גבריל איליזרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר גבריל איליזרוב

גבריל אברמוביץ' איליזרוברוסית: Гавриил Абрамович Илизаров‏; 15 ביוני 1921 - 24 ביולי 1992) היה רופא אורתופד יהודי-רוסי שפיתח מתקן להארכת גפיים וטכניקה ניתוחית הנושאים את שמו.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריל איליזרוב נולד ב-15 ביוני 1921 בכפר בלובז שבמזרח פולין (כיום חלק מבלארוס) למשפחה יהודית שהיגרה מדאגסטן. זמן קצר לאחר מכן עברה המשפחה לחוסארי שבאזרבייג'ן. כבר בילדותו החל להתעניין ברפואה לאחר שרופא סייע לו להחלים במהירות מהרעלת מזון קשה. עקב נסיבות משפחתיות החל ללמוד בבית ספר יסודי בגיל 11 אך השלים במהרה את חומר הלימודים.

תחילת דרכו כרופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1939, כשהיה בן 18, החל ללמוד רפואה בבית הספר לרפואה של קרים שבסימפרופול. ביוני 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, השלטון העביר את בית הספר לקזחסטן. עקב מחסור במזון וכסף נאלץ במקביל ללימודיו לעבוד בפריקת קרונות משא במשך שנות המלחמה. עם סיום לימודיו ב-1944 הוצב כרופא משפחה בעיירה דולגובקה שבמחוז קורגן שבסיביר. במשך תקופה הוא היה הרופא מנתח-אורטופד היחיד באזור שאוכלס אז בעיקר במהגרים. אמצעי תקשורת מודרניים לא היו בנמצא, וללא אפשרות להתייעץ עם רופאים בעת הצורך, למד איליזרוב לבצע את עבודתו באופן עצמאי.

לאחר מלחמת העולם השנייה טיפל בפצועי מלחמה רבים שסבלו בין היתר משברים שלא התאחו, ומצא שאלו אורכים זמן רב להחלים ומהווים בעיה קשה עבור המטופל. התנסות זו הביאה אותו בהמשך הדרך לנסות ולמצוא פתרון לבעיה.

התמחותו באורתופדיה והמצאת מתקן ההארכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 קיבל איליזרוב תפקיד במחלקה הכירורגית בבית החולים שבעיר קורגן, שם החל לחקור דרכים לשפר את יכולת העצם להתאחות. ב-1952 ביקש רישום פטנט על מתקן שכלל טבעות מתכת ומוטות שמטרתן ליצור מעין שלד חיצוני המאפשר מניפולציה של תהליך איחוי העצם. ב-1954 קיבל את הפטנט וב-1961 הקים בבית החולים בקורגן את המרכז לשיקום כירורגי ואורתופדי, אותו ניהל עד מותו. המרכז נחשב למכון האורתופדי הגדול בעולם.

איליזרוב נתקל בתחילת הדרך בחוסר אמון מהממסד הרפואי בברית המועצות כאשר הציג תוצאות של שיטתו, וזאת עקב התוצאות הטובות מדי כביכול. ב-1955 פיתח רופא בכיר ממוסקבה מתקן דומה (אך עם סהר במקום טבעת) ובעקבות העדפת השלטון רופא מוכר מהמרכז השלטוני אל מול רופא ספר, קיבל אותו מתקן הכרה רשמית כמתקן המועדף לשימוש בברית המועצות. מאוחר יותר, רופאים אחרים הקשורים לשלטון העתיקו את מתקן איליזרוב במדויק והאדירו את שמם בעזרתו.‏[1]

למרות האירועים זכה איליזרוב להערכה רבה במחוז בו עבד והפך למנתח מבוקש. ב-1968 ניתח את האתלט האולימפי ולרי ברומל, שנפצע בתאונת אופנוע ונותח במהלך שלוש השנים לפני שהגיע לאיליזרוב מעל 20 פעם במטרה לאחות שבר בעצם השוק, ללא הצלחה. איליזרוב הצליח להחזיר את אורך הרגל לקדמותו ולאחות את השבר וזכה להכרה לאומית שסייעה לו בהמשך לזכות בפרסים רבים ובמעמד רם. הוא המשיך לחקור את נושא בניית העצמות והניח בכך את היסודות לאופן הארכת הגפיים - הארכה בקצב מדוד, העמסה מוקדמת של הגפה המטופלת ועוד מספר דגשים חשובים.

ב-1980 איליזרוב ניתח בהצלחה רבה את רגלו של עיתונאי איטלקי מפורסם בשם קרלו מורי. מורי פרסם את דבר הניתוח במאמר מיוחד ובכך יצא שמו של איליזרוב אל מחוץ לגבולות ברית המועצות. ב-1981 הוזמן איליזרוב לכנס באיטליה שבו הציג את טכניקת הניתוח והמכשיר שפיתח, ובהמשך הוזמן למרכזים רפואיים ברחבי העולם להציג את משנתו. ב-1987 החלה הטמעת שיטתו בארצות הברית. שיטותיו של איליזרוב מיושמות כיום ברחבי העולם ונחשבות לסטנדרט רפואי. פרופ' אלכסנדר לרנר,מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים זיו, למד את הטכניקה במרכז בקורגן בראשותו של ד"ר איליזרוב‏[2], ולאחר עלייתו לישראל בתחילת שנות התשעים היה מהמייסדים של השיטה בארץ.

מותו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 1992 נפטר איליזרוב בקורגן כתוצאה מהתקף לב.

גבריל איליזרוב היה נשוי לוולנטינה, רופאה רדיולוגית במקצועה ונולדו להם שלושה ילדים - מריה, אלכסנדר וסווטלנה. סווטלנה הייתה במשך תקופה רופאה אורתופדית במרכז בינלאומי להארכת גפיים בניו-יורק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Limb lengthening and reconstructive surgery, edited by S. Robert Rozbruch, Svetlana Ilizarov, New York : Informa Healthcare, 2007. ISBN 978-0-8493-4051-2
  • Ilizarov GA. A mode of uniting bones in fractures and an apparatus to implement this mode. USSR Authorship certificate 98471, 1954, filed June 1952, USSR [translated].
  • Ilizarov GA. Restorative and radical-restorative operations in tuberculous lesions of joints and their sequelae. Materials of Scientific-Practical Conferences on Tuberculosis of Bones and Joints. Tomsk, 1963:162–171 [Russian].
  • Ilizarov GA. Transosseous Osteosynthesis. Springer-Verlag, 1992.
  • Ilizarov GA. The tension-stress effect on the genesis and growth of tissues: Part II. The influence of the rate and frequency of distraction. Clin Orthop Relat Res 1989; (239):263–285.
  • Cattaneo R. Ilizarov from Kurgan to Lecco and to the world. European Orthopaedic Bulletin of EFFORT Issue 6, May 1997:10–11.
  • Golyakhovski V. American Doctor from Russia. History of Success. Moscow: Zakharov, 2003 [Russian].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rozbruch & Ilizarov, p.4.
  2. ^ אבנר לוטן, מעמיד את החולים על הרגליים, באתר mynet