גאיוס סמפרוניוס גרקכוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאיוס סמפרוניוס גרקכוס (154 - 121 לפנה"ס) היה פוליטיקאי רומי מפורסם מהמאה ה-2 לפנה"ס. אחיו הצעיר של טיבריוס גרקכוס, ובדומה לאחיו היה ממנהיגי הסיעה הפופולרית ברומא. נרצח על ידי מתנגדיו בשל המדיניות שניסה להעביר מתוך כוונה לסייע לשכבות החלשות ברומא.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרקכוס, בנו של אציל רומי בשם טיבריוס גרקכוס, נולד ב-154 לפנה"ס, קרוב משפחה של בכירים פוליטיים רבים. הקשר הבולט מביניהם היה לבית קורנליי סקיפיונס. בית זה זכה להצלחה המתמשכת ביותר מבין הבתים הרומאים, וגרקכוס היה קשור אליהם דרך אמו, קורנליה אפריקאנה, בתו השנייה של גיבור המלחמה סקיפיו אפריקנוס שהביס את חניבעל בקרב זאמה. אחותו, סמפרוניה, נישאה לפובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס, שניצח במלחמה הפונית השלישית והחריב את קרתגו. גרקכוס היה קשור גם ליריביהם של הסקיפיוים הקלאודיים - דרך אשתו של טיבריוס, קלאודיה, בת אפיוס קלאודיוס פולכר. פולכר תפקד בזמנו כראש המשפחה. כמו כן רצה להעביר הצעת חוק שלא תאפשר לטריבון שהודח מתפקידו לחזור אליו, כנראה כפעולת נקמה כנגד מעשי מרקוס אוקטביוס לאחיו, אולם ברגע האחרון בעקבות בקשת אמו, בטל את ההחלטה.

כמו כל אריסטוקרט בתקופה, גרקכוס התחיל את תפקידו בצבא הרומאי כקצין זוטר. הוא הצטרף לצבא בנומנטיה בתור טריבון צבאי והתמנה למטהו של גיסו פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס. כבחור צעיר ונלהב לקח קשה את מצבו העגום של הפלבס הרומי, שרובו ככולו היה עני וחסר את האמצעים הבסיסיים ביותר לקיום. אחיו, טיבריוס, ניסה להעביר רפורמות אגרריות שיקלו במעט על מצוקתו של העם. טיבריוס נרצח על ידי מתנגדיו הפוליטיים בקטטה שפרצה בקפיטול ולאחר מותו גאיוס הצעיר ירש את האחוזה ויחד עמה את דעותיו החברתיות של אחיו הגדול.

גאיוס התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בשנת 126 לפנה"ס כשנבחר למשרת הקוואיסטור ושירת בסרדיניה. בסרדיניה התגלה כשרונו כנואם כששידל את הערים לספק בגדים לחיילים בחורף קשה. גאיוס חזר לרומא והתמודד עם ביקורת לפיה נטש את משרתו, גאיוס הגן על חזרתו באמרו כי נשאר בתפקיד הקוואיסטור שנתיים למרות שחוקית היה חייב בשרות של שנה אחת. גאיוס זוכה גם מאשמת סיוע למרד בעיר פריגלי.

פעולותיו כטריבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי כמה שנים שבהן שרר שקט ברומא, המשיך גאיוס את המסורת המשפחתית ונבחר בשנת 123 לפנה"ס לטריבון הפלבס. גאיוס, שלמד מטעויות אחיו, הציע לא רק חוקים אגררים שתמכו בהעברת האדמות מהעשירים לעניים, אלא גם תמך בסיבסוד הדגן לעניי רומא. בנוסף לכך, הוא ניסה להגביל את מספר המערכות הצבאיות ושנות שירות צבאי שהאזרח היה צריך לתת לרומא על מנת להקל על העומס מעל החקלאים הזעירים. אמצעים נוספים היו כינון בתי משפט מיוחדים שנועדו לשפוט את הסנאטורים שמעלו בתפקידם ולקחו שוחד. הוא תמך בהענקת זכויות אזרחיות לכמה קהילות באיטליה. הסנאטורים התנגדו כמובן להצעות אלו וניסו לשמור בכול כוחם על זכויות היתר שלהם.

על מנת לכרות ברית פוליטית נישא לליקיניה, בתו של פובליוס ליקינוס קראסוס דיבס מוקיאנוס, ובכך יצר ברית עם השבט הרומי ליקינוס.

בשנת 122 גאיוס רץ לתקופת כהונה נוספת בתור טריבון הפלבס, מעשה שהיווה תקדים בפוליטיקה הרומית. למרות התנגדות האצולה, הצליח להיבחר למשרה זו בזכות תמיכה מקיפה לה זכה מהמעמדות הנמוכים ברומא. במשך אותה שנה הוא המשיך לדחוף את הרפורמות החברתיות שלו אולם לא הצליח עקב ההתנגדות שהתעוררה. גאיוס רצה להעביר שני חוקים שפגעו בקולותיו. הראשונה הייתה הפיכת קרתגו, העיר המקוללת, לפרובינקיה. השנייה הייתה העלאה רטרואקטיבית לאזרחים וכך לעלות את הלטינים אל מעמד רומי. אומנם העם הרומי היה נדיב בהענקת אזרחיות, אך היו אלו הענקות קטנות ולבודדים.

הרפורמות שיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פקיד שפוטר משרתו לא יוכל להתמנות לכהונה אחרת (החוק היה מכוון נגד מרקוס אוקטאביוס שהודח ממשרת טריבון ביזמת אחיו טיבריוס)
  • פקיד שיגלה אזרח רומאי ללא משפט יישפט בפני העם (חוק שכוון נגד פובליוס פופליוס ששימש כקונסול בשנת 132 והגלה תומכים של טיבריוס)
  • חלוקת אדמות מדינה לעניים
  • חלוקה של מדים לחיילים על חשבון המדינה מבלי לנכות משכרם על כך
  • איסור גיוס צעירים מתחת לגיל 17
  • הצעה מרחיקת לכת שנדחתה הייתה מתן אזרחות רומית לבני בריתה האיטלקים של רומי
  • צרוף 300 ממעמד הפרשים ל-300 השופטים חברי הסינאט. תקנה זו שנועדה להחליש את כוחם של הסינאטורים זכתה לתמיכה עממית רחבה. בנאום שנשא לטובת תיקון זה הפנה את פניו לא לעבר בית הסנאט, כנהוג, אלא אל הפורום. לשינוי זה הייתה משמעות סמלית רבה

עד אותה שעה נאמו כל המנהיגים העממיים כשפניהם מכוונים אל בית הסנאט אבל הוא שינה ודיבר בפעם הראשונה ומביט בשעת מעשה לעבר הפורום..בשינוי קל זה הביא לידי הפיכה גדולה כהופך את משטר המדינה מאריסטוקרטיה לדמוקרטיה

– פלוטארכוס, חיי גאיוס גראקכוס, תרגום יוסף ליבס

הנפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה לאחר מכן, ניסה להיבחר פעם נוספת כאשר מרקוס פולביוס פלאקוס ניצב לימינו בתור שותפו. גרקכוס נכשל בהשגת הכהונה השלישית וחוקיו בוטלו על ידי הקונסולים השמרנים שנבחרו באותה שנה. הטריבון מינוקיוס רופוס מעביר הצעה לבטל את הקמת הקולוניה בקרתגו. אחד הלקטורים שלו עושה תנועה מגונה לתומכי גאיוס ונדקר למוות. הסנאט הגיב בחומרה על ידי הכרזתם בתור "אויבי הרפובליקה" וממנה את הקונסול לוקיוס אופימיוס כדיקטטור. גאיוס ופלאקוס יחד עם תומכי בורחים לגבעה אוונטניוס, פעולה שהתפרשה כמרד. הם שולחים את בנו של פולוויוס לנהל מסע ומתן עם הקונסול, אולם הוא נאסר ובהמשך יוצא להורג. הקונסול שמסרב לנהל מסע ומתן פונה לתקיה לאחר שהגבעה אינה מוכנה להיכנע. פלאקוס נרצח ביחד עם בניו ובנוסף שם נרצח גאיוס ועוד 300 איש. בשנת 120 לפנה"ס נשפט הקונסול על מעשיו בידי טריבון באסיפה הקונטריות. הקונסול יטען לזכותו כי מונה לדיקטטור וכי גאיוס אחז בנשק וכן ניסה לשדל עבדים (מלחמת עבדים ברומא הייתה פעולה בלתי נסבלת). לבסוף יוצא זכאי.

ההחלטה באסיפה הייתה תקדים משפטי שכן לראשונה התבצע דיון על תפקיד הדיקטטור בזמן החלטת חירום. בנוסף האירוע הוביל להחרפת המאבקים בין הסיעה הפופולארים מול האופטימטים. בין הנושאים שהיו במחלוקות היו החלטת הסנט בזמן החלטת חירום, הרפורמה האגררית, חוקי התבואה, סמכויות אסיפת הפלבס ועוד. האירוע גם עודד את מרד האיטלקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]