הקשורות לאותה הדמות). קיימים מספר ארכיטיפים חוזרים של דמויות. למשל:

• ה"שוטה הנאיבי" שלרוב מבין דברים כפשוטם ומצטייר כטיפש (למשל, ג'ואי מחברים או וודי מחופשי על הבר, עודד פז מהפיג'מות ומייקל קלסו מ-מופע שנות ה-70).
• ה"הפוגה הקומית" שמאופיין בהתנהגות אקסצנטרית ומגוחכת, שמאפשרת שימוש בהומור אבסורדי (למשל, קרמר מסיינפלד או פיבי מחברים).
• ה"לוזר" שמאופיין על ידי כשלונותיו והרחמים העצמיים שלו (למשל ג'ורג' מסיינפלד או אל בנדי מנשואים פלוס, אילן מהפיג'מות או אריק פורמן ממופע שנות ה-70).
• ה"בדחן" שנוהג לספר בדיחות (דבר שאינו נפוץ יחסית אצל שאר סוגי הדמויות) ולועג, לעתים קרובות בסרקזם, לדמויות האחרות (למשל ג'רי מסיינפלד או צ'נדלר מחברים).
• ה"חכמולוג" שמפגין עליונות אינטלקטואלית על הדמויות האחרות (ולפעמים גם על הצופים) אך הופך בעיקר למושא לבדיחות בשל כך, ולרוב זוכה לתיוג של חנון (למשל רוס מחברים או ליסה ממשפחת סימפסון).

[עריכה] הכותבים

רוב קומדיות המצבים נכתבות על ידי פורום כותבים, ולא על ידי כותב אחד. נהוג שהתסריטאי הראשי מכריז על נושא כל פרק והעלילה המרכזית, ושאר הכותבים כותבים בדיחות או דיאלוגים על הנושא. בישיבות הצוות קם כל כותב ומקריא את מה שכתב. בישראל, לעומת זאת, בשל חוסר תקציבים, ישנם אכן כותבים בודדים בלבד.

כותבי הקומדיות באים לרוב מתחום הסטנד-אפ. בשנים האחרונות יש תנועה של אומני סטנד-אפ אל קומדיות אלה לא רק ככותבים, אלא גם ככוכבים. לרוב תוכניות אלה נקראות גם על שם אותם כוכבים. "סטנדאפיסטים" אמריקאים רואים בתוכניות אלה את המסלול המהיר לתפוצה ארצית (בקנה מידה אמריקאי), לכסף ולתהילה.

[עריכה] היסטוריה

מקור קומדיית המצבים הוא מהרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני", החל מנובמבר 1947. התוכנית "לוסי אהובתי", שהחלה באוקטובר 1951 היא בין קומדיות המצבים הראשונות, אך היא הוקלטה על-גבי סרט, מה שאיפשר לימים לשדרה כשידורים חוזרים, וכתוצאה הפכה כנראה לקומדיית המצבים הראשונה שעדיין מפורסמת כיום.

[עריכה] סיטקומים בישראל

בישראל לא היה מספר רב של קומדיות מצבים עבריות, ובסה"כ צולמו ושודרו פחות מ-20 סיטקומים ישראליים מאז קום המדינה כאשר ככל הנראה הדרישה לכך היא נמוכה יחסית.
הסיטקום העברי הראשון ששודר בארץ היה "קרובים קרובים" שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בטלוויזיה הלימודית עד היום ושודר בערוץ 1. בנוסף במשך השנים נוצרו סיטקומים מקומיים נוספים ביניהם "כן מה?", "המסעדה הגדולה", "שכנים", "סטרייט ולעניין", "ייסורי אפרים", "שמש", "איצ'ה", "חצי המנשה", "פאזל", "החיים זה לא הכל", "שאול", "החברים של נאור", "הפיג'מות" וסדרת האנימציה הישראלית היחידה ששודרה בזמן פריים טיים בטלוויזיה - מ.ק. 22.