דרוסילה (בית הורדוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דרוסילה (נולדה בשנת 38) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס.

היא נולדה בממלכת יהודה לאגריפס הראשון, מלכה האחרון של יהודה, ואשתו קיפרוס (בת פצאל אחי הורדוס ושלומציון בת הורדוס ומרים החשמונאית). אחותם של אגריפס השני, דרוסוס (נפטר כשהיה ילד)[1], ברניקי ומרים[2]. היא נקראה על-שם דרוסילה, אחותו האהובה של הקיסר קליגולה.

עם מותו של אביה, בהיותה בת שש בלבד‏[3], שימשו דרוסילה ואחיותיה מטרה קלה לשמחתם של היוונים תושבי קיסריה וסבסטיה לאידם של היהודים על מות מלכם: "והחיילים שנזדמנו (לשם) אותה שעה, ורבים היו, הלכו אל בית (אגריפס) וחטפו את האנדרטות של בנות המלך והביאו אותן מתוך הסכמה כללית לבתי-זונות והעמידו אותן על הגגות, ונהגו בהן מנהג של ביזיון כמה שיכלו, ועשו מעשים מכוערים משאפשר לספרם".‏[4]

לפני מותו, אירס אותה אביה לאפיפאנס בנו של אנטיוכוס הרביעי מלך קומגנה[5]. התנאי למימוש האירוסין היה שאפיפאנס יתגייר, אולם בסופו של דבר חזר בו מהבטחתו וסירב להמיר את דתו. המלך אגריפס השני, אחיה של דרוסילה, ביטל את האירוסין והשיא אותה לאזיזוס (עזיז) מלך אמסה (חמת), שהסכים להתגייר כדי להתחתן עמה.‏[6] אבל נישואיה לעזיז לא החזיקו מעמד זמן רב:‏[7]

"פליכּס, שהיה באותה שעה האפיטרופוס על יהודה, ראה אותה, והיא הצטיינה ביופיה מכל הנשים, ותקפה עליו התאווה לאשה. אז שלח אליה את אחד מידידיו, יהודי ושמו שמעון...ופיתה אותה לעזוב את בעלה ולהינשא לו, והבטיח לעשותה מאושרת אם תתמסר לו. ומשום שהיה רע לה ורצתה להימלט מפני קנאת אחותה ברניקי, שעוררה (דרוסילה) בה בגלל יופיה, חשדה בה שהיא עלולה להזיק לה במידה לא-מעטה, ונתפתתה לעבור על חוקי אבותיה ולהינשא לפליכס. וכשילדה לו בן קראה לו אגריפס."

לפי הברית החדשה דרוסילה ישבה לצד בעלה בשעה שהוא שפט את פאולוס: "אחרי כמה ימים בא פליקס עם דרוסילה אשתו, שהייתה יהודיה".‏[8]

לאחר סיום תקופת שירותו של פליקס דרוסילה חזרה עם בעלה לרומא. בשנת 79, עם התפרצות הר הגעש וזוביוס, נעלמו עקבותיהם של דרוסילה ובנה אגריפס[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, ה', ד' (132)
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב', פרק 11, ו'
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, ט', א', (354).
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, ט', א', (357).
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 19, ט', א', (355).
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, ז', א', (139).
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, ז', ב', (142-143).
  8. ^ הברית החדשה, מעשי השליחים, כ"ד, כ"ד.
  9. ^ יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, ז', ב' (144).