ניילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ניילון
צפיפות 1.15 ג'/ס"מ³
מוליכות חשמלית 10-12 S/m
מוליכות חום 0.25 W/(מ'·K)
טמפרטורת רתיחה 190°C-350°C

הפוליאמיד, המכונה גם "ניילון" הוא פולימר סינתטי אורגני (פלסטיק). פוליאמיד נוצר מיחידות אמיניות חוזרות מסוג אמיד. רוב סוגי הניילון מיוצרים בפולימריזציית דחיסה, המבוססת על יצירת קשרי אמיד בין דיאמין וחומצות קרבוקסיליות.

ריאקציית הדחיסה בין חומצה דו קרבוקסילית ודיאמין והיחידה החוזרת בניילון

המושג "ניילון" משמש בפי העם לציון יריעות פלסטיק בכלל, למרות שהן עשויות מחומרים אחרים כגון פוליאתילן או פוליוויניל כלוריד, אף כי הדבר שגוי מבחינה כימית.

כיום והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניילון הומצא ב-28 בפברואר 1935, על ידי וואלס קרותרס, אשר עבד במעבדות חברת דופונט בארצות הברית. הוא הוצג לציבור לראשונה ב1938, והמוצר הראשון שעשה בו שימוש היה מברשת שיניים עם חוטי ניילון. המוצר המפורסם יותר העשוי ניילון, הוא גרבי ניילון. כיום, סיבי ניילון משמשים לייצור בדים סינתטיים רבים, וניילון מוצק משמש לתכנון הנדסי.

כאשר חברת דופונט הציגה את הפוליאמיד הראשון בעולם היא העניקה לו את השם המסחרי ניילון, שהוא שם מומצא וחסר משמעות, שבו הסיומת on נועדה להזכיר סיבים קיימים כמו cotton (כותנה) ו-rayon (זהורית).[1] השם הפך במרוצת השנים לשם נרדף לפוליאמיד. כיום חברת דופונט מכנה את סדרת הפוליאמיד שלה בשם המסחרי זייטל.

שימושים היסטוריים ופיתוח הניילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצנח העשוי מניילון

במשך מלחמת העולם השנייה, הניילון החליף את המשי במצנחי החיילים. הניילון שימש אז גם לייצור אוהלים, חבלים וכובעים, ועוד ציוד צבאי. הניילון גם שימש לייצור תחליף נייר באיכות גבוהה, שממנו יוצר שטר הדולר האמריקאי.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, יותר משמונים אחוזים מכלל הבדים היו מיוצרים מכותנה, ובדים סינתטים היוו רק כעשרים אחוזים. באוגוסט 1945, בסוף המלחמה, סיבים סינתטים, כולל ניילון, היוו כבר 25 אחוזים מהסיבים בשימוש.

ניילון היה החומר המהפכני ביותר בשנות השלושים, והיה החומר הסינתטי הטהור הראשון. הוא הוצג לראשונה על ידי חברת דופונט ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1938. ב-1927 דופונט החלה בפרויקט פיתוח סודי תחת השם "סיב 66" (Fiber 66). אחת התאוריות באשר לשמו של הניילון קשורה לתחרות המאסיבית עם יצרני המשי במזרח הרחוק על שוק הסיבים. בפיתוחו הסופי של החומר ובגילוי התכונות המעניקות לו יתרון על המשי, פלט אחד המדענים בהתרגשות - Now You Lose, Old Nippons... ראשי התיבות של המשפט נבחרו כשמו החדש של החומר, והביעו את ההתרסה כנגד היפנים והמשי שאותו שיווקו. תאוריה אחרת על שמו של הניילון נובעת מראשי התיבות New York - London. על פי תאוריה זו אלו הן שתי הערים שבהן פותח ויוצר הניילון לראשונה. מנהל הפרויקט היה וואלס קרותרס. הוא נשכר על מנת להתעסק במחקר בלבד, אך למרות זאת הוא התעסק גם בישומים המעשיים של החומרים שהוא יצר ובמבנה המולקולרי שלהם. הוא היה הראשון שעלה על דרך המלך ב"עיצוב מולקולרי" של חומרים.

עבודתו הובילה לפיתוח הניילון, אשר מתאפיין בחוזקו וגמישותו הרבים. הישום הראשון היה במברשות השיניים. המטרה העיקרית שלמענה התבצע המחקר הייתה משי, ובמיוחד גרביוני המשי.

דופונט השקיעה 12 שנה והון של 27 מיליון דולר על מנת לזקק את הניילון ולפתח את שיטות היצור. אין זה מפתיע שיחד עם ההשקעה הרבה, דופונט לא היססה לשפוך הררי דולרים למסע הפרסום, תוך כדי הטבעת המושג "ניילומניה". הניילומניה הגיעה לקיצה בסוף 1941, כאשר אמריקה נכנסה למלחמת העולם השנייה. היצור הוסב מגרביונים למצנחים. אחרי המלחמה, דופונט חזרה למכור ניילון לציבור, תוך כדי השקת קמפיין חדש בשנת 1946 ויצירת "מהומות ניילון".

ניילון הוא עדיין אחד החומרים הפלאסטיים החשובים ביותר, ולא רק ביצור בגדים.

תאוריות קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה תאוריות קשר על הניילון ועל התחרות שלו בשנות השלושים עם סיבי הקנביס:

  • קונספירציית דופונט: עד שנות ה-30, יוצרו סיבים לתעשיית הטקסטיל מצמח הקנביס. באותן שנים גם החל ייצור הניילון על ידי חברת דופונט. נטען כי מנהלי חברת דופונט היו אלה שדאגו להוצאת הקנביס מחוץ לחוק, כך שלהם יהיה מונופול בשוק הסיבים.
  • קונספירציית סנלינג'ר: בשנת 1933, ארבע שנים לפני חיקוק חוק הקנביס, חוק היובש בוטל. נטען כי הבירוקרטים, שהיו אחראיים על אכיפת חוקים אלו, חיפשו להם קורבן חדש ונטפלו לקנביס. הם נתנו לו את השם הספרדי "מריחואנה" על מנת לקשר אותו עם הברחה.

ניילון חזק פי שניים מסיבי קנביס ושוקל כ-25 אחוזים פחות. בעבר, שימשו סיבי הקנביס לייצור חבלים, אך כיום הם אינם בשימוש, גם בארצות שבהם הקנביס חוקי. לכן, אין זה סביר שסיבי קנביס יהיו יעילים יותר מניילון.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל העשוי סיבי ניילון צבועים

לניילון שימושים רבים ומגוונים מאוד, בזכות היותו חומר גמיש, זול, וחזק יחסית. בין השימושים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]