גירסא דינקותא
גירסא דינקותא הוא ביטוי ארמי שמקורו בתלמוד הבבלי, שמשמעותו היא השינון שנלמד בגיל הינקות. לפי הקשרו, הלימוד שאדם לומד בהיותו קטן וצעיר נחקק בו חזק יותר מאשר לימודים שלמד בגיל מאוחר יותר. הביטוי נפוץ בספרות התורנית ונעשה בו שימוש גם בעברית בת ימינו.
הביטוי ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מובא בתלמוד[1] שאביי שמע הסבר להלכה מסוימת בעניין הדלקת נרות חנוכה בשם רבי ירמיה ולא קיבל אותו, ולאחר מכן שמע את אותו ההסבר בשם רבי יוחנן וקיבל אותו. על כך התבטא אביי:
”אמר: אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא.”
ושאל על כך התלמוד: ”והא גמרה”
ומיישב התלמוד:”נפקא מינה לגירסא דינקותא.”
רעיון דומה מצאנו במשנה במסכת אבות[2]: ”אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק.”
פרשנות הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רש"י מפרש שהגרסה שאדם לומד בקטנותו מתקיימת יותר ואינה נשכחת ממנו מזו שלמד בזקנותו.
רבנו מנחם המאירי מסיק מכך מסקנה לגבי לימוד התורה לילדים: "לעולם יהא אדם זהיר לחנך את בנו בלמוד בילדותו, שלמודה שבזמן הילדות היא העומדת לדורות, כמאמר החכם שאמר: למוד החכמה בימי הנעורים כפתוח על האבן, והוא שאמרו גירסא דינקותא מעלי"[3].