דמוגרפיה של ניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גודל האוכלוסייה בחלקי ניגריה

אוכלוסייתה של ניגריה מונה, נכון לשנת 2006, כ-131.86 מיליון נפש.‏[1] כ-95 אחוז מהאוכלוסייה הם שחורי עור. היתר הם לבנים ממוצא ערבי או הודי, ומרכיב זניח של לבנים ממוצא אירופי.

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. היא גם התשיעית בעולם במספר אוכלוסייה. ניגריה היא המדינה בעלת אוכלוסיות שחורי העור הגדולה ביותר בעולם.

כרבע מאוכלוסיית ניגריה היא עירונית, וכל היתר היא אוכלוסייה כפרית חקלאית. 24 ערים במדינה מונות יחדיו למעלה מ-100,000 נפש.

אוכלוסייתה של ניגריה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, שפתן ותרבותן. 50 אחוזים מתושבי המדינה הם מוסלמים, 40 אחוזים נוצרים והיתר מאמינים בדתות פגניות שונות ומרובות מאוד.

מרבית התושבים במדינה דוברים אנגלית ושפה ניגרית נוספת אחת לפחות. השפה הנפוצה ביותר היא ההאוסה והאנגלית היא שפת דיבור יום יומית בערים בלבד.

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה הן אוסה-פולאני (קבוצה מוסלמית), יורובה (קבוצה נוצרית בעלת מיעוט מוסלמי) ואיגבו (קבוצה נוצרית-אלילית) והן מהוות כ-60% מאוכלוסיית ניגריה.

אוסה-פולאני היא הקבוצה הגדולה והדומיננטית בצפון המדינה. קבוצות בולטות נוספות בצפון המדינה הן נופה, טיב וקאנורי.

בדרום המדינה הקבוצה הדומיננטית היא היורובה. מחצית מבני קבוצה זו הם נוצרים, רבע מהם הם מוסלמים, והיתר פגאנים.

בדרום מזרח המדינה שוכנת קבוצת איגבו (igbo) אשר חבריה טוענים שהם צאצאי עשרת השבטים. קבוצות שונות באזור זה הן נוצריות קתוליות, אנגליקניות ואוונגליסטיות. קבוצות אחרות באזור דרום מזרח ניגריה הן אפיק (efik), איביביו, אנאנג ואיז'או שהיא הקבוצה הרביעית בגודלה הניגריה.

סך הכול קיימות בניגריה כ-250 קבוצות אתניות או שבטים.

גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התושבים בניגריה (המספר באלפים)

הגידול הטבעי העצום מחייב את הממשלה לנקוט אמצעים. בשנת 1988 יצאה הממשלה בתוכנית לעידוד השימוש באמצעי מניעה, וצמצום הילודה, תחת הסיסמא: "ארבעה ילדים זה מספיק". נעשו צעדים לעידוד השכלת נשים ויציאתן לעבודה, שופרה מערכת הבריאות ועודדו צעירים להינשא מאוחר יותר. הצלחת התוכנית הייתה נמוכה, ורוב האוכלוסייה אינה רואה בעין יפה פיקוח על מספר הילדים.

בשל הילודה הגבוהה 44% מהאוכלוסייה הם בני הגילאים 0-14. 53% הם בגילאי 14-65, ורק שלושה אחוזים הם מעל גיל 65.

תוחלת החיים בניגריה היא 51.66 שנה לגברים, ו-51.80 שנה לנשים.

מספר הילדים לאישה הוא 5.6. הביגמיה מותרת ומקובלת בניגריה, ואף איננה אסורה בדת המוסלמית.

צפיפות אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסייה בניגריה.

בשל המרחבים הגדולים והבלתי מיושבים צפיפות האוכלוסייה נמוכה והיא 147 נפש לקמ"ר. גם הערים אינן צפופות. מרבית שטח המדינה הוא פורה וראוי למגורי אדם ועל כן אין ריכוזי אוכלוסייה צפופים. עם זאת, העיר הגדולה במדינה, לאגוס, עיר הבירה לשעבר, היא העיר הגדולה ביותר באפריקה, למעט קהיר, ואולכוסייתה, המונה על פי הערכות שונות כ-13 מיליון נפש, צפופה בהרבה מן הממוצע הארצי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)