דימתיל סולפוקסיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי של DMSO

דימתיל סולפוקסידאנגלית: Dimethyl sulfoxide; בראשי תיבות: DMSO) הוא תרכובת אורגנית קטנה המשמשת את האדם כממס אורגני יעיל במיוחד.

היסטוריית סינתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

DMSO התגלה ב1866 על ידי כימאי רוסי אלכסנדר זייצב לאחר חמצון דימתילסולפיד על ידי חומצה חנקתית. הוא דיווח על התגלית ב1867. לא הייתה התעניינות רבה בחומר עד שב1958 התגלתה תכונת ההמסה שלו

מבנה ותכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

DMSO מורכב משתי קבוצות מתיל (CH3) הקשורות לקבוצת סולפוקסיד (S=O). נקודת ההתכה של DMSO היא 18.5 מעלות צלזיוס ונקודת הרתיחה - 189 מעלות. התרכובת מתחילה לבעור ב-95 מעלות, והיא רעילה למדי וגורמת לגירוי העיניים, העור ומערכת הנשימה.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

DMSO משמש בתעשייה הכימית כממס בתגובות כימיות רבות וכן כממס של חומרים לקראת בדיקתם בשיטות אנליטיות שונות, כגון NMR. בנוסף משמשת התרכובת כמסיר צבע וכחומר ניקוי בתעשיית האלקטרוניקה. DMSO מסוגל לחדור בקלות דרך ממברנת התא ביצורים חיים ולשאת עמו תרכובות המומסות בו. ברפואה מנוצלת תכונה זו לשם הקלת הספיגה של תרופות בגוף, ומספר תרופות ניתנות בתוספת DMSO. בנוסף משמש לעתים DMSO כתרופה אנטי-דלקתית. בביולוגיה המולקולרית משתמשים ב-DMSO על מנת להחדיר תרכובות שונות לתאים; במיוחד מדובר בהחדרת DNA זר לתאי חיידקים לשם שיכפולם (תהליך הקרוי טרנספורמציה). DMSO מסוגל גם לעתים לשפר את יעילותן של תגובות PCR; התרכובת מקלה על הפרדת שני גדילי ה-DNA בשלב הראשון של ה-PCR.