המשחקים האולימפיים

סמל האולימפיאדה המודרנית, שילוב חמש טבעות המסמלות את היבשות בעולם.

רץ נושא את הלפיד האולימפי

המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לשנתיים - פעם משחקי קיץ ופעם משחקי חורף, במסורג אך הם מתרחשים פעם בארבע שנים לפי משחקי העונה. במשחקים האולימפיים משתתפים טובי הספורטאים מכל העולם, והם נחשבים ברוב הענפים האולימפיים לאירוע השיא.

המונח אולימפיאדה הוגדר בעבר בתור התקופה בת 4 השנים שבין המשחקים האולימפיים, אך כיום הוא משמש בקרב דוברי עברית לתיאור האירוע עצמו, ובהשאלה כדי לציין אירועים תחרותיים כלל-עולמיים נוספים. באנגלית נפוץ המונח "The Olympics" ("האולימפיים") כהתייחסות לאירוע ולמשחקים.

כיום נערכים המשחקים האולימפיים העיקריים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ אולימפי, בחורף. משחקי הקיץ האולימפיים הם האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם מבחינת היקף ההשתתפות, והאירוע התקשורתי השני בגודלו בתבל, לאחר גביע העולם בכדורגל.

המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה

ערך מורחב – המשחקים האולימפיים העתיקים

במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך החל מהמאה ה-3 לפנה"ס שותפו גם ספורטאים ממדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך להיות אירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה ממד דתי והוקרבו בו קורבנות.

ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), ריצה, קפיצה לרוחק, הטלת כידון ומרוץ מרכבות. המנצחים זכו לזרי עלי עץ זית, המדליות של אותם זמנים, ולהערצה ולפסלים ולשירים שהנציחו אותם. המפסידים לא קיבלו דבר, כיוון שביוון העתיקה המושג של השתתפות למען ההשתתפות לא היה קיים. במשחקים השתתפו גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא. לא רק שנשים נשואות לא הורשו להשתתף, גם נאסר עליהן לצפות במשחקים. נשים שנתפסו מציצות הוצאו להורג. תחרויות מיוחדות לבתולות נערכו זמן קצר לאחר קיום המשחקים האולימפיים. התחרות נקראה בשם "הראיה", על-שם הרה, אשתו של זאוס, שהיא גם מגוננת הבתולות.

המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1168 שנים ופער ארבע השנים בין המשחקים נשמר באדיקות רבה, מה שיצר מחזוריות מקודשת ו"סגורה". מסיבה זו - קיום סדיר של המשחקים, ולעתים גם כאלה שלא שוחקו, אך נספרו כאילו נערכו, וזאת על-מנת שלא לפגוע במחזוריות המקודשת - נהגו היסטוריונים להשתמש במניין האולימפיאדות על מנת לציין אירועים חשובים. בשנת 394 לספירה גרמה התערבות הקיסר תאודוסיוס הראשון לביטול המשחקים כחלק מהתקפותיו על הפגניות.

האולימפיאדות בעת החדשה

בול מזרח-גרמני שיצא לרגל האולימפיאדה ב-1960

המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריז, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הברון פייר דה קוברטן. דה קוברטן הוא אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה לסיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!".

כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו ב-6 באפריל 1896, התקיימו באתונה. במשחקים אלו השתתפו 245 מתחרים מ-14 מדינות ב-43 תחרויות, למעלה מ-200 מהם היו יוונים. לפני כן לא אורגנו תחרויות בינלאומיות בסדר גודל כזה. תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפריז השתתפו למעלה מפי 4 יותר ספורטאים, כולל 11 נשים, שהורשו להשתתף לראשונה, בגולף ובטניס.

מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו קיום שלוש אולימפיאדות (השישית, השתים עשרה והשלוש עשרה). בניגוד ליוון, הרוח הספורטיבית המודרנית לא עמדה כנגד יצר המלחמה המודרני. מאז האולימפיאדה הראשונה צמחו מספר המשתתפים ומספר התחרויות והגיעו למספר של 11,028 משתתפים ב-302 תחרויות בבייג'ינג 2008.

במשך כ-90 שנים הספורטאים שהתחרו במשחקים האולימפיים היו אמורים להיות חובבים ואסור היה להם להתפרנס ואף לא לקבל שום טובת הנאה בהקשר הספורטיבי. ספורטאים שהתברר שקיבלו כספים בעבור כישוריהם הספורטיביים, נשללו המדליות שזכו בהן והם התבקשו להחזירן. תקנות אלו היו לכאורה מסיבות מוסריות ששללו את העיסוק המקצועי בספורט, אך למעשה נבעו מרצונם של המעמדות הגבוהים לשריין את המשחקים האולימפיים לעצמם, ולהרחיק משם את דלת העם. רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 נפתחו המשחקים האולימפיים להשתתפות של ספורטאים מקצועניים וכיום אין הבחנה בין חובב ומקצוען.

ערים רבות שואפות לארח את האולימפיאדה, היות שמעבר לכך שבאירוח האולימפיאדה יוקרה רבה, המשחקים נחשבים למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה בעיר שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה עיר. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת הוועדה המארגנת של המשחקים (בין 80% ל-90% מהעלות של האולימפיאדה). האורחים הרבים ובהם הספורטאים, אנשי התקשורת והאוהדים, מתאכסנים בבתי מלון בקרבת העיר שבה נערכות התחרויות וצורכים שירותי עזר שונים. בנוסף לכך העיר והמדינה "עולות על המפה" ומתפרסמות ברחבי העולם, דבר שמעודד את התיירות אליהן. ההוצאות הגדולות הכרוכות במשחקים הן על בניה ועל אבטחה. באולימפיאדת אתונה (2004) הושקעו כ-1.2 מיליארד דולר רק על הוצאות האבטחה - שווה ערך כמעט להכנסות ממכירת זכויות השידור של אותה אולימפיאדה. להוצאת שיא זכתה כנראה אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שבה הוצאו על הכנת האולימפיאדה 43 מיליארדי דולר‏‏.

רק שש מדינות זכו לארח שתי אולימפיאדות ויותר בתחומן, ביניהן ניתן לציין את ארצות הברית, שזכתה לארח כבר ארבע אולימפיאדות (ב-1904, 1932, 1984 ו-1996), יוון (1896 ו-2004), צרפת (1904 ו-1924), בריטניה (אירחה ב-1908, 1948 ותארח גם ב-2012), גרמניה (1936 ו-1972), ואוסטרליה (1956 ו-2000).

מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומיים, במענקים מהמדינה (למשל בישראל מוענק פרס של 250,000 שקל לזוכה במדליית זהב), ואף במציאת ספונסרים.

האולימפיאדות ומדינות העולם

באופן מסורתי ישנן מדינות בעלות מסורת ספורטיבית ארוכה. ארצות הברית אמנם מחזיקה בכמות המדליות הגבוהה ביותר, אך זה נובע מהעובדה שברית המועצות הצטרפה לתחרות רק בשנת 1952, ומאז זכתה בכמות הרבה ביותר של מדליות כמעט בכל אולימפיאדה עד התפרקותה. תופעה נוספת מעניינת היא שמדינה שבה נערכים המשחקים, על פי רוב זוכה בהרבה יותר מדליות מאשר באוליפיאדות הנערכות מחוץ לגבולה. כך ניתן להבחין באופן בולט במדינות שזכו במקום ראשון במספר המדליות כאשר אלו התקיימו בתחומן, צרפת באולימפיאדת פריז 1900, בריטניה באולימפיאדת לונדון 1908, וגרמניה באולימפיאדת ברלין 1936.

בראש רשימת המדינות בעלות מספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדות עומדות המדינות הבאות (נכון לשנת 2008): ארצות הברית - 2291 מדליות, ברית המועצות לשעבר - 1010 מדליות, בריטניה - 715 מדליות, צרפת - 636 מדליות, ואיטליה - 522 מדליות. דירוג לפי האולימפיאדות האחרונות מעלה תמונה דומה: ארצות הברית (בסידני 97 מדליות, ובאטלנטה 101 מדליות, ובברצלונה 108), אחריה רוסיה (בסידני 88 מדליות, ובאטלנטה 63, ובברצלונה 111). במשחקי אתונה 2004 טיפסה סין למקום השני בדירוג ונטלה את ההגמוניה האמריקנית במשחקי אולימפיאדת בייג'ינג (2008) בגריפת מספר מדליות הזהב הרב ביותר.

על פי לוצ'יאנו בארה, חבר בוועד האולימפי האיטלקי, המדינות המצטיינות מבחינה ספורטיבית הן אלו שיחס המדליות שזכו בהן גבוה יחסית למספר תושבים‏‏. בין המדינות הללו ניתן לציין לטובה את שבדיה (470 מדליות מתוכן 142 זהב ל-9 מיליון נפש), פינלנד (295 מדליות מתוכן 100 זהב לכ-5 מיליון תושבים), הונגריה (448 מדליות, 156 מהן זהב לכ־10 מיליון איש) וג'מייקה (42 מדליות לכ־3 מיליון תושבים). לעומתן מתבלטות לרעה עיראק (מדליית ארד אחת ל-29 מיליון איש), הודו (17 מדליות, בהן 8 זהב ל-1.1 מיליארד איש), אינדונזיה (20 מדליות ל-231 מיליון איש), פקיסטן (10 מדליות בהן 3 זהב, ל-164 מיליון איש), וניגריה (19 מדליות בהן 2 זהב ל-148 מיליון תושבים).

ישראל השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 ומאז היא משתתפת בקביעות, למעט במשחקי מוסקבה 1980 שהחרימה בעקבות החלטתה של ארצות הברית להחרים את המשחקים בתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. רק במשחקים שנערכו בברצלונה ב-1992 הצליחה ישראל לזכות במדליה ראשונה, ובאתונה 2004 גל פרידמן היה הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב. המאזן של ישראל עד כה הוא 7 מדליות - אחת זהב, אחת כסף ו-5 ארד.

כללים והגבלות

רק מי שהוא אזרח המדינה או התאזרח בה יכול לייצג מדינה ולהשתתף בתחרויות. לעתים ספורטאים שאינם נכנסים לפי כללי מדינתם לאולימפיאדה, מחפשים חסות של מדינה אחרת ומתאזרחים בה כדי שיוכלו להשתתף. במקצועות האולימפיים אין גיל מינימום גורף לכל המקצועות. יש מקצועות שיש בהן גיל מינימום ויש מקצועות שאין בהן גיל מינימום. כך למשל בעוד שבהתעמלות גיל המינימום עומד על גיל 16, בקפיצות למים גיל המינימום עומד על גיל 13. רק בענף אחד מותר לעשות שימוש בבעלי חיים - ענף הרכיבה בו מתבצעת רכיבה על סוסים. לכל ענף ומקצוע יש חוקים והגבלות שונות הנגזרים בדרך כלל מהמטלה שנדרשת מהמתחרה. יש ענפים שיש בהם הגבלת זמן, שבתוכה חייב האתלט לבצע את המטלה, בעוד שבענפים אחרים לא קיימת כלל הגבלת זמן.

רשימת אולימפיאדות הקיץ מאז חידושן

מאז חידוש המשחקים האולימפיים בשנת 1896 ועד היום היו 29 אולימפיאדות. המשחקים האולימפיים של האולימפיאדה השישית (1916), האולימפיאדה השתים עשרה (1940) והאולימפיאדה השלוש עשרה (1944) לא התקיימו בשל מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

שנה	אולימפיאדה	מיקום		הערות
1896	האולימפיאדה הראשונה		אתונה, יוון	נשים לא השתתפו
1900	האולימפיאדה השנייה		פריז, צרפת	נשים השתתפו לראשונה באולימפיאדה
1904	האולימפיאדה השלישית		סנט לואיס, ארצות הברית
1906	"האולימפיאדה הרביעית"		אתונה, יוון	אולימפיאדה שנחשבה באותו הזמן, כאולימפיאדה הרביעית לכל דבר והשנייה שנערכה באתונה. היה זה אירוע חגיגי לציון עשור למשחקים האולימפיים בעידן המודרני. הוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בה, אך אינו מחשיב אותה כיום במניין האולימפיאדות‏.
1908	האולימפיאדה הרביעית		לונדון, בריטניה
1912	האולימפיאדה החמישית		סטוקהולם, שבדיה	מאולימפיאדה זו, ועד אולימפיאדת לונדון 1948 הוענקו מדליות גם בענפי אמנויות שונים.
1916	האולימפיאדה השישית		ברלין, האימפריה הגרמנית	לא נערכה בשל מלחמת העולם הראשונה.
1920	האולימפיאדה השביעית		אנטוורפן, בלגיה	הייתה אמורה להיערך בבודפשט, הונגריה אך הועברה לאנטוורפן בשל מלחמת העולם הראשונה.
1924	האולימפיאדה השמינית		פריז, צרפת	העיר (והמדינה) הראשונה שאירחה את המשחקים פעמיים.
1928	האולימפיאדה התשיעית		אמסטרדם, הולנד
1932	האולימפיאדה העשירית		לוס אנג'לס, ארצות הברית
1936	האולימפיאדה האחת עשרה		ברלין, גרמניה הנאצית
1940	האולימפיאדה השתים עשרה		הלסינקי, פינלנד	בתחילה היו אמורים המשחקים להתארח בטוקיו, יפן אך בשל מלחמת סין-יפן השנייה הוחלט לארחם בהלסינקי. לבסוף בוטלו בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
1944	האולימפיאדה השלוש עשרה		לונדון, בריטניה	לא נערכה בשל מלחמת העולם השנייה.
1948	האולימפיאדה הארבע עשרה		לונדון, בריטניה
1952	האולימפיאדה החמש עשרה		הלסינקי, פינלנד	האולימפיאדה הראשונה שישראל השתתפה בה. הופעת בכורה גם לברית המועצות.
1956	האולימפיאדה השש עשרה		מלבורן, אוסטרליה סטוקהולם, שבדיה	האולימפיאדה הראשונה בחצי הכדור הדרומי. תחרויות הרכיבה נערכו בסטוקהולם בגלל חוקי ההסגר באוסטרליה.
1960	האולימפיאדה השבע עשרה		רומא, איטליה
1964	האולימפיאדה השמונה עשרה		טוקיו, יפן	האולימפידה הראשונה שנערכה ביבשת אסיה.
1968	האולימפיאדה התשע עשרה		מקסיקו סיטי, מקסיקו	האולימפיאדה הראשונה במדינת "העולם השלישי" ואמריקה הלטינית.
1972	האולימפיאדה העשרים		מינכן, מערב גרמניה	טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
1976	האולימפיאדה העשרים ואחת		מונטריאול, קנדה	28 מדינות, רובן מאפריקה, החרימו את המשחקים בתגובה לסיור נבחרת הרוגבי של ניו זילנד בדרום אפריקה.
1980	האולימפיאדה העשרים ושתיים		מוסקבה, ברית המועצות	ביוזמת ארצות הברית 40 מדינות החרימו את המשחקים לאחר שברית המועצות סירבה להיענות לדרישת ארצות הברית לסגת מאפגניסטן. ישראל הייתה בין המדינות המשתתפות בחרם.
1984	האולימפיאדה העשרים ושלוש		לוס אנג'לס, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם השלישית. ברית המועצות ומדינות נוספות מהגוש המזרחי החרימו את האולימפיאדה כתגובה לחרם האמריקאי באולימפיאדה הקודמת. השתתפות ראשונה של סין העממית באולימפיאדה.
1988	האולימפיאדה העשרים וארבע		סיאול, קוריאה הדרומית	השתתפות ראשונה של ספורטאים מקצוענים.
1992	האולימפיאדה העשרים וחמש		ברצלונה, ספרד	מדינת ישראל זוכה לראשונה במדליה אולימפית: יעל ארד שזכתה במדליית כסף ואורן סמדג'ה במדליית ארד - שניהם בענף הג'ודו.
1996	האולימפיאדה העשרים ושש		אטלנטה, ארצות הברית	המדינה הראשונה שאירחה את המשחקים בפעם הרביעית.
2000	האולימפיאדה העשרים ושבע		סידני, אוסטרליה
2004	האולימפיאדה העשרים ושמונה		אתונה, יוון	ישראל זוכה במדליית הזהב הראשונה שלה במשחקים האולימפיים
2008	האולימפיאדה העשרים ותשע		בייג'ינג, סין	סין המארחת זכתה לראשונה במקום הראשון בצבירת המדליות, עם 51 מדליות זהב. יוסיין בולט שובר 3 שיאי עולם ומייקל פלפס זוכה בשמונה מדליות זהב.
משחקים עתידיים
2012	האולימפיאדה השלושים		לונדון, בריטניה	העיר הראשונה שתארח את המשחקים בפעם השלישית.
2016	האולימפיאדה השלושים ואחת		ריו דה ז'ניירו, ברזיל	האולימפיאדה הראשונה שתיערך ביבשת דרום אמריקה.

ענפים אולימפיים

     אופניים      התעמלות      כדורעף      שחייה

ענף ספורט	שנת השתתפות ראשונה לגברים	שנת השתתפות ראשונה לנשים
איגרוף	1904	2012
אופני BMX	2008	2008
אופני הרים	1996	1996
אופני כביש	1896	1984
אופניים	1896	1988
אתלטיקה	1896	1928
בדמינטון	1992	1992
ג'ודו	1964	1992
הוקי שדה	1908	1980
היאבקות	1896	2004
הרמת משקולות	1896	2000
התעמלות מכשירים	1896	1928
התעמלות אמנותית(נ)	-	1984
טרמפולינה	2000	2000
חתירה	1896	1976
טאיקוונדו	2000	2000
טניס	1896	1900
טניס שולחן	1988	1988
טריאתלון	2000	2000
כדורגל	1900	1996
כדוריד	1936	1976
כדורסל	1936	1976
כדורעף	1964	1964
כדורעף חופים	1996	1996
סיף	1896	1924
קיאק / קאנו	1936	1948
קליעה	1896	1984
קרב חמש מודרני	1912	2000
קשתות	1900	1904
רכיבה	1900	1900
כדורמים	1900	2000
קפיצה למים	1904	1912
שחייה צורנית(נ)	-	1984
שחייה	1896	1912
שיט	1900	1988

הערות:

• (ג) - גברים. (נ) - נשים.
• בענף הרכיבה כל התחרויות משותפות לגברים ונשים.
• בענפי השייט והקליעה הונהגו תחרויות נפרדות לנשים בשנה המצוינת. לפני כן כל התחרויות היו פתוחות לשני המינים.

ענפים שיצאו מהמשחקים האולימפיים‏‏

ענף	שיחקו באולימפיאדות	הערות
משיכת חבל	1900 - 1920
גולף	1900 - 1904	יוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
רוגבי	1900 - 1924	יוחזר לתוכנית האולימפית ב-2016
פולו	1900 - 1936
לקרוס	1904, 1908, 1928, 1932, 1948
בייסבול	1992 - 2008
סופטבול	1996 - 2008

משחקי החורף האולימפיים

ערך מורחב – משחקי החורף האולימפיים

משחקי החורף האולימפיים או בקיצור אולימפיאדת החורף הם המקבילה החורפית למשחקים האולימפיים. משחקים אלה כוללים ענפי ספורט חורף - ענפי ספורט הנערכים על שלג או על קרח - כגון הוקי קרח, החלקה על קרח או סקי.

בדומה למשחקי הקיץ האולימפיים נערכים גם משחקי החורף אחת לארבע שנים. בשנת 2010 נערכו משחקי החורף בונקובר שבקולומביה הבריטית בקנדה.

משחקים אולימפיים אחרים

מעט לאחר המשחקים האולימפיים "הרגילים" נערכים המשחקים הפאראלימפיים, בהם מתחרים נכים במקצועות הזהים או דומים מאוד למקצועות באולימפיאדה הרגילה והספיישל אולימפיקס לבעלי מוגבלויות שכליות.

בשנת 1982 נוסדו "המשחקים הגאים" שמיועדים לאתלטים להט"בים.

בשנת 2010 הוחל בקיום טורניר נוסף בשם אולימפיאדת הנוער. משנת 2012 צפויות להתקיים גם אולימפיאדות חורף לנוער.

סמל האולימפיאדה

ערך מורחב – הדגל האולימפי

הסמל האולימפי, בצורת חמש טבעות שלובות, תוכנן לראשונה ב-1913 על ידי הברון פייר דה קוברטן. הטבעות מסמלות את האיחוד של חמשת "חלקי העולם" (יבשות). הצבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב, שחור והרקע הלבן) נבחרו מכיוון שבעת הנהגת הסמל לכל מדינה היה לפחות אחד מהצבעים הללו על דגלה הלאומי. יש המפרשים את הצבעים כמיצגים את חמש היבשות, אף על פי שהצבעים לא נבחרו בשל כך. האדום מייצג את יבשת אמריקה, שחור – אפריקה, כחול – אוקיאניה, ירוק – אירופה, צהוב – אסיה. הטבעות הוצגו לראשונה במשחקים באנטוורפן, 1920. חמש הטבעות על רקע לבן מופיעות בדגל האולימפי, שמונף בכל חגיגה של המשחקים האולימפיים.

הוועד האולימפי הבינלאומי

ערך מורחב – הוועד האולימפי הבינלאומי

הגוף העליון של התנועה האולימפית, אשר בחסותו מתקיימים המשחקים האולימפיים המודרניים הוא הוועד האולימפי הבינלאומי. הוועד נוסד בפריז ב-23 ביוני 1894, בכינוס שבו הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896.

הוועד האולימפי הבינלאומי מורכב מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בינלאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים ונציגי הספורטאים האולימפיים. החבר הראשון והיחיד מישראל בוועד הבינלאומי הוא אלכס גלעדי. הוועד האולימפי הבינלאומי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, כולל בחירת הערים שבהן יתקיימו המשחקים ותוכנית התחרויות במשחקים.

טקסים

טקס הפתיחה של האולימפיאדה הראשונה - אולימפיאדת אתונה (1896)

טקס הפתיחה של האולימפיאדה העשרים ושבע - אולימפיאדת סידני (2000)

האולימפיאדה נפתחת בטקס פתיחה מרשים, שבו המדינה המארחת מציגה את תרבותה, ובו צועדים הספורטאים וחברי המשלחות על פי משלחותיהם. באופן מסורתי פותחת את מצעד המשלחות יוון ומסיימת אותו המשלחת של המדינה המארחת, כאשר ביניהן שאר המשלחות מסודרות לפי סדר הא"ב על פי שפת המדינה המארחת. בשיאו של הטקס מגיע לאצטדיון הלפיד האולימפי, אשר הוצת באולימפיה ביוון והועבר מיד ליד במרוץ שליחים שכלל אלפי רצים ונמשך שבועות או חודשים (מרוץ מסוג זה נערך לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936)), והספורטאי שזכה בכבוד להיות הרץ האחרון מדליק את האש האולימפית אשר תבער במשך 17 ימים עד סיום המשחקים. ראש המדינה המארחת מכריז רשמית על פתיחת המשחקים, ומשביעים את הספורטאים והשופטים.

בטקס נעילת האולימפיאדה מונפים דגל המדינה המארחת, הדגל האולימפי, דגל יוון שבמקביל גם מושמע המנונה. (הנפת הדגל היווני והשמעת ההמנון הם כהוקרה ליוונים שנתנו את ההשראה לתחרות זו) ולבסוף דגל המדינה שעתידה לארח. הספורטאים המצטיינים נכנסים לאצטדיון כאשר הם נושאים את דגלי מדינותיהם, ובעקבותיהם נכנסים שאר הספורטאים במעורבב, כסמל לאחדות שיוצרת האולימפיאדה בין העמים. לאחר מכן מתכנסים גם המתנדבים שסייעו לקיום האלומפיאדה. בשלב הנאומים נואמים ראש העיר המארחת ויושב ראש הוועד האולימפי ומובעת תודה למארגנים. דגל המשחקים האולימפיים מורד ומועבר לראש העיר המארחת את המשחקים הבאים. בסיום הטקס מכובה האש האולימפית, שדלקה בכל זמן קיום המשחקים.

ביקורת על האולימפיאדות

בתור אירוע הספורט הגדול בתבל צברה האולימפיאדה ביקורות שונות:

• באולימפיאדות הראשונות בזמן המודרני, השתתפו מעט מאוד נשים, ולכן אורגנה בשנת 1924 אולימפיאדה בלתי רשמית לנשים בפריז. מאז אירוע זה הוגדלה בהדרגה נוכחות הנשים באירועים, וכיום נשים משתתפות כמעט בכל ענפי הספורט האולימפיים, מספר התחרויות לנשים מתקרב לזה של הגברים, ומספר הספורטאיות הוא כ-40% מכל המשתתפים.
• העלות של ארגון האולימפיאדה היא אדירה, ומספר פעמים האולימפיאדה הסתיימה בהפסד כספי של המארגנים. דבר זה גורם לכך שרק מדינות גדולות ועשירות יכולות כיום להתמודד על אירוח האולימפיאדות.
• קיימת טענה שעריכת אולימפיאדה במדינה טוטליטרית, כמו במקרים של אולימפיאדת ברלין (1936) תחת גרמניה הנאצית או אולימפיאדת בייג'ינג (2008), משמשת להגברת חוזקו של המשטר ולשיפור תדמיתו הבינלאומית.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל ספורט

• מדליות באולימפיאדות
• ישראל במשחקים האולימפיים
• אולימפיאדת הנכים
• שיא אולימפי

לקריאה נוספת

• עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה ועם הספר, 1976, רמת גן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המשחקים האולימפיים

• הוועד האולימפי הישראלי
• הוועד האולימפי הבינלאומי (באנגלית)
• משחקים אולימפיים, באנציקלופדיה ynet
• האתר הרשמי של אולימפיאדת 2008 בביג'ינג
• השפעות האולימפיאדה על כלכלת המארחת ואיך זה ישפיע על ריו באתר The CEO Game

הערות שוליים

המשחקים האולימפיים (קיץ)

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • אתונה (1906) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016)

משחקי החורף האולימפיים

שאמוני (1924) • סנט מוריץ (1928) • לייק פלאסיד (1932) • גרמיש פרטנקירכן (1936) • סנט מוריץ (1948) • אוסלו (1952) • קורטינה ד'אמפצו (1956) • סקוו ואלי (1960) • אינסברוק (1964) • גרנובל (1968) • סאפורו (1972) • אינסברוק (1976) • לייק פלאסיד (1980) • סראייבו (1984) • קלגרי (1988) • אלברוויל (1992) • לילהאמר (1994) • נאגאנו (1998) • סולט לייק סיטי (2002) • טורינו (2006) • ונקובר (2010) • סוצ'י (2014) • פיונגצ'אנג (2018)