מעלה אדומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלה אדומים
Maale Adumim COA.png
PikiWiki Israel 15002 The Water Tower in Maale Adumim.JPG
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה בני כשריאל
גובה ממוצע ‎330‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 37,138 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.7%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 755 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 49,177 דונם
מיקום מעלה אדומים
מעלה אדומים
מעלה אדומים
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3774
פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.m-adumim.gov.il

העיר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא התנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. רוב תושביה של העיר עובדים בירושלים, הנמצאת ממערב לעיר. העיר מיוחדת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני. גובהה של העיר נע בין 540 מטר (מגדים) ל-400 מטרים (נופי סלע החדשה).

בית העירייה במעלה אדומים
כיכר העיר במעלה אדומים
שכונת מצפה נבו

מעלה אדומים הוא היישוב המרכזי בגוש אדומים. הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1975 במישור אדומים, והיישוב הוכר רשמית בשנת 1977. מעלה אדומים תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן והוכרזה כעיר בשנת 1991. ראש העירייה, מאז 1992, הוא בני כשריאל.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במעלה אדומים 37,138 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 65.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 8,038 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תוכניות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים טיפוסיים בעיר

מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותכלל בשטח מדינת-ישראל, בנוסף לגושי ההתיישבות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון[2]. השיחות הסתיימו בלא כלום.

כל תוואי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ התוואי לא הוצא אל הפועל וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר‏[3]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.

בנאום שנשא בשנת 2011 הנשיא האמריקני ברק אובמה בוועידת השדולה היהודית איפא"ק, הוא ציין שהגבולות הסופיים לא יהיו כקווי 4 ביוני שלפני מלחמת ששת הימים, ושיהיה צורך בהתחשבות ב"שינויים הדמוגרפיים ב-44 השנים האחרונות". בנימין נתניהו הבהיר לאחר הנאום שהוא רואה במשפט זה מעין התחייבות להשאיר את גושי ההתנחלויות בשטח ישראל בכל הסכם עתידי‏[4].

שכונות בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הנחלים" - ובה הרחוב הראשי "הנחלים", ורחובות הנושאים שמות נחלים מאזור מדבר יהודה, בסדר אלפביתי, מא' ועד י', מסמטת נחל אוג ועד סמטת נחל יעלים. בשכונה זו נבנה בית הכנסת הראשון בעיר 'אור התורה'.
  • "אבני החושן" - ובה הרחוב הראשי "אבני החושן" ורחובות הנושאים את שמות 9 מתוך 12 אבני החושן, כגון אודם, ברקת, פיטדה ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - אבני החושן.
  • "מצפה נבו" - בעלת שני רחובות - "מצפה נבו", ו"הגילגל". השכונה היא בעלת אופי דתי ונמצאת בה "ישיבת ההסדר ברכת משה" (בשכונה ממוקמים גם ישיבה תיכונית).
  • "מגדים" -ידוע גם כ-שכונת 03 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. רחובותיה נושאים שמות ביטוים משיר השירים, כגון עת הזמיר, בת נדיב ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - פרי מגדים.
  • "צמח השדה" -ידוע גם כ-שכונת 06 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות צמחים, כגון המרווה, הערבה ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - צמח השדה.
  • "נופי סלע" -ידוע גם כ-שכונת 07 עוד מתקופת התכנון של השכונה מאחר שזה היה שמו של אתר הבניה. בעלת רחובות הנושאים שמות סלעים, כגון הצור, האבן ועוד. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - נופי סלע. זוהי השכונה הגדולה בעיר.
  • "כלי שיר" - בעלת רחובות הנושאים שמות של כלי נגינה תנ"כיים, כגון הנבל, העוגב ועוד.
  • "משואה" - ובה הרחוב הראשי נתיב משואה.
  • "המיצדים" - בעלת רחובות הנושאים שמות של מצודות עתיקות שהתקיימו במדבר יהודה בתקופת בית שני - הרודיון והורקניה. שמו של הרחוב הראשי בשכונה זו - המצדים.
  • "מישור אדומים" - אזור התעשייה הממוקם כ-2 ק"מ ממזרח ליישוב.

מוסדות החינוך בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי ספר יסודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בי"ס תל"י הממלכתי ג'
  • בי"ס בית מקדם בריאות מגדים
  • בי"ס ממלכתי נופי סלע
  • בי"ס ממלכתי דתי יפה נוף
  • בי"ס אלמוג
  • בי"ס התורני (לשעבר בי"ס ענבלים)
  • בי"ס ממלכתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי צמח השדה
  • בי"ס ממלכתי דתי שדי חמד
  • בי"ס ממלכתי תומר רחל
  • בי"ס הממלכתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנים
  • בי"ס הממכלתי דתי תלמוד תורה "מעלה התורה" בנות
  • בי"ס תורני יצחקי לבנים
  • בי"ס תורני יצחקי לבנות
  • בי"ס ממ"ד אמי"ת יפה נוף

בתי ספר על יסודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לעיר
הספרייה של מעלה אדומים
ישיבת ההסדר ברכת משה
  • תיכון דקל וילנאי-אורט - תיכון עירוני עיוני, הוקם בשנת 1996, בשיתוף רשת אורט
  • תיכון אורט תעופה וחלל - בשיתוף חיל האויר - תיכון טכנולוגי.
  • חטיבת הביניים דקל וילנאי-אורט
  • חטיבת הביניים אורט תעופה וחלל - בשיתוף חיל האויר
  • תיכון אופק - תיכון ביה"ס האתגרי "אופק" הצטרף לרשת בתי הספר ברנקו וייס.
  • תיכון אמי"ת בנות‎ ע"ש וסרמן - תיכון שש שנתי דתי.
  • תיכון אמי"ת בנים ע"ש וסרמן - תיכון שש שנתי דתי.
  • אולפנת צביה מעלה אדומים.
  • ישיבת ההסדר "ברכת משה".
  • ישיבה תיכונית תורנית מדעית מעלה אדומים.

העשרת מורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז פסג"ה מעלה אדומים - המרכז לפיתוח סגלי הוראה.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוער הלאומי
  • אריאל בנים
  • אריאל בנות
  • בני עקיבא נופי סלע נ"ס
  • בני עקיבא מצפה נבו מצ"ב
  • בני עקיבא מעלה אדומים מא"ד
  • בני עקיבא כלי שיר כל"ש
  • הצופים מעלה אדומים
  • הנוער העובד והלומד
  • עזרא מעלה אדומים - צמח השדה

אתרים היסטוריים וארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.

במישור אדומים נמצאים שרידי מנזר אותימיוס.

מוסדות ואתרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, הוא הקניון הראשי בגוש אדומים.

מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב הנבל שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של העיר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°46′37.56″N 35°18′8.63″E / 31.7771000°N 35.3023972°E / 31.7771000; 35.3023972