ברכיה שיק

ברכיה שיק
Schück Bernát
	אין תמונה חופשית
לידה	1872; א' בכסלו ה'תרל"ג; קרצג, הונגריה
פטירה	1941 (בגיל 69 בערך); כ"ג בתשרי ה'תש"ב; טימישוארה, ממלכת רומניה
מדינה	הונגריה
השקפה דתית	יהדות

הרב ברכיה (ברנאט) שיק (בהונגרית: Schück Bernát; קרצג, א' בכסלו ה'תרל"ג, 1 בדצמבר 1872 – טימישוארה, כ"ג בתשרי ה'תש"ב, 14 באוקטובר 1941) היה רב, סופר ותאולוג הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכיה-ברנאט שיק היה בנם של הרב הראשי של נפת קרצג (מחוז בקש בדרום הונגריה), שלמה צבי שיק (1844–1916) ושל רוזה רוזנפלד. הוא למד בישיבת פרשבורג (אז חלק מממלכת הונגריה, היום בסלובקיה), ובהמשך למד פילוסופיה ושפות מזרחיות באוניברסיטאות בבוואריה. בצעירותו הוא תרגם מאמרים מגרמנית ופרסם מאמרים עצמאיים בעיתונים בהונגריה. הוא שירת כרב ראשי של בית הכנסת יוספין בקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טימישוארה (אז חלק ממלכת הונגריה, היום ברומניה). הוא היה חבר בוועד הפועל של האיגוד הלאומי היהודי שנוסד בדצמבר 1918 בטימישוארה.

כמה ממחקריו וספריו ראו אור. הוא כתב את ההיסטוריה של התנועה הלאומית היהודית. עם הכנסת קטעים עבריים הוא פרסם את ספרו "האמונה והמדינה" בשנת 1904 בטימישוארה בהונגרית ובגרמנית. בעבודה זו ניתח ודן במקומה ובתפקידה של הדת במדינה המודרנית. בנוסף, הדפיס בשנת תרע"ב את הקונטרס 'להצדיק צדיק', שנועד להגן על אביו מפני האשמות בכפירה, שהופנו כלפיו מצד רבנים שונים.^[1]

נפטר בטימישוארה בכ"ג בתשרי ה'תש"ב, ובנו מאיר ירש את תפקידו כרב הקהילה האורתודוקסית בטימישוארה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בנובמבר 1898 התחתן עם שרה זינגר בווארפלוטה.^[2] בנו מאיר מילא את מקומו בטימישוארה לאחר פטירתו, ולאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כרב במספר קהילות בה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה:

Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés V. (S–Zs). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest–Kolozsvár: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2010.
אטילה גידו (עורך): בדרך. ניסויים בבניית חברה ואומה יהודית בטרנסילבניה. 1918–1940 (Miercurea Ciuc, 2009).