קלאודיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקלאודיים (לטינית: Claudii) הוא השם (נומן גנטיליקיום) של אחד מבתי האב העתיקים ברומא (גנס), שענפים שונים בו היו משפחות אצולה חשובות ומשפיעות בחברה הרומית.

לפי המסורת הרומאית הקלאודיים היו משפחה סאבינית מהעיר רגילום שהיגרה לרומא, על מועד הגירתם הדעות חלוקות טיטוס ליוויוס קובע את מועד הגירתם לשנת 504 לפנה"ס כתוצאה מהשתייכות המשפחה לסיעה סאבינית שהתנגדה למלחמה כנגד רומא. לעומת זאת סווטוניוס מתארך את זמן הגירתם לעיר לזמן קצר לאחר ייסודה בעידן מלכותו של רומולוס וגורס שהם היגרו כתוצאה מהשפעתו של טיטוס טאטיוס ששימש כמלך-שותף לצדו של רומולוס.

מייסד הגנס ברומא היה אפיוס קלאודיוס, לאחר שהיגר לעיר הוא קיבל אזרחות, חלקת אדמה באזור שמעבר לאניו וחלקת קבורה לבני משפחתו למרגלות גבעת הקפיטולין. עד מהרה קלאודיוס נהפך לפטריקי והתקבל כחבר בסנאט שבו הפך להיות אחד מהחברים הנכבדים ביותר. במשך הזמן המשפחה התפצלה לכמה בתי אב, חלקם פטריקים שנשאו את הקוגנומן נירון, קאודקס, פולכר וקנטו וחלקם פלבאים שנשאו את הקוגנומן מרקלוס, אסלוס, קנינה, פלאמן וקנטומלוס.

הענף הפטריקי של המשפחה העמיד בזמן הרפובליקה 28 קונסולים, חמישה דיקטטורים, שבעה קנסורים, כמו כן הם חגגו טריומף שש פעמים. הענף הפטריקי נודע בשחצנותו וגאוותנותו ועד ימיו של הקיסר קלאודיוס נמנעו מלאמץ אחד מגנס אחר.

בית האב המפורסם ביותר של בענף הפלבאי היה מרקלוס שהגיעו למגיסטראטורות הבכירות ביותר, המפורסם מכולם היה מרקוס קלאודיוס מרקלוס שקנה את תהילתו בשירותו כמצביא בזמן המלחמה הפונית השנייה ונבחר לקונסול חמש פעמים.

כינויה של שושלת הקיסרים הראשונה ששלטה ברומא עד שנת 69, "היוליים קלאודיים", בא לה משילוב שמות בית האב של אוגוסטוס, הקיסר הראשון ובנו המאומץ של יוליוס קיסר שהשתייך לבית האב קיסר של משפחת היוליים ושל הקיסר השני טיבריוס, שאומץ על ידי אוגוסטוס, אך אביו הטבעי היה טיבריוס קלאודיוס נירון. על אף שכל הקיסרים פרט לאוגוסטוס השתייכו לגנס הקלאודיים מקור הלגיטימציה שלהם לשלטון נבע מיחוסם לגנס היוליים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]