ג'סיקה בנג'מין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'סיקה בנג'מין (נולדה ב-17 בינואר 1946) היא פסיכואנליטיקאית ופמיניסטית אמריקאית ממוצא יהודי. נודעה בשל התאוריות שפיתחה בנושא האינטרסובייקטיביות בטיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי.

בנג'מין מרצה בתוכנית לפוסט דוקטורנטים בפסיכותרפיה ופסיכואנליזה באוניברסיטת ניו יורק. במקביל היא מטפלת בגישות טיפול פסיכואנליטיות בקליניקה בניו יורק. בעברה למדה לימודי פמיניזם ומבנה חברתי.

ב-1988 פורסם ספרה "The Bonds of Love: Psychoanalysis, Feminism and the Problem of Domination" (פורסם בעברית ב-2005 בשם "כבלי האהבה"). בספר עסקה בנג'מין ביחסי שליטה והכנעה שקיימים ביחסים בינאישיים, בתהליך הפסיכולוגי העומד מאחוריהם, ובהשפעותיהם השליליות על מערכות יחסים משפחתיות, ארגוניות ומיניות - זאת למרות שמבחינה מודעת מבטאים אנשים בחברה המערבית מחויבות לשוויון ולחופש.

ב-1995 פרסמה בנג'מין את ספרה השני, "Like Subjects, Love Objects: Essays on Recognition, Identification and Difference", בו היא מתארת את הגישה האינטרסובייקטיבית בפסיכואנליזה. כך, למשל, מתוארת התפתחות יחסי התינוק ואמו כמתקדמים בהדרגה לכיוון הכרה של הילד באמו כסובייקט בפני עצמו, בעל רצונות וצרכים משלו, ולא רק כאובייקט המיועד לסיפוק צרכיו של התינוק. בספר ביקרה בנג'מין את התאוריות של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שלטענתה משעתקות ומנציחות את היחסים הפטריארכליים בין המינים, המאופיינים ביחסי שליטה והכנעה, ומשקפים את הקוטביות התרבותית של הרציונליות הגברית מול הפגיעות הנשית. בין השאר, ביקרה בנג'מין את רעיון תסביך אדיפוס על פי פרויד, ופיתחה אותו כך שיכלול גם את מאבקה של האישה על עצמאותה.

שנתיים מאוחר יותר, ב-1997, פורסם ספרה השלישי, "Shadow of the Other: Intersubjectivity and Gender in Psychoanalysis", בו הרחיבה בנג'מין את התאוריה האינטרסובייקטיבית, ועסקה באהבה ותוקפנות ביחסים בינאישיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'סיקה בנג'מין, "כבלי האהבה", הוצאת דביר, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]