קומדיית מצבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סיטקום" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט קולנוע צרפתי, ראו סיטקום (סרט).

קומדיית מצבים (או סִיטְקוֹם, מאנגלית: Sitcom – הקיצור המקובל ל-Situation Comedy, שבתרגום חופשי מתורגם ל"קומדיית מצבים") היא סוגה באמנויות הבמה שמקורה בשידורי רדיו, אך התפתחה ונפוצה יותר כסוגה של סדרות טלוויזיה.

מאפייני הז'אנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיית מצבים מתאפיינת במספר דמויות קבועות הנקלעות מדי פרק למצבים קומיים ולעתים אף אבסורדיים. לא תמיד ישנו קשר עלילתי בין פרק אחד של קומדיית מצבים למשנהו, ולעתים יש אף סתירות ברורות בין הפרקים. פרק בסדרה נמשך בדרך כלל בין 20 ל-30 דקות. (כאשר פרקים "מיוחדים" כמו פרקי התחלה/סיום של עונה יכולים להמשך יותר) במהלך הפרק מופיעים, בדרך-כלל, דיאלוגים הומוריסטיים, קצרים ובמקרים רבים עוקצניים. לעתים באים לידי ביטוי עזרים קומיים או דמויות מזדמנות המשתלבים בסיטואציה הקומית או יוצרים אותה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובן הגדול של קומדיות המצבים מצולמות באולפן, ברוב המקרים בשנים או שלושה אתרי צילום ("סטים") מרכזיים בלבד. הסיבה לכך היא החסכון הכספי שנובע מצילום באולפן. גם צילומי "חוץ" (כגון סצנות המתרחשות ברחוב או תוך כדי נסיעה במכונית) מצולמים הרבה פעמים באולפן באמצעים טכניים מגוונים. טכניקות נוספות שמאפיינות קומדיות מצבים הם הוספה של צחוק מוקלט (צחוק שהוקלט בנפרד מהתוכנית ומוכנס לאחר שנאמרת בדיחה או רפליקה מצחיקה או לאחר סיטואציה מבדרת/אבסורדית) ושימוש בצילום במצלמות-רבות בו זמנית, אולם השימוש באמצעים מלאכותיים אלה פחת עם השנים.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות בקומדיית מצבים הן לרוב שטוחות יחסית וניתנות לאפיון על ידי מספר מצומצם של תכונות אופי, לעתים סטריאוטיפיות, המשמשות כבסיס לבדיחות הקשורות לאותה הדמות. קיימים מספר ארכיטיפים של דמויות החוזרים על עצמם בסדרות רבות. למשל:

לעתים ישנו שילוב בין הדמויות.

מבנה העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, קומדיות המצבים מתאפיינות ב"נקודת מוצא": מצב התחלתי קבוע כלשהו בו מתחיל כל פרק. בדרך כלל, בתחילתו של כל פרק מתרחש מאורע כלשהו שמאיים על אותה נקודת מוצא, ולקראת סוף הפרק יש חזרה לנקודת המוצא, כך שיהיה ניתן להתחיל מאותה נקודת מוצא בפרק הבא. המאורע יכול להיות כל דבר שבסופו של דבר מאיים על נקודת המוצא: בין אם מדובר בעזיבתה של דמות כלשהי את הסביבה בה מתרחשת העלילה, פשיטת רגל, שני אויבים מושבעים הופכים לחברים וכדומה. לעתים החזרה אינה מדויקת (לדוגמה מישהו מכיר בת זוג חדשה או מתחיל עבודה חדשה) ולכך תהיה השפעה בפרקים הבאים או שהחזרה תהפוך למדויקת מחוץ לעלילה הנצפית.

התייחסות משעשעת לנקודת המוצא הועלתה במשפחת סימפסון: באחד הפרקים הומר סימפסון ונד פלנדרז נעשים לחברים, וכשבארט תוהה על עצם הדבר, ליסה מרגיעה אותו שבסופו של יום הם יחזרו לנקודת המוצא המוכרת להם. בסופו של הפרק אכן יש חזרה לנקודת המוצא, אך אין הסבר כיצד קרה הדבר.

הכותבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב קומדיות המצבים נכתבות על ידי צוות של כותבים ולא על ידי כותב יחיד. נהוג שהתסריטאי הראשי מכריז על נושא כל פרק והעלילה המרכזית, ושאר הכותבים משלימים את פרטי הבדיחות והדיאלוגים בהתאם. בישיבות הצוות קם כל כותב ומקריא את מה שכתב. למרות זאת, ישנן קומדיות מצבים שנכתבו על ידי כותב יחיד, גם בישראל, לעתים בגלל חוסר בתקציב לסגל מלא של כותבים.

כותבי הקומדיות באים לרוב מתחום הסטנד-אפ. קומדיות המצבים לא רק נכתבות על ידי אמני סטנד-אפ אלא הם אף מרבים לשחק בהן ולעתים לבנות אף את הסדרה כולה סביבם. התוכניות שנוצרות כך נקראות פעמים רבות על שם אותם כוכבים ("סיינפלד", "אלן", "דרייק וג'וש", "ריבה", "החברים של נאור" ועוד רבות). "סטנדאפיסטים" אמריקאים רואים בתוכניות אלה את המסלול המהיר לתפוצה ארצית (בקנה מידה אמריקאי), לכסף ולתהילה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור קומדיית המצבים הוא הרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני", החל מנובמבר 1947. קומדיית המצבים הקלאסית "לוסי אהובתי", ששודרה החל מאוקטובר 1951, היא כיום כנראה קומדיית המצבים המוקדמת ביותר שעדיין משודרת, הודות לכך שהוקלטה על גבי סרט שהחזיק מעמד בשידורים חוזרים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומדיית המצבים המקורית הראשונה ששודרה בישראל הייתה "קרובים קרובים", שנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של הטלוויזיה הלימודית ושודרה בערוץ 1. אחריה נוצרו סיטקומים נוספים ובהם: "כן מה?!", "המסעדה הגדולה", "אחד העם 1", "שמש", "החיים זה לא הכל", "רמזור","החברים של נאור", "הפיג'מות", "סברי מרנן", "בלתי הפיך", "משפחה שולטת", "יוני והמחוננים" ועוד רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]