הדס שדר

הדס שדר היא פרופסור לאדריכלות ישראלית, חוקרת, מרצה ויועצת שימור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בפתח תקווה לאם מורה להוראה מסייעת ולאב שכיהן גם כפרקליט מחוז תל אביב פלילי. סיימה לימודי אדריכלות בטכניון בשנת 1994 והמשיכה ללימודי תואר שני ולשלישי באדריכלות בטכניון. את התואר השלישי סיימה בשנת 2000. פרופסור חבר משנת 2022 במסלול המחקרי של המרכז האקדמי ויצו חיפה. מרצה בכירה במרכז האקדמי ויצו חיפה וחברת הוראה בכירה בטכניון. חוקרת המפרסמת מאמרים אקדמיים ושאינם אקדמיים בישראל ומחוצה לה, מרצה בכנסים ובימי עיון. יועצת השימור של תוכניות מתאר כוללניות. אוצרת שותפה של תערוכות העוסקות באדריכלות ישראלית. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בחיפה.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיכון הציבורי במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדר החלה את העיסוק בשיכון הציבורי בישראל בעבודת הדוקטורט שלה. על סמך עיסוק זה פיתחה קורסים אקדמיים ופרסמה מאמרים בישראל ומחוצה לה. בשנת 2014 יצא לאור ספרה: "אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל" על ידי משרד הבינוי והשיכון ובמימונו. הספר הודפס במהדורה שנייה בשנת 2018. הספר מנתח את התפתחות השיכון הציבורי בישראל לפי עשורים. בכל עשור שניים-שלושה פרקים נושאיים. הספר מכיל טקסט, צילומים היסטוריים ועכשוויים ותוכניות. כדי להסביר את הרקע החברתי בו התבסס התכנון, משולבים בספר גם פזמונים ושירים, יצירות אמנות והתייחסות לסרטים. הספר כמו גם שאר פעולותיה עוסקים בשילוב המרובע בין התבנית בה תוכנן השיכון הציבורי בישראל, התקדימים מחוץ לישראל, שהזינו את המתכננים הישראלים, האידאולוגיה החברתית והתרבותית הסמויה שהניעה אותם ל"בחור" בתקדימים אלו והממשק בין התבנית האדריכלית והשכונתית לבין הדיירים.

בשנת 2022 יצא ספרה "ערד עיר ניסיונית", בהוצאת ספריית דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הספר דן בתכנון הייחודי והליניארי של ערד, מקורותיו והתפתחותו לאורך השנים. בחלקו השני הספר מאגד יצירות אמנות המתייחסות לערד.

אדריכלות ברוטליסטית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 החלה לעסוק באדריכלות הברוטליסטית הישראלית, תוך שימת דגש ראשוני על באר שבע וקריאה לראות בה את "בירת הברוטליזם הישראלי" על שום כמות ואיכות האדריכלות הברוטליסטית בעיר. לתפיסתה, האדריכלות הברוטליסטית היא האדריכלות הממלכתית של המדינה, כיוון שהמדינה ומוסדותיה היו הגופים את מבני הציבור שנבנו לאור עקרונותיה. היא הקימה אתר אינטרנט ועמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית בישראל עם האדריכל עמרי עוז אמר. בשנת 2014 יצא ספרה בנושא: "אדריכלות ברוטליסטית וניאו ברוטליסטית בבאר שבע" על ידי מרכז הבאוהאוס בתל אביב ובשנת 2016 ערכה ואצרה בשותפות את הספר "מכת שמש: בנייה ברוטליסטית בבאר שבע. עיון מחודש באדריכלות הממלכתית" בהוצאת יד בן צבי. הייתה חלק מאוצרי התערוכה "חלומות מבטון" במוזיאון הנגב לאמנות בשנת 2018, שפותחה על סמך הספר "מכת שמש".

עריכה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדר ערכה את החלק הישראלי והמקורי בכתב העת "דומוס ישראל" בין השנים 2008–2012. במאמרים שיזמה, כתבה וערכה ביקשה להעניק פרשנות תרבותית וערכית ליצירות האדריכלות עליהן נכתב, כך שהקורא ייהנה ממסר שהוא מעבר לאדריכלות נשואת המאמר.

אוצרות משותפת וייעוץ אקדמי לתערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2011 מעורבת כאוצרת שותפה או כיועצת אקדמית בתערוכות העוסקות בתחום התמחותה: אדריכלות, שיכון ציבורי וברוטליזם. התערוכות הוצגו בין היתר בגלריה בבית האדריכל, במרכז לאמנות עכשווית בערד, במרכז הבאוהאוס בתל אביב, במוזיאון הנגב לאמנות ובמוזיאון העיר חיפה. התערוכות נועדו לקרב את העיסוק בתחומים אלו לקהל הרחב, כמו גם להביע עמדה ערכית: רצון לגרום להוקרת הערכים, הציבוריות והממלכתיות שמאחורי השיכון הציבורי והברוטליזם.

שימור מבנים ואתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2010 שימשה יועצת השימור של תוכנית המתאר פרדס חנה-כרכור, משנת 2014 של תוכנית המתאר לזכרון יעקב, ומשנת 2018 של תוכנית המתאר לעמק המעיינות. שלוש התוכניות מונהגות על ידי האדריכל אילן איזן. בשתיהן המרקמים, המתחמים והאתרים לשימור נקבעו על סמך זיהוי הנרטיבים של המקום, מתוך תפיסה כי מאחורי החלטה על שימור עומדים נרטיבים אותם החברה רוצה להנציח. משנת 2020 משמשת יועצת השימור של תוכנית מתאר של ערד בהנהגת יאיר אביגדור. ייעצה לעיריית חיפה בנושא שכונות השיכון הציבורי קריית אליעזר וקריית אליהו ומבנים ברוטליסטיים בעיר.

שיפוט בתחרויות אדריכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימשה שופטת בתחרות אות העיצוב בין השנים 2007–2012, בפרס רכטר מטעם משרד החינוך 2013, בפרס מפעל חיים מטעם התאחדות האדריכלים ובוני הערים 2019.

מכּתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדס שדר, 2022, ערד עיר נסיונית. תל אביב: ספרית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
הדס שדר, 2022, "השיכון הציבורי – דימוי ומציאות במשך שלושה עשורים", אופקים בגאוגרפיה, 101-102, עמ' 209-226.
Shadar, Hadas, and Dalit Shach-Pinsly. "From Public Housing to Private Housing: Neglect of Urban Qualities during the Urban Regeneration Process." Land 11.6 (2022): 875.
Shadar, Hadas. "Crisis, urban fabrics, and the public interest: The Israeli experience", Urban Planning 6.4 (2021): 139-149.
הדס שדר (עורכת), 2016, מכת שמש: בנייה ברוטליסטית בבאר שבע. עיון מחודש באדריכלות הממלכתית. ירושלים: הוצאת יד בן צבי.
הדס שדר, 2016, "שימור שיכון: שימור פיזי ושימור ערכים", הכינוס הארצי ה-3 לשימור מורשת התרבות, עמ' 78—85.
הדס שדר, 2014, באר שבע: אדריכלות ברוטליסטית וניאו ברוטליסטית, תל אביב: מרכז הבאוהאוס.
הדס שדר, 2014, 2018 (מהדורה שנייה), אבני הבניין של השיכון הציבורי: שישה עשורים של בנייה עירונית ביוזמה ציבורית בישראל, תל אביב: משרד הבינוי והשיכון.
הדס שדר, 2013, "מקהילתיות מאולצת לאינבידואליזם בבינוי העירוני הציבורי", עיונים בתקומת ישראל 23, עמ' 232-204.
הדס שדר, 2006, "שלוש תפיסות של מקום בשיכון הציבורי בישראל בשנות החמישים", עיונים בתקומת ישראל, 16, עמ' 389-373.
הדס שדר, רוברט אוקסמן, 2003, "באר שבע הישראלית: בין המקום לבין החזון", קתדרה 107, עמ' 114-81.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]