הגבינה והתולעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הגבינה והתולעים, עולמו של טוחן בן המאה השש עשרה", מאת קרלו גינצבורג. עטיפת הספר

הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה הוא ספר עיון המבוסס על מציאות היסטורית, שכתב ההיסטוריון האיטלקי קרלו גינצבורג. הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 1976, תורגם מאיטלקית לעברית על ידי אורה איל בשנת 2005, בהוצאת כרמל.

בספר מתאר גינצבורג את סיפורו של אדם בשם מנוקיו (דומניקו סקנדלה), שחי במאה ה-16, ונדון למוות על ידי בית המשפט של האינקוויזיציה. תיאור הסיפור האישי וניתוחו בא בעקבות רישומים מדויקים אודותיו מפרוטוקולי בית המשפט של האינקוויזיציה, שנשמרו בארכיון בעיר אודינה באיטליה.

הגבינה, התולעים, ואלוהים: פרטי העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תיעוד משפטו של מנוקיו, הוא נאשם בכך שטען כנגד המוסכמות הדתיות באותה תקופה, נגד עליונות האדם על בעלי החי והחומר, ונגד עליונות האלוהים על האדם.

בין ציטוטיו, שהיו מהפכניים לאותה תקופה, אומר מנוקיו: "(לפני הבריאה) הכול היה כאוס, כלומר אדמה, אוויר, מים ואש ביחד; ומהמסה הזאת נוצר גוש, בדיוק כמו שגבינה מתגבשת בחלב, ובתוך זה התהוו תולעים, והם היו המלאכים, ובין המלאכים הרבים האלה היה גם אלוהים שנוצר גם הוא מהגוש באותו זמן".

וציטוט נוסף: "ספק רב אם מרים, אם ישו הייתה בתולה כשילדה אותו. עובדה: המון אמהות יש בעולם, אף אחת מהן אינה בתולה".

משפטו של מנוקיו, שנדון למוות על השקפותיו הדתיות, מהווה דיוקן של העימות בין ניצני השכלה ופתיחות מחשבתית אתאיסטית, לבין תרבות עממית מסורתית נוקשה, דווקא בשנות הפריחה והרפורמציה הסוערות באומנות ובתרבות, בימי הביניים של המאה ה-16.

הספר ותחום המיקרו-היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודו של הספר הוא במיקרו היסטוריה שבו, בכתיבת ה"היסטוריה מלמטה". גינצבורג נחשב לאחד מראשוני זרם ה"מיקרו-היסטוריה". זרם זה התפתח בשנות ה-70 של המאה העשרים, ועוסק בחקירה לעומק של פרטים קטנים. בניגוד לסקירת מגמות ותהליכים, נעשה כאן לימוד לעומק של חיי היומיום של אדם מהתקופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]