גבירת האגם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבירת האגם לוקחת את לנסלוט התינוק, מתוך "אידליות המלכים" מאת אלפרד טניסון.
גבירת האגם וסר בדיוור.
גבירת האגם מעניקה לארתור את החרב אקסקליבר.

גבירת האגםאנגלית: Lady of the Lake) היא דמות המוזכרת באגדות המלך ארתור. פיה או אלה זו העניקה למלך ארתור את החרב אקסקליבר ובסיום חייו הובילה את ארתור הגוסס לאבלון לאחר קרב קאמלאן. כמו כן גבירת האגם גידלה את לנסלוט לאחר מות אביו.

כותבים שונים נתנו לה את השמות נימוּאֶה (Nimue או Nimueh), ויויאן (Viviane), איליין (Elaine), ניניאן (Niniane) ונינֶוֶוה (Nyneve).

מקור הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של דמות זו, ככל הנראה, באגדות פגאניות קלטיות קדומות. האיזכור הראשון של האי אבלון - מקום מושבה של גבירת האגם, מוזכר בספרו של ג'פרי ממונמות': "היסטוריה רג'ום בריטניה" (ההיסטוריה של מלכי בריטניה). ג'פרי מציין כי החרב אקסקליבר (הוא מכנה אותה "קאליברן") חושלה באי זה, וכי ארתור נלקח אל האי לאחר הקרב עם מורדרד על מנת שירפא מפצעיו.

שרטיין דה טרוי מזכיר ברומן "Lancelot, the Knight of the Cart" כי את לנסלוט גידלה פיה אשר נתנה לו טבעת המגינה מפני קסמים. ביצירה בגרמנית: "Lanzelet" (לנסלוט) מאת אולריך פון צאטציקהובן וביצירה "Prose Lancelot" מתוארת גבירת האגם כמי שגידלה את לנסלוט לאחר מותו של אביו - המלך באן.

דמותה של גבירת האגם דומה לדמותן של הנראידה תטיס המוזכרת במיתולוגייה היוונית וייתכן שיש קשר בין מיתולוגיות אלה - השפעה שאירעה בזמן הכיבוש הרומי של בריטניה (גם תטיס מגדל את בנה אכילס ונותנת לו הגנה מפני קסמים).

אזכורים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגדות המלך ארתור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגדות המלך ארתור מסופר על גבירת האגם הלומדת כישוף ממרלין שמתאהב בה, אך היא מסרבת להשיב לאהבתו עד לאחר שיגלה לה את קסמיו - וכאשר הוא מגלה לה היא כולאת אותו בתוך עץ או תחת אבן (בהתאם לגירסא).

בגרסה אחרת של הסיפור מדובר בשתי נשים, הראשונה - ויויאן נתנה לארתור את החרב אקסקליבר, אך דורשת ממנו בתמורה כי יעשה כרצונה במועד מאוחר יותר. לאחר עלייתו לשלטון מופיעה הגבירה בחצרו ודורשת את חייו של סר באלין. באלין כורת את ראשה ומגורש מהחצר. גבירת האגם השנייה - בשם ניניאן מטפלת בארתור לאחר שזה נפצע.

אזכורים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירו של וולטר סקוט "גבירת האגם" משנת 1810 הסתמך סקוט על הסיפור הרומנטי שבסיסי העלילה הארתוריאנית אולם מיקום את העלילה בלוך קטרין שבסקוטלנד. שירו של סקוט עובד לאופרה בשם "הגבירה מהאגם" מאת ג'ואקינו רוסיני אשר הועלתה לראשונה בנפולי בשנת 1819. גם בשיריו של אלפרד טניסון "אידליות המלכים" מוזכרת גבירת האגם - אולם בהתבסס על הגרסאות המאוחרות של האגדה, טניסון מחלק את הגבירה לשתי דמויות - ויויאן המפתה והמרמה את מרלין, והגבירה הטובה המגדלת את לנסלוט ומעניקה לארתור את החרב.

לדמותה של גברת האגם תפקיד ראשי ב"ערפילי אבלון" מאת מריון זימר ברדלי. בספר זה גבירת האגם הוא תוארה של הכוהנת השולטת באבלון.

מיקום האגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אגמים ברחבי הממלכה המאוחדת מקושרים עם גבירת האגם, ובהם: בריכת דוזמרי, לין לידו, לין אוגוון, בריכת לו ולוך ארתור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]