גלישת מצוקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילד גולש מצוק
גולשת בנחל קומראן

גלישת מצוקים (הקרויה גם סנפלינג) היא טכניקה למעבר מכשולי גובה (בירידה) בעזרת חבלים. גלישת מצוקים התפתחה כפעילות משנה בטיפוס מצוקים אך היום היא עומדת בפני עצמה.

העיקרון בגלישה הוא המרה של האנרגיה הפוטנציאלית (הפרש הגובה) לאנרגיית חום (על ידי חיכוך), במקום לאנרגיה קינטית (נפילה). ההמרה נעשית באמצעות חבל העובר דרך אמצעי חיכוך. הגולש יושב ברתמה הבנויה מרצועות ארוגות מסיבי ניילון ומחובר לאמצעי החיכוך בעזרת טבעת.

מקור השם סנפלינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנפלינג אינה מילה באנגלית. זהו שיבוש עברי לאחד השמות של טבעת (קרבינה) שמשמשת בגלישת מצוקים. השם snap link, בשיבוש קל של ה-k ל-g, הפך ל"סנפלינג" הנשמע כמו שם פעולה באנגלית.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלישת מצוקים התפתחה כשיטה לרדת ממסלולי טיפוס סלע וטיפוס הרים.

בשנים הראשונות השתמשו לגלישה באותם חבלים ששימשו לטיפוס: חבלים שזורים מסיבים טבעיים. לחבלים אלה חיכוך רב ודי היה להעביר אותם מאחורי הגוף כדי לרדת בקצב הרצוי לאורך החבל. עם המעבר לחבלי ליבה/מעטפת מסיבים סינתטיים, הפכו החבלים לדקים יותר ובעלי חיכוך שאינו מספק. לגלישה ואבטחה בחבלים אלה פותחו אמצעי חיכוך, שתפקידם להגדיל את החיכוך עם החבל. אמצעי החיכוך הראשונים התבססו על העיקרון של החלקת החבל כשהוא מלופף על גוף מתכתי (מוט או צינור). לאחר מכן הומצאה השמינית (שתי טבעות מחוברות בצורת הספרה 8), המבוססת על אותו עיקרון, אך יעילה יותר. בשנים האחרונות פותחו מספר רב של אמצעי חיכוך חדשים המבוססים על עקרונות אחרים: יצירת כיפוף חד בחבל, המייצר חיכוך רב באותה נקודה, או צביטה של החבל בין שני חלקים של אמצעי החיכוך.

בעולם מקובלת גלישת מצוקים כאמצעי מעבר מכשולי גובה בשני ענפי ספורט: קניונינג וטיפוס. בקניונינג (יבש או רטוב) גולשים במורד נחלים, והגלישה למעשה מעשירה את העבירות ומאפשרת להגיע למקומות בלתי נגישים בלעדיה. בטיפוס משמשת הגלישה כאמצעי לירידה מאמצע מסלול, במקרה חירום או במקרה שאין דרך אחרת לרדת מסוף המסלול.

בישראל התפתחה גלישת מצוקים כפעילות תיירותית בעיקר. בפעילות מאורגנת כזו מגיעה קבוצה למצוק בעל גישה נוחה ועגינות מוכנות, ומדריך מאבטח את הגולשים בזמן שהם יורדים לאורך החבל.

שיטות גלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים השתפרו והתפתחו טכניקות גלישה לשימושים שונים.

גלישה תיירותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלישה תיירותית מקובל להשתמש במערכת כפולה. משתמשים בשני חבלים, חבל גלישה וחבל אבטחה, שתי עגינות ושני אנשים (גולש ומאבטח). שיטה זו נחשבת לבטוחה ודורשת פחות ידע ונסיון. לעומת זאת היא מסורבלת ודורשת זמן רב. כיוון ששני החבלים קשורים לעגינה, שיטה זו אינה יעילה לטיולי קניונינג ולטיפוס (כי החבלים יישארו קשורים לעגינה שלמעלה אחרי שכולם יגלשו...). חבל גלישה הוא החבל עליו תלוי הגולש. חבל זה מחובר לעגינה בראש המצוק והוא פרוש לאורך המצוק. הגולש מחליק לאורך החבל בעזרת אמצעי חיכוך המאפשר לו לשלוט על קצב הירידה. חבל אבטחה הוא חבל שני המשמש לאבטחת הגולש על ידי מאבטח. קצהו של חבל האבטחה קשור לגולש והוא עובר באמצעי חיכוך המחובר לעגינה ואחוז בידי המאבטח. במקרה הצורך יכול המאבטח לבלום את הגולש ללא הפעלת כח רב. על המאבטח לוודא כי חבל האבטחה כמעט מתוח לכל אורך הירידה.

עבודות גובה בגלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודות גובה בגלישה, בדומה לגלישה תיירותית, משתמשים במערכת כפולה של חבלים. שני החבלים מחוברים לעגינה הנדסית, והגלישה היא באבטחה עצמית. העובד יושב על כיסא מיוחד, כדי להקל מהלחץ של הרתמה על הירכיים וציוד העבודה מחובר לכיסא בצורה מאובטחת. לחבל הגלישה מחובר אמצעי חיכוך, ואליו מחובר הכיסא ומאובטח העובד.

גולש אחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטיפוס וקניונינג מקובל להעביר את החבל דרך עגינה (ולא לקשור) כך ששני קצותיו ישתלשלו לאורך המצוק. כך ניתן לגלוש על שני החבלים (למעשה אותו חבל) ולאחר מכן למשוך את החבל מלמטה. שיטה זו נקראת "גולש אחרון".

מערנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלישה לתוך מערות (מערנות - caving) מקובל להשתמש בחבל אחד בלבד. על פי גישה זו משאירים את החבל לאחר הגלישה ומטפסים עליו אחר כך ליציאה מן המערה. טכניקת השימוש בחבל במערנות נקראת SRT - Single Rope Technique ומתייחסת לכל השימוש בחבל: גלישה, טיפוס, הרמת ציוד וחילוץ, הכול בחבל אחד.

אתרי סנפלינג נפוצים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנם מספר אתרי סנפלינג נפוצים. אלפי גולשי מצוקים מגיעים לאתרים אלה מדי שנה. חלק מהגולשים מטפסים כפעילות ספורטיבית, אך ישנם מקומות שללא סנפלינג לא ניתן להגיע אליהם. אתרי הסנפלינג הנפוצים ביותר הם: מצוק רמים מעל קריית שמונה, נחל זוויתן ברמת הגולן, הגלבוע, מחצבות קדומים שבכרמל, מערת קשת, נחל תמרים, נחל רחף, מצפה רמון, נחל קומראן ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוביק רוזנטל, הסנפלינג הציוני, באתר בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 20 בנובמבר 2011