דמיטרי סניאבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמיטרי סניאבין

דמיטרי סניאביןרוסית:Дмитрий Николаевич Сенявин)‏ (17 באוגוסט 1763-17 באפריל 1831) - אדמירל רוסי, בלט במלחמות של רוסיה עם האימפריה העות'מאנית וצרפת.

סניאבין נולד בכפר במחוז קלוגה במשפחת אצילים שהיו קשורים עם הצי הרוסי. אביו היה מושל של קרונשטט. בשנת 1773 הוא נרשם לבית ספר לקציני הצי בסנקט פטרסבורג. בשנת 1780 קיבל דרגות קצונה והחל לשרת בצי. בשנת 1780 השתתף במערכה צבאית בחופי פורטוגל. בשנת 1783 הועבר לצי של הים השחור. לקראת תחילת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-‎1792) היה עוזר של מפקד הצי בים השחור. במהלך מצור אוצ'קוב תמך בכוחות היבשה ופיקד על מספר פעולות צבאיות. קיבל פיקוד על מספר ספינות ובלט בקרב כף קאליאקרה.

לקראת תחילת הלחימה עם צרפת פיקד על אוניית קו "הפטר הקדוש" והשתתף במערכה של הצי בים התיכון בפיקוד פיודור אושקוב. במערכה זו השתתף בכיבוש האיים היוניים. עם סיום המערכה, בשנת 1800 מונה למפקד נמל חרסון.

בשנת 1805 קיבל דרגת סגן-אדמירל. בשנת 1805 בראש כוח של 6 ספינות יצאה מים הבלטי לים התיכון. בהגעת לים התיכון קיבל פיקוד על כל הכוחות של הרוסים באזור. במערכה זו לחם נגד צרפת. עם תחילת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806-‎1812) עבר עם הכוח של 9 ספינות לים האגאי והחל במצור על דרדנלים. במאי 1807 ניצח את הצי הטורקי באזור דרדנלים. ב-1 ביולי 1807 ניצח בקרב חשוב באזור הר אתוס. כתוצאה מניצחונות אלו, המצור הימי על קונסטנטינופול נמשך ולרוסים הייתה שליטה מלאה בים האגאי. בהתאם לחוזה טילזיט עזב את האזור והחל בהפלגה לים הבלטי. בעקבות תחילת המלחמה עם אנגליה ספינותיו נעצרו בליסבון והוא נאלץ להעביר אותם לבריטים. בהתאם לתנאי ההסכם, הספינות הועברו לנמלים בריטים לכל זמן המלחמה. באוגוסט 1809 קיבל רשות לעבור עם כל הספינות לריגה. עם חזרתו לרוסיה בספטמבר 1809 לא הסתדר עם אלכסנדר הראשון. בשנת 1811 הועבר לפיקוד על נמל טאלין.

במהלך מלחמת 1812 ביקש לחזור לפעילות צבאית אך לא קיבל תשובה חיובית. באפריל 1813 עזב את השרות.

בשנת 1825 הוחזר לשרות וקיבל פיקוד על הצי הבלטי. בשנת 1826 קודם לדרגת אדמירל.

בשנת 1830 חלה ונפטר באביב 1831. הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרסבורג.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקראו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]