אנרגיה פוטנציאלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרף של אנרגיה פוטנציאלית של גוף כתלות במיקומו. בגרף יש נקודות שיא (מקסימום) ונקודות שפל (מינימום). החלקיק שואף להימצא בנקודה בה האנרגיה הפוטנציאלית שלו מינימלית, כלומר, בנקודת השפל.
ראו בור פוטנציאל.

אנרגיה פוטנציאלית ("פוטנציאל" משמעו סך היכולות או האפשרויות הגלומים בדבר מה) היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו. כאשר מושקעת בגוף מסוים אנרגיה על מנת להביאו למצב שבו הוא נמצא ואנרגיה זו לא נפלטת בחזרה לסביבה, האנרגיה שהושקעה בעצם נאצרת בגוף והופכת לאנרגיה פוטנציאלית שנוספה לגוף. ברגע שגוף יעבור למצב שבו האנרגיה הפוטנציאלית נמוכה יותר, בעצם חלק מן האנרגיה הפוטנציאלית שלו (או כולה) תומר לסוג אחר של אנרגיה, לרוב לאנרגיה קינטית או תפלט בצורת חום.

בתהליך בו האנרגיה נשמרת מתקיים:

\ E_k + E_p = Const,

או בניסוח שקול: \ -\Delta E_p = \Delta E_k

כאשר גוף הוא בעל אנרגיה פוטנציאלית E_p = U( \vec{r} ) התלויה במיקומו, אפשר לחשב את הכוח הפועל עליו באמצעות הגראדיאנט של האנרגיה הפוטנציאלית:

\ \vec{F} = -\vec{\nabla} U(\vec{r})

ולהיפך, את האנרגיה הפוטנציאלית של כוח משמר אפשר לחשב באמצעות אינטגרציה על הכוח לאורך המסלול של המערכת:

 U(\vec{r}) = -\int_{\vec{r_i}}^{\vec{r_f}}{\vec{F}\cdot\vec{dl}}

קשר דומה מתקיים בין פוטנציאל ושדה.

[עריכה] סוגי אנרגיה פוטנציאלית

[עריכה] דוגמאות

  • האנרגיה הפוטנציאלית של שדה כבידה אחיד (כלומר, כוח קבוע מהצורה F=mg) הוא U=mgh כאשר h הוא המרחק מנקודת ייחוס כלשהי. את נקודת הייחוס ניתן לבחור באופן שרירותי, שכן תוספת קבוע כלשהו אינה משנה את הפרשי האנרגיה, שהם הגודל הרלוונטי במרבית הבעיות.
  • האנרגיה הפוטנציאלית של שדה כוח גאוסיאני - כלומר, כוח מהצורה \vec{F} = {-\kappa \over r^2} - הוא U = {-\kappa \over r}. נעיר שכוח הכבידה וכוח החשמלי הם כוחות כאלה.

[עריכה] ראו גם