הגיחון (תאגיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חברת הגיחון נוסדה ב-1996 על ידי עיריית ירושלים והיא פועלת כתאגיד עצמאי, החברה נקראת על שם מעיין הגיחון, המעיין הגדול ביותר בהרי ירושלים.

חברה הגיחון מספקת שירותי ביוב ומים לאוכלוסייה של כמליון איש ומופקדת על פיתוח, הרחבה, הפעלה ואחזקה של רשתות המים, הביוב והניקוז וזאת בהתאם לתוכניות הצמיחה וההתפתחות האורבנית של ירושלים, מבשרת ירושלים ואבו גוש.

בריכת איגום של חברת הגיחון
מכון טיהור שפכים נחל שורק

תוכן עניינים

ביוב [עריכה]

חברת מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, היא חברת בת של חברת הגיחון. והוקמה כדי לטפל בשפכי ירושלים. באחריותה לתכנן, לפקח ולתחזק את מכוני הטיהור והפעלתם. החברה מטהרת באמצעות מכון טיהור שפכים בנחל שורק, כ- 50% משפכי ירושלים וישובי הסביבה.

נחל שורק [עריכה]

שפכי שני האגנים ממערב לקו פרשת המים, הצפון מערבי (אגן שורק) והדרום מערבי (אגן רפאים), מטופלים במכון הטיהור בנחל שורק בשיטת הבוצה המשופעלת. מכון הטיהור מטהר בממוצע כ –80,000 מ"ק ליום, כולל שפכים מיישובים סובב ירושלים כגון מבשרת ציון, גבעת זאב, צור הדסה, ביתר עילית בית ג'אלא ועוד. המכון מתוכנן לטהר כ-100,000 מ"ק שפכים ביום וניתן להרחיבו ל- 150,000 מ"ק שפכים ליום.

חיבור שפכי אגן רפאים לשפכי אגן שורק מבוצע דרך מנהרה שנחצבה באופן מיוחד מתחת להר אורה במנהרה שאורכה 2,100 מטר, מאזור גן החיות התנכ"י ועד לצומת כרם, בה הונח צינור בקוטר 1.0 מטר. הזרמת השפכים למכון הטיהור ממפגש אגני השורק והרפאים נעשית בצנרת סגורה בקוטר 1.4 מטר. הקמת המכון החדש חסכה הנחת צינורות באורך גדול והקמת מכון טיהור שפכים נפרד בנחל רפאים. הנחת הצנרת ובניית המכון נעשו תוך שמירה מרבית על הנוף. כמובן שחציבת מנהרת כרם אפשרה להפסיק את הזרמת שפכים הגולמיים בנחל שורק ובנחל רפאים וחיבור האגנים באופן זה אפשר להקים את המכון באתר הנוכחי.

מאגר אוג [עריכה]

המאגר הממוקם בסמוך לים המלח קולט את הביוב המגיע מהשכונות הצפון-מזרחיות של ירושלים, ממעלה אדומים, אדם, עלמון ומצפה יריחו. משמש כמכון זמני לטיהור שפכים, עד השלמת בנייתו של מכון הטיהור המזרחי. השפכים מוזרמים למאגר בקו שאורכו 23 ק"מ בקטרים 14 – 20 אינץ'. השפכים המוזרמים אל מאגר אוג עוברים, בדרכם אליו, טיפול וסינון ראשוני כדי למנוע סתימות ותקלות ברצף הזרימה. המאגר קולט כ-20,000 מ"ק שפכים ביממה ומותקנות בו מערכות של מאווררים המשפרים את איכות הקולחים. לאחר הטיפול מוזרמים השפכים להשקיית תמרים באזור ים המלח ובקעת הירדן.

פרויקטים בתכנון [עריכה]

מט"ש מזרחי [עריכה]

חברת "מבט"י" מקדמת את התכנון של מכון טיהור חדש לשפכים שיטפל בשפכי מעלה אדומים, חלק מיישובי המועצה האזורית מטה בנימין והשכונות הצפוניות של ירושלים. באזור נבי מוסא אותר שטח של כ- 800 דונם לבניית מכון טיהור אקסטנסיבי בשיטת אגנים מאווררים. השיטה אמנם דורשת שטח גדול, אולם מבטיחה הקמה ותפעול הרבה יותר זולים וכמויות בוצה קטנות בהשוואה למכון טיהור אינטנסיבי דוגמת זה שבנחל שורק. המכון יטפל בשפכי אגן אוג המנקז את השפכים מהשכונות הצפון מזרחיות של ירושלים ובשפכים הזורמים כיום בנחל קדרון. בשלב הנוכחי כבר הוזמן תכנון כולל להקמת המכון. מכון הטיהור המזרחי ייבנה בשלבים. הוא יקלוט בתחילה 20,000 מ"ק ויגדיל את קליטת השפכים בהדרגה עד 40,000 מ"ק ביממה. המכון המזרחי יחליף את מאגר אוג שימשיך לשמש כמאגר מי קולחין להשקית גידולים של אגודות חקלאיות במועצות האזוריות מגילות ובקעת הירדן.

מכון טיהור חומת שמואל [עריכה]

שכונת חומת שמואל שוכנת בדרום העיר נמצאת באגן דרגות. מאחר שאגן נחל דרגות הוא אגן נפרד שאינו מחובר ישירות למערכת טיהור השפכים של ירושלים, הוחלט להקים עבור השכונה מכון טיהור נפרד שאליו יוזרמו גם השפכים של השכונות הכפרים אום טובא וצור באהר. מכון חומת שמואל יעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה, שיטת הממברנות, שתאפשר להפיק מי קולחין איכותיים לחקלאות ולתעשייה וישמשו גם להשקיית גינות ציבוריות בשכונה עצמה ובאתרי נוי אחרים בעיר כטיילת שרובר, גן הפעמון, גן העצמאות ובעתיד גם גן סאקר. המכון ייבנה בשני שלבים. עם סיום השלב הראשון יוכל לקלוט 2,800 מ"ק שפכים ביום ואחרי סיום השלב השני יוכל לקלוט כמות כפולה.

קישורים חיצוניים [עריכה]