יד יצחק בן-צבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יד בן צבי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יד יצחק בן-צבי
YBZ logo.jpg
צריף בן צבי הנשיא השני.JPG
תאריך ההקמה: ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964
סוג: מכון מחקר, מרכז חינוך והוראה, הוצאה לאור
מנכ"ל: יעקב יניב
www.ybz.org.il
שער בית ולירו בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי
מראה בצריף הגדול: תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013)

יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח. המוסד פועל על פי חוק יד יצחק בן צבי שנחקק בשנת 1969, ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי, במתחם מבנים אחדים ברחוב אברבנאל בשכונת רחביה בירושלים.

  • בבית הנשיא יצחק בן צבי, (לשעבר בית ולירו) פועלת הנהלת המוסד, מכוני מחקר, ספרייה, והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.
  • בחצר המוסד נמצאים "הצריף הגדול", שבו התגוררו הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. הצריף (בגילגוליו השונים) היה לאתר אספות וכינוסים, ובו אירחו בן-צבי וינאית ביקורים עממיים ורשמיים בתקופת כהונתו כנשיא המדינה. הצריף שוחזר בדקדקנות בשנת 2011 במימון משרד ראש הממשלה, כראשון ברשימת אתרי מורשת לשימור והעצמה ברחבי הארץ. לצדו, נמצא "הצריף הקטן", המשמש כאולם הרצאות.
  • "בית החלוצות" הסמוך, נרכש על ידי יד יצחק בן-צבי. ובשטחו הוקם בשנת 2011 מבנה משוכלל, המחובר אל המבנה הישן. במתחם בבית החלוצות פועלת ספרייה ציבורית ובית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי. צריף קטן ששימש למכירת מוצרי חקלאות של החלוצות שומר, הוצב בסמוך ובו מיצג על בית החלוצות.
הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית מארחים בצריף הגדול את עובדי תע"ש, 1957

מייסדו ומנהלו הראשון של יד בן צבי היה יהודה בן-פורת (נפטר ב-2009 תשס"ט).‏[1] ד"ר צבי צמרת ניהל את המוסד עד פברואר 2010. ולאחריו התמנה לעמוד בראש המוסד יעקב יניב.

ייסוד ומטרות המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד יצחק בן-צבי נוסד ביום ו' באדר תשכ"ד, 19 בפברואר 1964, כחברה ציבורית.‏[2] מראשיתו השתתפו בניהול המוסד מועצה ציבורית, ועד מנהל, מועצה מדעית, מועצה לפעולה חינוכית תרבותית וצוות מנהלי. "תפקידה של המועצה ציבורית להתוות קווים כלליים לפעולותיה של ה'יד' בהתאם לחוק יד ב-צבי, ליזום תוכניות פעולה חדשות, לסקור ולדון בדוחות כספיים, לאשר את המאזן השנתי ולדון בכל עניין אחר בתחום מטרות ה'יד'. בין חברי היד נמנים נציגים של הממשלה, של הכנסת, של עיריית ירושלים, של האוניברסיטאות וכן אישי ציבור".‏[3] בין חברי המועצה הציבורית במרוצת השנים נמנו: ח"כ קולט אביטל, מרדכי איש שלום, פרופ' אליהו אילת, בבה אידלסון, ח"כ זאב אלקין, פרופ' יהושע בן-אריה, דב גנחובסקי, קדיש לוז, רחל ינאית, פרופ' גבריאל בר, ג'ורג' וייז, ד"ר דב יוסף, ישראל ישעיהו, יוסף כרמל, ארנסט להמן, יהושע לוי, מיכאל לנדאו, פרופ' בנימין מזר, יצחק נבון, יעקב צור, חיים קוברסקי, ח"כ משה קול, משה קרונה, פרופ' חיים רבין, אסתר רזיאל-נאור, פרופ' שמעון שוורצפוקס, אברהם שכטרמן, פרופ' גבריאלה שלו, יעקב שמשון שפירא ואליהו ששון.

"חוק יד יצחק בן-צבי, תשכ"ט-1969" נתקבל בכנסת בכ"א בתמוז תשכ"ט, 9 ביולי 1969. החוק אשר נתן בסיס משפטי-ממלכתי למוסד ופעילותו.‏[4] המטרות הקבועות בחוק של מוסד יד בן-צבי הן:
"(1) להעמיק בעם את תודעת רציפותו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ולטפח לשם כך את חקר תולדות היישוב.
(2) לקדם את חקר ירושלים.
(3) לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.
(4) לשקף את אישיותו של יצחק בן-צבי כנשיא המדינה ואת פועלו בתנועה הציונית, בתנועת העבודה, ביישוב ובמדינה."

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביד יצחק בן-צבי שוכנים מכוני מחקר אחדים, בהם: "המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה" ו"מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח"; כמו כן, פועלים במסגרתו: החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים והחברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה.

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947 ביוזמת יצחק בן-צבי, אשר הגדיר את מטרת המכון במילים:‏[5]
"חקר קהילות ישראל כולל את תולדות חיי-הרוח וההווי של כל השבטים, כפי שבאו לידי ביטוי. חכמי קהילות המזרח תפסו בדורות הקודמים חלק נכבד ביותר בתרבות העברית ובספרות היהודית. חיבוריהם הרבים והחשובים נתפשטו גם בקהילות אירופה ועד היום הופכים ועוסקים בהם חכמי ישראל. רבים הם ספרי ההלכה וספרי פילוסופיה ומוסר שנתחברו על ידם. משוררים בעלי שיעור קומה כמשוררים בתורכיה ובמרוקו - שיריהם מתגלים עתה, וערכם השירי וההיסטורי כאחד רב וחשוב ... לשם מחקרן של הקהילות היהודיות בארצות המזרח נוסד המכון הזה."

לאחר שהוקם יד יצחק בן-צבי, צורף אליו מכון בן-צבי. משנת 1973 הוא מנוהל בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים, לפי פקודת ההקדשות לצורכי צדקה.

תחומי המחקר של המכון הם: חיי הרוח, החברה והכלכלה, המעמד הפוליטי, ההיסטוריה, הספרות והתרבות החומרית של קהילות ישראל במזרח, ובכלל זה לשונות שהיו שגורות בפיהם. ההגדרה "קהילות ישראל במזרח" כוללת למעשה את כל הקהילות שאינן אשכנזיות: "רומניוטים", "מוסתערבים", "ספרדים", יהדות איטליה, יהדות צפון אפריקה ומצרים, יהדות בבל, יהדות תימן, יהדות פרס, יהדות בוכרה והקווקז, יהדות הודו, קהילות יהודיות בדרום-מזרח אסיה, ומי שנכללים בהגדרה המודרנית "מזרחיים".

פעילות המכון כוללת את מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, פרויקט קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20, "מפעל פרידברג לחקר הגניזה", "המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה ע"ש עובדיה בן-שלום", "מרכז לחקר יהודי בוכרה", ומיזמים נוספים. המכון מוציא לאור את פעמים, רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח וגנזי קדם.

מנהלו הראשון של המכון היה מזכירו המדעי של יצחק בן-צבי, מאיר בניהו. ראש מכון בן-צבי (עד יולי 2013) היה פרופ' יום טוב עסיס, אשר הוחלף עם פטירתו על ידי פרופ' מאיר בר אשר, סגנו הוא ד"ר יואל מרציאנו ויושב ראש הוועדה האקדמית המכהן הוא פרופ' משה אידל.

בשנת תשמ"ה (1985) זכה מכון בן צבי בפרס ישראל לספרות יהדות המזרח על תרומתו הרב גונית לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח.

ארכיון מכון בן-צבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העתק של פסיפס מעון, המוצג דרך קבע בחצר יד יצחק בן-צבי

אוספי מכון בן צבי שמורים בספריית יד יצחק בן צבי, וכוללים מגוון כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועיתונים ייחודיים בלשונות יהודיות בהן: לאדינו, ערבית-יהודית, בוכרית, אמהרית, פרסית-יהודית, מאליאלאם, קרימצ'אקית, מתקופות שונות ומקהילות יהודיות שחלקן נכחדו. וכן, עשרות אלפי מסמכים מקהילות שונות: מסמכים ציבוריים, מכתבים, אוספי מסחר ותיעוד נדיר מארצות המזרח השונות.

כתב היד החשוב של המכון "כתר ארם צובה", אשר חוקרי המקרא רואים בו את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, המכונה גם "הכתר", נמסר למוזיאון ישראל, בשל תנאי התחזוקה הקפדניים שיש לשומרו בהם. ולכן הוא נשמר ומוצג בהיכל הספר בסמוך לתצוגת המגילות הגנוזות.

המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון עוסק בפיתוח המחקר של ארץ ישראל וירושלים, האוכלוסייה שבה בכל התקופות. כמו כן עוסק המכון בתולדות חייו של יצחק בן-צבי ובפועלו ביישוב ובמדינה, בתנועת העבודה, בתנועה הציונית וכנשיא המדינה, בהם: מחקר על הספרות שנוצרה בארץ ישראל בעת העתיקה, חקר תולדות יהודי ירושלים בתקופה העות'מאנית על פי מסמכי בית הדין השרעי (הסג'יל), "ספר הר הבית", וספר על "חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות".

המכון מקיים מרכזים משותפים עם האוניברסיטאות והמכללות ברחבי הארץ ועורך כנסים וימי עיון, מוציא לאור ספרים כתבי העת: "קתדרה" ועתמול".

בראש המכון עומד פרופ' עודד עיר-שי וסגנו הוא ד"ר ראובן גפני.

פעילות חינוכית תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה בספרייה

מפעלים לעידוד המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד יצחק בן-צבי מעניקה פרסים, מענקים ומלגות לחוקרים על עבודת מחקר, או על חיבורים שהושלמו ונדפסו כספרים, בהם:

  • פרס יצחק בן-צבי בתולדות ארץ ישראל.
  • פרס מרדכי איש שלום.
  • מלגת מחקר ע"ש רחל ינאית בן-צבי.
  • מלגת פוסט-דוקטורט בחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה.
  • מלגת מחקר בתחום יהדות בוכרה.
  • פרס ל"מחקר ארץ ישראל, יישובה ועתיקותיה".
  • פרס למחקר על "השומרונים, תולדותיהם, דתם וספרותם".‏[6]
  • פרס על "חקר קהילות ישראל ונידחיו, תולדותיהם וההווי שלהם".‏[7]
  • פרס למחקר על תולדות תנועת העבודה העברית בארץ ישראל".‏[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על יהודה בן-פורת, ראו: שמעון רובינשטיין, שריגים היסטוריים, כרך א, ירושלים: הוצאת המחבר, 2003, עמ' 3-1.
  2. ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 5.
  3. ^ בין מועצה למועצה, 38, דין וחשבון למועצה הציבורית על שנת הכספים 2007 ועל שנת הלימודים תשס"ח, יד יצחק בן-צבי, עמ' 5.
  4. ^ ראו בהרחבה: יעקב שמשון שפירא, הצעת חוק יד יצחק בן-צבי, בתוך: יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 18-16.
  5. ^ יצחק בן-צבי, מכון בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 27.
  6. ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 39.
  7. ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 39.
  8. ^ יד יצחק בן-צבי, תש"ל, עמ' 39.


קואורדינטות: 31°46′33.31″N 35°12′52.59″E / 31.7759194°N 35.2146083°E / 31.7759194; 35.2146083