אום טובא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אום טובא (בערבית: أم طوبا) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים ליד צור באהר, צפונית מזרחית לבית לחם, עם אוכלוסייה של 4,000 איש. בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים, סופחה אום טובא לירושלים, וכיום היא חלק ממנה. בהתבסס על ממצאים ארכאולוגיים, אום טובא היה באתר של העיר המקראית נטופה (Netophah). בין בתי הכפר שרידים ארכיאולוגיים הכוללים בורות חצובים, שרידי פסיפסים ומערות[1]. בפאתי הכפר אתר ארכיאולוגי מוזנח - חרבת זעקוקה.
אטימולוגיה [עריכה]
שמו של הכפר הערבי אום טובא נגזר מהשם הביזנטים "מטופה", השם הביזנטי עצמו מהשם העברי "נטופה". "נטופה" מוזכרת בתנ"ך כמקום מקורם של 2 מגיבורי דוד המלך, (שמואל ב, פרק כ"ג, פסוקים כ"ח-כ"ט)[2].
סברה אחרת מייחסת אם אום טובא למרים טובנלה, אשתו של קלופוס, מהברית החדשה[3].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ חר' אום טובא, נספח ארכיאולוגי, רשות העתיקות
- ^ Royal seal impressions from the First Temple period discovered south of Jerusalem, February 23, 2009, Israel ministry of foreign affairs
- ^ The anuual of the American school of oriental research in Jerusalem, Yale University Press, 1920, page 77
