ג'יימס קלארק רוס

ג'יימס קלארק רוס (James Clark Ross)
ג'יימס קלארק רוס
לאום	בריטי
לידה	15 באפריל 1800 לונדון
פטירה	3 באפריל 1862 איילסבורי שבאנגליה
שנות פעילות	1843-1819
מספר מסעות	5
גילויים בולטים	ים רוס, אדמת ויקטוריה, הר ארבוס, הר טרור
אזורים שחקר	הקוטב הצפוני, הקוטב הדרומי

סר ג'יימס קלארק רוס (באנגלית: James Clark Ross;‏ 15 באפריל 1800 - 3 באפריל 1862) היה קצין ים ומגלה ארצות בריטי. חקר את הקוטב הצפוני עם דודו סר ג'ון רוס וסר ויליאם פארי, והוביל משלחת לחקר הקוטב הדרומי.

תחילת דרכו כמגלה ארצות

רוס נולד בלונדון והצטרף לצי הבריטי בשנת 1812, תחת פיקודו של דודו, ג'ון רוס. בשנת 1818 הפליגו במטרה למצוא את המעבר הצפון מערבי, מעבר ימי המחבר בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, דרך הארכיפלג הארקטי הקנדי. בין השנים 1819 ו-1827 הוא השתתף בארבע משלחות לחקר הקוטב הצפוני בפיקודו של ויליאם פארי. בין השנים 1829 ו-1833 חזר להפליג עם דודו. במהלך מסעות אלו הם איתרו את מיקומו של הקוטב הצפוני המגנטי בתאריך 1 ביוני 1831.

תקופתו כאדמירל

רוס קודם לתפקיד קפטן בשנת 1834 וסייע בסקירה המגנטית של בריטניה בין השנים 1835 ו-1838. בשנים 1839 עד 1843 הוא פיקד על משלחת לחקר הקוטב הדרומי שכללה את הספינות "ארבוס" ו"טרור". משלחתו מיפתה את גבולות הקוטב הדרומי. בשנת 1841 גילה את ים רוס שנקרא על שמו, את ארץ ויקטוריה, שאותה כינה כך על שם מלכתו, את רכס החברה המלכותית, שאותו כינה על שם החברה המלכותית שמימנה את מסעו ואת הרי הגעש "ארבוס" ו"טרור". מדף קרח בארץ ויקטוריה נקרא מאוחר יותר מדף הקרח רוס על שמו.

משלחתו הגיעה לקו הרוחב 78° דרום, המקום הדרומי ביותר אליו הגיע אדם עד אז. 60 שנה חלפו בטרם הגיעה משלחת אחרת לנקודה דרומית יותר.

כשחזר לבריטניה קיבל תואר אבירות. בשנת 1847 פרסם את רשמיו מהמסע בספר "מסע למחקר וגילוי אנטארקטיקה". הוא התקבל כחבר בחברה המלכותית בשנת 1848, ובאותה שנה פיקד על משלחתו האחרונה, באוניה "אנטרפרייז", לחיפוש אחר סר ג'ון פרנקלין, מגלה ארצות שספינתו אבדה. רוס מת באיילסבורי, אנגליה.

ספריו

• "מסע גילוי"
• "מחקר לאזורי דרום אנטארקטיקה" (1847)

חשיבותו בתור מגלה ארצות

חשיבותו של ג'יימס רוס כמגלה ארצות נובעת מכך שהוא היה הראשון שהחל בבחינה שיטתית של מאפייניה הטבעיים של אנטארקטיקה. על אף העובדה שהדבר לא תרם לבריטים תועלת כלכלית ישירה, מכיוון שהתיישבות במקום לא באה בחשבון והכריה הייתה קשה מדי, למחקריו הייתה תועלת במיפוי האזורים המרוחקים של העולם. האימפריה הבריטית של המאה ה-19, שראתה את עצמה כמעצמת על עולמית, ראתה חשיבות רבה במידע מסוג זה.