תום שגב
תום שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "הארץ".
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
שגב נולד בירושלים, להורים פליטי גרמניה הנאצית, שעלו בשנת 1935. לדברי שגב, שפתו הראשונה הייתה גרמנית, עברית למד רק בגיל שלוש, ואילו אמו, צלמת ידועה בירושלים, למדה רק עברית בסיסית. לימים יכתוב שגב: "הנה פרדוקס ישראלי, מפתח להבנת הספקנות המייחדת את יחסם של ישראלים כה רבים אל המדינה: קשה להם להשתחרר מהתחושה שבבואם לחיות בישראל - החמיצו משהו. בין היקים הייתה התחושה הזאת מרכיב עיקרי בין מרכיבי זהותם" [1]. אביו, היינץ שוורין, ארכיטקט ויצרן צעצועים, נפל במלחמת העצמאות [2]. לשגב תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת בוסטון. שימש מרצה אורח באוניברסיטת רטגרס, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת נורת'איסטרן (בה העביר קורס על תולדות השואה).
קודם לתחילת עבודתו בעיתון "הארץ" ב-1979, כתב שגב בעיתון "על המשמר", ערך והגיש את "היום הזה" ב"קול ישראל" והיה כתב "מעריב" בבון. כמו כן שימש ראש לשכת ראש העיר טדי קולק בירושלים. בין השנים 1983-1987 ערך יחד עם נחום ברנע את השבועון "כותרת ראשית".
ספריו, העוסקים בהיסטוריה של מדינת ישראל והשואה (יצאו לאור בהוצאת כתר ובהוצאת דומינו) הפכו ברובם לרבי-מכר ויצאו בארבע עשרה שפות.
שגב נחשב בעיני רבים כאיש קבוצת ההיסטוריונים החדשים וכפוסט ציוני. עם זאת, על פי תפיסתו הפוסט ציונות איננה אידאולוגיה אלא מצב שבו האידאולוגיה הציונית הגשימה את עצמה, ובמדינת ישראל "אנשים מואסים באידאולוגיה ובקולקטיב ורוצים לחיות את חייהם שלהם כאינדיווידואלים" [3]. מנגד, שגב ביטא פעמים רבות את הסכמתו - לעתים נלהבת - לשיוך לקבוצת ההיסטוריונים החדשים. הטור השבועי של שגב במוסף השבועי של הארץ כתוב במסורת ה"היסטוריה החדשה", והוא אכן עוסק באופן שיטתי וכמעט בלעדי באלמנטים בעייתיים בהיסטוריה הציונית.
לצד שבחים רבים בישראל ובחו"ל ספג שגב התקפות רבות מצד גורמים שונים בזירה האקדמית. ההתקפה העזה ביותר על שגב הייתה ב"לא תום ולא שגב" [4], מאמרם של הפרופסורים יהודה באואר וטוביה פרילינג, שנכתב כתגובה לספרו "המיליון השביעי". טענות דומות הועלו על ידי פרופ' יהושע פורת לגבי הספר "ימי הכלניות" [5]. הניו יורק טיימס, לעומת זאת, כלל את הספר בין עשרת ספרי השנה של 2002.
שגב מנחה את התוכנית "היו ימים" בערוץ הכנסת. הוא אב לילד מאומץ מאתיופיה [6].
[עריכה] ספריו
- חיילי הרשע – מפקדי מחנות הריכוז, הוצאת דומינו, ירושלים, 1989; 2001.
- המיליון השביעי – הישראלים והשואה, הוצאת כתר, תל אביב, 1991[7]
- ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר, תל אביב, 1999.[8]
- 1949 – הישראלים הראשונים, הוצאת דומינו, ירושלים, 2001
- הציונים החדשים (בסדרה: הישראלים, בעריכת גדעון סאמט), הוצאת כתר, תל אביב, 2001.[9]
- 1967 – והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005.
- ויזנטל – הביוגרפיה; הוצאת כתר, תל אביב, 2010.[10]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יוסי גורביץ, היסטוריונים חדשים, היסטוריונים ישנים: המקרה של תום שגב, באתר "האייל הקורא"
- דליה קרפל, ביוגרפיה חדשה של תום שגב חושפת גילויים חדשים על צייד הנאצים שמעון ויזנטל, באתר הארץ, 3.9.2010
- מיכל סטרנין ומרב ז'נו, ראיון עם הסופר והחוקר תום שגב, זיקה 25, 2011.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תום שגב, אני וכל היהודים, באתר הארץ, 15.6.2005
- ^ חלק ראשון מראיון עם תום שגב
- ^ נרי ליבנה, עלייתה ונפילתה של הפוסט-ציונות, באתר הארץ, 19.9.2001
- ^ יהודה באואר וטוביה פרילינג, לא תום ולא שגב, עיתון 77, גיליון 161-160, מאי-יוני 1993
- ^ יהושע פורת, המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, אביב 2000
- ^ "היו ימים" עם ראובן מרחב, ערוץ הכנסת, 26 בפברואר 2009
- ^ ביקורת: טוביה פרילינג, המיליון השביעי כמצעד האיוולת והרשעות של התנועה הציונית, עיונים בתקומת ישראל 2, 1992, עמ' 367-317
- ^ ביקורת: יהושע פורת, המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, 2000, עמ' 166-158 ; בני מוריס, הזמן האדום, ישראל אביב תשס"ב, עמ' 148-143
- ^ ביקורת: גדי טאוב, האם העבר היהודי הוא העתיד האמריקני?, אופקים חדשים 20, 2005.
- ^ ביקורת: יצחק לאור, עוד איש גדול מבוצ'אץ', באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010
