ברסידאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברסידאס
Βρασίδας
פסל שיש של הופליט ספרטני חבוש קסדה. המאה ה-5 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הארכאולוגי, ספרטה.
פסל שיש של הופליט ספרטני חבוש קסדה. המאה ה-5 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הארכאולוגי, ספרטה.
לידה המאה ה־5 לפנה״ס
ספרטה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 422 לפנה״ס
אמפיפוליס, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
heroic honors עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בְּרָסִידאסיוונית: Βρασίδας, בלטינית: Brasidas; מת ב-422 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני מהולל, שלחם בעשור הראשון של המלחמה הפלופונסית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברסידאס בן טֶלִיס ואַרְגִילֵאוֹנִיס רכש לראשונה את פרסומו כשהצטיין בשחרור העיר מֶטוֹנֵה, עליה צרו האתונאים בשנת 431. שנה אחר כך, ככל הנראה, נבחר לאֶפוֹרוֹס אֶפּוֹנִימוֹס, וב-429 נשלח כאחד משלושה יועצים (symbouloi) כדי לסייע לנָאוּאַרְכוֹס קְנֵמוֹס לאחר כישלון מסע המלחמה שלו לכיבוש אקארנאניה. בקרב פִּילוֹס (425 לפנה"ס) שימש ברסידאס כטְרִיאֶרַרְכוֹס, מפקד טריארה; הוא הצטיין בהתקפה מן האוניות על עמדת האתונאים בחוף, ואף נפצע קשה במהלכה.[1]

ב-424 לפנה"ס, במהלך גיוס חיילים בקורינתוס לקראת מסע מלחמה אל תראקיה, הדף ברסידאס התקפה אתונאית על מגארה. אחר כך צעד בראש 700 הלוטים ו-1000 שכירי חרב פלופונסים דרך תסאליה והגיע אל פרדיקאס השני, מלך מוקדון. נסיונותיו של פרדיקאס להשתמש בברסידאס ובצבאו כדי להשתלט על נחלת שכנו, אראבאיוס מלך המקדונים של לינקסטיס, לא צלחו. ברסידאס נשאר נאמן למטרתו העיקרית: להעביר את עמי מקדוניה התראקית, בעלי בריתה של אתונה, לצדה של ספרטה, ועל ידי כך לאלץ את האתונאים להפסיק את התקפותיהם בפלופונסוס. הודות למהלכיו הצבאיים המהירים והנועזים, קסמו האישי ומתינות דרישותיו הצליח ברסידאס להשתלט במהלך החורף על הערים החשובות אקנתוס, סטאגירה, אַמְפִיפּוֹלִיס וטוֹרוֹנֵה ועל מספר ערים קטנות יותר. התקפתו על אֶיִאוֹן (Ἠϊών), ששימשה כנמלה של אמפיפוליס, סוכלה על ידי שייטת אתונאית בפיקודו של תוקידידס, ההיסטוריון שכתב לימים את קורות המלחמה הפלופונסית.[2]

באביב 423 לפנה"ס נחתם הסכם שביתת נשק בין אתונה וספרטה, אך יומיים לפני שנכנס לתוקף כמעט ובוטל. סקיונה עברה לצדם של הספרטנים, וכשתבעו האתונאים להשיבה לידיהם, התעלם ברסידאס מדרישתם. זמן קצר לאחר מכן אף תמך בראסידס במנדה, חברת הברית האטית-דלית שמרדה באתונה. צי אתונאי בפיקוד ניקיאס וניקוסטראטוס כבש בחזרה את מנדה והטיל הסגר מן הים על סקיונה, אשר נכנעה שנתיים לאחר מכן (421 לפנה"ס).[3]

תוך כדי כך יצא ברסידאס בפעם השנייה למסע מלחמה יחד עם פרדיקאס מלך מוקדון נגד אראבאיוס. המסע הסתיים במפלה צורבת, כאשר כוח של שכירי חרב אילירים, שגויס על ידי פרדיקאס, עבר באופן בלתי צפוי עם בואו לשדה המערכה לצדו של אראבאיוס. החיילים המקדונים, שפחד האילירים נפל עליהם, נטשו את המערכה כשהם מותירים את צבא הפלופונסים לבדו. הודות לקור רוחו ולמצביאותו הצליח ברסידאס לחלץ את אנשיו מן המצב, אך נטישת הצבא המקדוני הביאה לקרע גלוי בינו לבין פרדיקאס. זמן קצר אחר כך כרת המלך המקדוני ברית עם אתונה (חלקים מן ההסכם שרדו לימינו). בשלהי החורף ניסה ברסידאס לתקוף באישון לילה את פוטידאיה, אך חייליו התגלו והוא הסיג את צבאו.[4]

באפריל 422 לפנה"ס פג תוקפה של שביתת הנשק בין אתונה לספרטה. בקיץ אותה שנה נשלח קליאון אל תראקיה, כבש את טורונה וגאלספוס ונערך להתקפה על אמפיפוליס. ברסידאס ואנשיו חנו על הר קרדילאון, לא רחוק מאמפיפוליס, וכשעלה קליאון על העיר מבלי להמתין לבואה המתוכנן של תגבורת, הגה ברסידאס תוכנית שהייתה אופיינית למהלכיו הצבאיים בתראקיה – מהלומת פתע נועזת שתותיר את האויבים המומים ומבולבלים מבלי יכולת להתגונן כראוי. מאה וחמישים הופליטים ספרטנים, ובראשם ברסידאס עצמו, הגיחו במפתיע מן העיר ותקפו את האגף השמאלי של האתונאים, בעוד בעלי בריתם של הספרטנים מסתערים מן השער הצפון-מזרחי של העיר ומכריעים את האגף הימני. קלאון וצבא האתונאים נפנו למנוסה, כשהפרשים והפלטסטים האדונים והכלקידים דולקים אחריהם ומכים בהם. כשבע מאות איש מן האתונאים נפלו בקרב, וביניהם קלאון עצמו. מבין הספרטנים, מספר תוקידידס, נהרגו שבעה ובהם ברסידאס, שנפצע תוך כדי הסתערותו על האגף הימני של האויב.[5]

בעלי בריתם של הספרטנים קברו את ברסידאס ברוב טקס באמפיפוליס, "במקום הנשקף כיום אל כיכר השוק, כשכולם מלווים אותו במלוא תחמושתם. והאמפיפוליטיים גדרו את מצבתו והקריבו לו מאז ואילך תקרובת כמו להֶרוֹס, חלקו לו כבוד וערכו לזכרו תחרויות וקרבנות מדי שנה בשנה. הם אף אימצוהו להם כמייסד עירם (אויקיסטס)".[6] הגאוגרף והנוסע פאוסניאס מספר, כי בספרטה ניצב סנוטפ עשוי שיש לזכרו של ברסידאס בן טליס, לא הרחק מקברותיהם של שני מצביאים ספרטנים דגולים אחרים: פאוסניאס ולאונידס.[7]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Thucydides. Translated by C.F. Smith. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1920 (reprinted 1975).
  • Xenophon, Hellenica. Translated by C.L. Brownson. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press and London, William Heinemann Ltd, 1918.
  • Pausanias, Description of Greece. Translated by W.H.S. Jones. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press and London, William Heinemann Ltd, 1918. Digitizd copy in: Theoi.
  • A.W. Gomme, A Historical Commentary on Thucydides. Oxford, Oxford University Press, 1956 (reprinted 1981). Vol III: The Ten Years' War, Books IV-V.24.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Manuela Mari. "Amphipolis between Athensand Sparta. A philoligical and historical commentary on Thuc. V.11.1." Mediterraneo Antico, XV (1-2), 2012. pp. 15-16. Digitized copy in: Academia.edu

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפורוס אפונימוס: קסנופון, הלניקה, 2.3, 10; קרב פילוס: תוקידידס, 4.11-12.
  2. ^ מגארה: תוקידידס, 4.70-74; מסע המלחמה אל תראקיה: תוקידידס, 4.80-83; אקאנתוס: תוקידידס, 4.84-88; אמפיפוליס, איאון וטורונה: תוקידידס, 4.102-116.
  3. ^ סקיונה ומנדה: תוקידידס, 4.120-123 .
  4. ^ הקרב נגד אראבאיוס: תוקידידס, 4.124-129; ההסכם עם פרדיקאס: תוקידידס, 4.132; Inscriptiones Graeca (IG), i.42; ההתקפה על פוטידיאה: תוקידידס, 4.135 .
  5. ^ כיבוש טורונה וגאלספוס על ידי האתונאים: תוקידידס, 5.2-3; הקרב באמפיפוליס: תוקידידס, 5.6-11.
  6. ^ תוקידידס, 5.11 בתרגום א"א הלוי.
  7. ^ פאוסניאס, 3.14.1 .
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל