הברווז הכבול
 הברווז הכבול - Le Canard enchaîné |
|
 |
|
| תדירות | שבועון |
| סוגה | סאטירה |
| פורמט | ברואדשיט |
| בעלים | מישל גיאר |
| עורך | קלוד אנז'לי ואריק אמטה |
| נוסד | 1915 |
| שפה | צרפתית |
| מערכת | פריז |
| תפוצה | כ-400 אלף (2004) |
| מדינה | צרפת |
| www.canardenchaine.com | |
הברווז הכבול (בצרפתית: Le Canard enchaîné "לֶה קָנָאר אֶנְשֵנֶה") הוא שבועון צרפתי המוקדש לסאטירה ולתחקירים. השבועון יוצא לאור מאז 1915 ולפיכך הוא אחד העיתונים הוותיקים ביותר בצרפת. התחקירים, המאמרים הסאטיריים והקריקטורות עוסקים כמעט כולם בפוליטיקה של צרפת, כשנקודת המבט היא שמאלית באופן מובהק. עיצוב העיתון פשוט: הוא מודפס בשלושה צבעים בלבד, בפורמט ברואדשיט.
"הברווז הכבול" נוסד ב-10 בספטמבר 1915 על ידי הזוג מוריס וז'אן מארשל (Maurice et Jeanne Maréchal). השם שניתן לו הוא פרפרזה על שמו של עיתון שייסד ז'ורז' קלמנסו - "האדם הכבול". שמו המקורי של עיתונו של קלמנסו היה "האדם החופשי", אך לאחר שנסגר בידי הצנזורה, ייסד אותו קלמנסו מחדש בשם "האדם הכבול". הבחירה ב"ברווז" נובעת כנראה מהסלנג הצרפתי שבו המילה "ברווז" יכולה להתפרש כ"עיתון", ואולי יש בה רמז לביטוי ברווז עיתונאי. למשך תקופה קצרה אחרי מלחמת העולם הראשונה שינה העיתון את שמו ל"הברווז המשוחרר מכבלים" (Le Canard Déchaîné) כדי להביע תמיכה בביטול הצנזורה על העיתונות בצרפת, אולם ב-1920 חזר העיתון לשמו המקורי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בריטה זנדברג , דר שפיגל, הברווז שצחק אחרון, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2011
