הווארד גרדנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Howard gardner.jpg

הווארד ארל גרדנראנגלית: Howard Gardner‏; נולד ב-11 ביולי 1943) הוא פסיכולוג התפתחותי אמריקאי המכהן כפרופסור לקוגניציה ולחינוך באוניברסיטת הרווארד. גרדנר ידוע בזכות תאוריית האינטליגנציות המרובות שפיתח.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרדנר רכש את עיקר השכלתו באוניברסיטת הרווארד. בעקבות קריאת כתביו של ז'אן פיאז'ה החליט ללמוד פסיכולוגיה התפתחותית ובמקביל למד נוירופסיכולוגיה. בלימודי התואר הראשון עבד עם הפסיכולוג אריק אריקסון ולאחר מכן עם הפסיכולוג-בלשן רוג'ר בראון. גרדנר התעניין בכישורים קוגניטיביים וסמלים אצל ילדים רגילים ומחוננים וכן בפגיעות מוחיות אצל מבוגרים. בניסיון לשלב בין תחומי העניין פיתח את תאוריית האינטליגנציות המרובות. התאוריה פורסמה בספרו "Frames of mind" בשנת 1983.

גרדנר היה עמית מקארתור בשנת 1981. קיבל את מלגת גוגנהיים בשנת 2000. הוא זוכה פרס אסטוריאס במדעי החברה לשנת 2011. נבחר על ידי המגזינים Foreign Policy ו-Prospect לאחד ממאה האינטלקטואלים המשפיעים בעולם בשנים 2005 ו-2008. גרדנר קיבל ד"ר לשם כבוד מ-28 אוניברסיטאות ומכללות ברחבי העולם, כולל בישראל.

גרדנר נשוי כיום לאלן וינר ויש להם ילד אחד. יש לו גם שלושה ילדים מנישואים קודמים ונכד אחד.

אינטליגנציות מרובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תאוריית האינטליגנציות המרובות

תאוריית האנטליגנציות המרובות גורסת כי לאנשים יש מספר דרכים שונות ללמידה ולעיבוד מידע וכי דרכים אלו אינן תלויות זו בזו. תאוריה זו עומדת בניגוד לתפיסה של אינטליגנציה כללית אשר כוללת כישורים הקשורים זה בזה. גרדנר זיהה שמונה סוגי אינטליגנציות: לשונית, לוגית-מתמטית, מוזיקלית, מרחבית, תנועתית, בינאישית, אישית ונטורליסטית. הוא סבור כי ישנה גם אינטליגנציה תשיעית, קיומית, אשר עוסקת בשאלות הגדולות, אך עד כה לא הכליל אותה.

קידום החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרדנר מעורב ברפורמת החינוך בארצות הברית מאז שנות השמונים. למרות שהתאוריה שלו לא התקבלה בפסיכולוגיה יש לה השפעה רבה בחינוך. בתי הספר מתמקדים באופן מסורתי בפיתוח אינטליגנציות לוגיות ולשוניות אשר נמדדות במבחני אינטליגנציה סטנדרטים כמו מבחן IQ. לפי גרדנר מבחנים אלו מודדים חלק קטן ההאינטליגנציות הקיימות אצל תלמידים. אצל כל אדם היחס בין האינטליגנציות הוא שונה, דבר המשפיע על הדרך בה הלמידה שלו תהיה אפקטיבית יותר. גרדנר סבור כי תלמידים ילמדו טוב יותר על ידי שימוש במתודולוגיות שונות, תרגילים ופעילויות אשר יתייחסו לכל סוגי האינטליגנציות ולא רק לאלו הלשוניים ולוגיים.

בשנת 1967 פילוסוף האמנות נלסון גודמן התחיל פרויקט חינוכי "פרויקט זירו" באוניברסיטת הרווארד. מטרת הפרויקט היא להבין ולחזק למידה, חשיבה ויצירתיות בתחומי אמנות, לימודים הומניים ומדעיים. גרדנר ודיוויד פרקינס ניהלו את הפרויקט בשנים 1972-2000. כיום גרדנר משמש כמנהל שותף של "פרויקט עבודה טובה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫הווארד גרדנר, מוח, חשיבה ויצירתיות (לקט פרקים משני ספרים - אמנות, חשיבה ומוח: גישה קוגניטיבית ליצירתיות; תבניות חשיבה: התאוריה על האינטליגנציות המרובות), מאנגלית: יהודית כפרי, תל אביב: ספרית פועלים, 1995.
  • הווארד גרדנר, אינטליגנציות מרובות: התאוריה הלכה למעשה, מאנגלית: אמיר צוקרמן, ירושלים : מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, 1996. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]