M81

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
M81
Messier 81 HST.jpg
הגלקסיה M81 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים: הדובה הגדולה
שמות נוספים: NGC3031, גלקסיית בודה
תאריך גילוי: 1774 על ידי יוהאן אלרט בודה
סוג: גלקסיה ספירלית
בהירות: 6.9+
סיווג מורפולוגי: SA(s)ab
עלייה ישרה: 09h 55m 33.2s
נטייה: ‏55″ ‏03′ ‏69°‏+
מאפיינים פיזיים
מרחק בשנות אור: 400,000 ± 11,800,000
הסחה לאדום בק"מ/שנייה: 3.9 ± 33.9
צילום של M81 בתחום התת-אדום על ידי טלסקופ החלל שפיצר. כל צבע מייצג קרינה באורך גל שונה: הגוונים הכחולים - 3.6 ננומטר, הגוונים הירוקים - קרינת 8 ננומטר, שמקורה במולקולות פחממניות (PAH) באבק הבין-כוכבי. הגוונים האדומים - קרינת 24 ננומטר, שנובעת מאבק חם בתווך הבין-כוכבי
M81 (שמאל) ו-M82 (ימין) השכנה. בין שתי הגלקסיות קיימות אינטראקציות כבידה

M81, או בשמה האחר NGC-3031, היא גלקסיה ספירלית גדולה בעלת בהירות של כ-6.9 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור מהשמש. הגלקסיה נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא נתגלתה ב-1774 על ידי יוהאן אלרט בודה וגילוי זה אושר ב-1779 על ידי אסטרונומים נוספים ובאותה שנה החליט שארל מסיה להוסיף אותה לקטלוג מסיה תחת הכינוי M81.

המבנה של M81 מציג דוגמה מרשימה למבנה של גלקסיה ספירלית, עם זרועות מרהיבות שמתעקלות לתוך מרכז הגלקסיה. בשל עובדה זו, וכן קרבתה היחסית, הגרעין הגלקטי הפעיל שלה (שייתכן וקיים בו חור שחור על-מסיבי) ובהירותה, היא משמשת כיעד מועדף למחקר.

סופרנובה SN-1993J[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרנובה SN-1993J, אשר נתגלתה ב-28 במרץ 1993 בספרד, נמצאת ב-M81. בזמן הגילוי, הייתה זו הסופרנובה השנייה הכי בהירה שנצפתה במאה ה-20. המאפיינים הספקטרליים של הסופרנובה השתנו לאורך זמן: בתחילה, היא אובחנה כסופרנובה מסוג II (אשר נגרמת על ידי פיצוץ כוכב ענק) עם קווי פליטה חזקים של מימן. אך מאוחר יותר, קווי המימן נמוגו והופיעו קווי הליום חזקים, מה שגרם לסופרנובה להיראות כסוג Ib. יותר מכך, השינויים בבהירות SN-1993J לאורך זמן היו שונים מאלה שנצפים בסופרנובות מסוג II אך גם לא דמו לשינויים הנראים בסוג Ib. כתוצאה מכך, בסופו של דבר, היא סווגה כ-IIb – מחלקת מעבר בין הסוגים II ו-Ib. המסקנות המדעיות מתצפיות באירוע זה הציעו כי סופרנובות מסוגים Ib ו-Ic נוצרות למעשה מפיצוף כוכבים ענקיים, בתהליך דומה לאלה שמתרחשות בסוג II.

פליטת קרינה מאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב פליטת הקרינה מ-M81 בתחום התת-אדום מקורה באבק הבין-כוכבי, אשר מצוי בעיקר בזרועות הספירליות של הגלקסיה וקשור גם לאזורי יצירת כוכבים חדשים. ההסבר הכללי הוא שכוכבים כחולים חמים וקצרי חיים שמצויים באזורי יצירת כוכבים מחממים את האבק ומגבירים את פליטות התת-אדום מאזורים אלה.

סביבה גלקטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M81 היא הגלקסיה הכי גדולה בצביר שקרוי על שמה, שכולל גם את M82 ו-NGC-3077 ו-31 גלקסיות נוספות. המרחק בין השמש לצביר זה הוא כ-11.7 מיליון שונות אור, מה שהופך אותו לאחד הצבירים הקרובים לקבוצה המקומית (שכולל את גלקסיית שביל החלב). הצביר M81, צביר הקבוצה המקומית ועוד צבירים אחרים נמצאים בצביר העל המקומי שנקרא צביר-על הבתולה.

בין M81 לשכניה M82 ו-NGC-3077 יש אינטראקציות כבידה, אשר גרמו ליצירת מבני גז בתוך הקבוצה על ידי 'גזילת' מימן מתוך הגלקסיות. יותר מכך, אינטראקציות אלה גם גרמו לחלק מהגז הבין-כוכבי ליפול לתוך M81 ו-NGC-3077, מה שהוביל ליצירת כוכבים רבים במרכזי גלקסיות אלה.

תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

M81, M82 וכמה גלקסיות אחרות בצביר M81 ממוקמות כ-10° צפון-מערבה מאלפא בדובה הגדולה וניתן לראות את שני האובייקטים באמצעות משקפת או טלסקופ קטן, אף על פי שצופה לא מיומן יתקשה למצוא אותן בתנאי תצפית לא אידאליים. כדי להבחין במבנה הפנימי של M81, דרוש טלסקופ של 20 ס"מ או יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M81 בוויקישיתוף