החדר של ג'ובאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החדר של ג'ובאני
Giovanni's Room
מידע כללי
מאת ג'יימס בולדווין
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא צרפת, ג'אז, ביסקסואליות, מעמד חברתי, פריז, הומוסקסואליות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Dial Press עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החדר של ג'ובאני (אנגלית: Giovanni's Room) הוא רומן משנת 1956 מאת ג'יימס בולדווין.[1] הרומן עוסק בחייו של גבר אמריקאי המתגורר בפריז וברגשותיו ותסכולו מיחסיו עם גברים אחרים בחייו, במיוחד מברמן איטלקי בשם ג'ובאני אותו הוא פוגש בגיי בר פריזאי.

ספרו של ג'ובאני זכה לפרסום רב, והביא לייצוג והבנה של הומוסקסואליות וביסקסואליות לציבור הקוראים, ובכך טיפח שיח ציבורי רחב של סוגיות הנוגעות למשיכה חד־מינית.[2]

הספר תורגם לעברית על ידי עדה פלדור ויצא ב־2019 בהוצאת כתר.

בולדווין הקדיש את הספר לבן זוגו לוסיין הפרסברגר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד הוא צעיר אמריקאי שחברתו הֶלה נסעה לחופשה לספרד כדי לחשוב על הצעת הנישואים שלו, עד שהלה תחליט הוא שוהה לבדו בפריז, במהלך החופשה הוא מפתח רומן עם גבר איטלקי בשם ג'ובאני.

הסיפור כולו מסופר על ידי דייוויד במהלך "הלילה שהוביל אותי לבוקר הנורא בחיי", שבו ג'ובאני מוצא להורג.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד סועד בגיי בר שם הוא פוגש מלצר בשם ג'ובאני ומתאהב בו, לאחר תקופה קצרה הם עוברים לגור יחד ב"חדר של ג'ובאני" - דירה קטנה וצפופה.

לאחר מספר חודשים חברתו של דייוויד, הֶלה, חוזרת לפריז, ומקבלת את הצעת הנישואים של דייוויד והם חוזרים לגור ביחד.

ג'ובאני, שפרידתו מחברו טראגית בעבורו, מצטרף לקבוצה של עבריינים וחי ברחוב, במקביל גיום מנהל הגייבר מפטר אותו מתפקיד המלצר שבו עסק.

לאחר מספר ימים נעצר ג'ובאני באשמת רצח גַיום, דייוויד משער שהמנהל (הומוסקסואל בעצמו) הסכים להחזיר את ג'ובאני לעבודה תמורת קיום יחסי מין איתו, ג'ובאני מתפתה ומסכים לכך, אך בכל זאת גיום לא מסכים לקבלו, ג'ובאני המושפל והזועם תלה את גיום בסרט של שמלת הדראג שלבש באותו ערב. לאחר מכן ג'ובאני יוצא אשם במשפט וממתין להוצאה להורג.

הלה, שחיה תקופה קצרה עם דייוויד, חשה שמשהו איננו כשורה. בליל ההוצאה להורג של ג'ובאני הוא מתוודה בפניה על אהבתו לג'ובאני, והיא נפרדת ממנו.

מחבר הספר בולדווין מתמודד בספרו עם בידוד חברתי, משבר מגדר וזהות מינית, תוך קונפליקט בהרגשת הגבריות שלו כגבר ביסקסואלי צעיר המנווט את דרכו בחברה הדוחה היבט מרכזי במיניותו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דייוויד – הגיבור ומספר הרומן. גבר אמריקאי בלונדיני, מבלה הרבה מהרומן במאבק במיניות שלו ובהומופוביה המופנמת שלו, אמו נפטרה כשהיה בן חמש, בילדותו התנסה ביחסי מין עם חברו וחש בושה בשל כך.
  • הלה – החברה של דוד. נפגשו בבר סן ז'רמן דה פרה. היא ממיניאפוליס ועברה לפריז כדי ללמוד ציור, לאורך כל הרומן מתכוון דוד להתחתן איתה, מכיוון שהיא הסתפקה האם להינשא לו, היא יצאה לחופשה בספרד.
  • ג'ובאני – צעיר איטלקי שעזב את כפרו לאחר שבת זוגו ילדה ילד מת. הוא עובד כברמן בגיי בר של גיום. ג'ובאני הוא הדמות הטיטולרית שמערכת היחסים הרומנטית שלה עם דייוויד מובילה אותם לבלות חלק גדול מהסיפור בדירתו. החדר של ג'ובאני עצמו גרוע מאוד עם קיר לא גמור ולכלוך רב.
  • ז'אק – איש עסקים אמריקאי זקן, יליד בלגיה, אשר משלם כסף רב לגברים צעירים תמורת קיום יחסי מין, אחד מהם הוא דייוויד.
  • גיום – הבעלים של הגיי בר בפריז.
  • ג'ואי – חבר של דייוויד מקוני איילנד, ברוקלין. החוויה החד־מינית הראשונה של דייוויד הייתה איתו.

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניכור חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מודגש נושא הניכור החברתי, על נקודה זאת טענה סוזן סטרייקר שלפני כתיבת ספר זה, ג'יימס בולדווין היגר לאירופה ו"הרגיש שהשפעת הגזענות בארצות הברית לעולם לא תאפשרו לקבל כסופר רגיל, והוא חשש שלהיות מתויג כהומו פירושו שהוא לא יכול להיות סופר כלל".[1] בחדר של ג'ובאני, דייוויד מתמודד עם אותו סוג של החלטה; על פני השטח הוא עומד בפני בחירה בין ארוסתו האמריקאית (ומערכת ערכית) לבין החבר האירופי שלו, אבל בסופו של דבר, כמו בולדווין, הוא חייב להתמודד עם "היותו מנוכר לתרבות שיצרה אותו".[1]

גבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד מתמודד עם חוסר ביטחון הנוגע לגבריות שלו לאורך כל הרומן. הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו להשוות את עצמו לכל גבר שהוא פוגש, ומבטיח שהגבריות שלו תוכל להתקבל בחברה בצורה מיטבית.

עבור דייוויד, גבריות שזורה בזהות המינית, ולכן הוא מאמין שרצונותיו החד־מיניים מנוגדים לגבריות שלו. נראה שבולדווין מייחס את מקור הגבריותו הבעייתית לאביו של דייוויד, כשהוא לוקח על עצמו רבות מתכונותיו הבעייתיות של אביו. דייוויד משתוקק לדמות סמכותית ומאשים את חוסר הסמכות והאחריות של אביו ברבים ממאבקיו לאורך הרומן.

מגדר וזהות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לנושא הניכור החברתי, רומן זה חוקר גם את נושאי המגדר והזהות. כפי שטוענת ולרי רוהי מאוניברסיטת ורמונט, "שאלות של מוצא וזהות הן מרכזיות בחדר ג'ובאני של ג'יימס בולדווין... כזה, החדר של ג'ובאני מציב שאלות של לאומיות, נוסטלגיה ותקניותם של נושאים גזעיים ומיניים, במונחים המהדהדים במיוחד בפוליטיקת זהויות עכשווית".[3] ג'ונסון־רולייר כתבה כי, "כשהוא משחרר את עצמו לכתוב על הומוסקסואליות במונחים של השיח החברתי האסור, ההתנערות מההומוסקסואליות כישות חברתית בת קיימא... התנגשות בין הרצון האישי והחובה הקהילתית להתחמק מזהות שאינה מורשית בהסכמה חברתית",[4] זהות מוצגת אז כמרכזית במצב האנושי במקום מפוצלת לקבוצות בינאריות, הגמוניות מסווגות. דייוויד אומר 'ולא משנה מה עשיתי, אני אחר ישב לי בבטן, קר לגמרי מאימה על שאלת חיי'.[5]

הומוסקסואליות / ביסקסואליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיניות היא הנושא העיקרי היחיד ברומן של בולדווין. עם זאת, הוא מרבד את הקריאה הזאת של המיניות בכך שהוא הופך את הקונפליקט הפנימי של דוד לא רק בין הומוסקסואליות להטרוסקסואלית אלא גם בין הומוסקסואליות לביסקסואליות. דרגולסקו מעיר כי "הנרטיב של בולדווין הוא למעשה חקירה של ההומוסקסואליות במורכבותה, המדגיש את נקודות הציון של המאבק בזהות המינית של האדם עצמו.[6]

כמה חוקרים טענו שניתן לראות את הדמויות בצורה מדויקת יותר כדו מיניות, כלומר דייוויד וג'ובאני. כפי שטוענת מייקן סולי, על אף שרוב האנשים קוראים את הדמויות כהומוסקסואלים, "פרספקטיבה דו מינית יכולה להיות בעלת ערך ומאירת עיניים באותה מידה בהבנת הספר, כמו גם בחשיפת החוויה הדו מינית."[7] למרות שהרומן נחשב לרומן הומוסקסואל ודו־מיני, בולדווין הצהיר מדי פעם שהוא "לא כל כך קשור להומוסקסואליות, זה מה שקורה אם אתה כל כך מפחד עד שסוף סוף אינך יכול לאהוב אף אחד".[8] נראה שגיבור הרומן, דייוויד, אינו מסוגל להחליט בין הלה לג'ובאני ומביע גם שנאה וגם אהבה לשניים, אם כי לעיתים קרובות הוא שואל אם רגשותיו אותנטיים או רדודים.

התקבלות וביקורת ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שבולדווין קובע ש"השאלה המינית והשאלה הגזעית תמיד היו שזורות", בספר זה כל הדמויות לבנות.[9] נקודה זאת הייתה הפתעה עבור קוראיו, שכן בולדווין נודע בעיקר ברומן שלו "Go Tell It on the Mountain", ששם דגש על החוויה האפרו־אמריקאית.[10] בהדגישו את חוסר האפשרות להתמודד עם שתי סוגיות מרכזיות בו זמנית באמריקה, בולדווין הצהיר:[10]

"בהחלט לא יכולתי – לא באותו שלב בחיי – להתמודד עם המשקל הגדול האחר, 'בעיית הכושים'. האור המיני־מוסרי היה דבר שקשה להתמודד איתו. לא יכולתי להתמודד עם שתי ההצעות באותו ספר. לא היה מקום לזה"

ניית'ן א. סקוט ג'וניור, למשל, הצהיר ש־Go Tell It on the Mountain הראה את "ההזדהות הנלהבת" של בולדווין עם אנשיו, בעוד שהחדר של ג'ובאני יכול להיחשב "כסטייה, כסוג של עקיפה".[11] זהותו של בולדווין כהומו ושחור הוטלה בספק על ידי אנשים שחורים ולבנים כאחד. גבריותו הועמדה בספק, בשל התשוקה ההומוסקסואלית לכאורה שלו לגברים לבנים – הדבר גרם לו להיות מתויג כדומה לאישה לבנה. הוא נחשב ל"לא מספיק שחור" על ידי שחורים אחרים בשל כל, ותויג כחתרני על ידי מנהיגי התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.[9]

המו"ל האמריקאי של בולדווין, קנופף, הציע לו "לשרוף" את הספר מכיוון שהנושא של הומוסקסואליות ירחיק אותו מקהל הקוראים שלו בקרב אנשים שחורים.[12] קנופף אמר לו, "אתה לא יכול להרשות לעצמך להרחיק את הקהל הזה. הספר החדש הזה יהרוס לך את הקריירה, כי אתה לא כותב על אותם דברים ובאותו אופן כפי שהיית בעבר, ואנחנו לא נפרסם את הספר הזה בתור טובה לך."[10] עם זאת, עם פרסום הספר, הביקורות לא הייתה קשה הודות למעמדו של בולדווין כסופר.[13] החדר של ג'ובאני דורג במקום השני ברשימת מאה הרומנים הטובים ביותר להומואים ולסביות שנאספו על ידי משולש ההוצאה לאור ב־1999.[14]

ב־5 בנובמבר 2019, חדשות ה־BBC דירגה את החדר של ג'ובאני ברשימת מאה הרומנים המשפיעים ביותר.

הרומן "לשחות בחושך" משנת 2020 מאת הסופר הפולני תומאש ידרובסקי מציג תיאור בדיוני של חיי הלהט"ב הרפובליקה העממית הפולנית.[15] עם ציטוט של החדר של ג'ובאני כהשפעה מרכזית בכתיבתו, ידרובסקי כיבד את בולדווין על ידי שילוב הרומן בנרטיב שלו, שתי הדמויות הראשיות מתחילות רומן לאחר שאחת משאילה עותק של החדר של ג'ובאני לשני.[16] כך גם בספרו של ג'ון אירווינג בתוך אדם אחד, בו הגיבור בילדותו מתחיל לפתח זהות מינית ביסקסואלית, והוא מקבל את הספר מהספרנית כדי להבין מה עובר עליו.

על שם הספר חנות לספרות להט"ב מפורסמת בפילדלפיה (אנ')

הספר תורגם לעברית רק ב-2019, על ידי עדה פלדור ויצא לאור בהוצאת כתר, יש שביקרו את התרגום, "הכתיבה המתנגנת וחסרת המאמץ של בולדווין הופכת במקומות רבים למסורבלת וסתומה... גם הבחירה בשפה גבוהה וארכאית מאבדת מהסגנון האלגנטי של בולדווין.[17]

יש שכתבו שהספר (לפחות במהדורה העברית שלו) לא זכה למעמד של קלאסיקה להט"בית מכיוון שהתמה המעניינת היחידה בו לא קשורה להומוסקסואליות או לאהבה, אלא ליחסים בין האמריקאים לאירופאים.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Stryker, Susan. Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback (San Francisco: Chronicle Books, 2001), p. 104.
  2. ^ Bronski, Michael, ed. Pulp Friction: Uncovering the Golden Age of Gay Male Pulps. New York: St. Martin's Griffin, 2003, pp. 10–11.
  3. ^ Rohy, Valerie, "Displacing Desire: Passing, Nostalgia, and Giovanni’s Room." In Elaine K. Ginsberg (ed.), Passing and the Fictions of Identity, Durham: Duke University Press, 1996, pp. 218–32.
  4. ^ Johnson-Roullier, C. (1999). "(An)other Modernism: James Baldwin, Giovanni's Room, and the rhetoric of flight". Modern Fiction Studies. 45 (4): 932–956 – via Proquest.
  5. ^ Baldwin, James (2013), Giovanni's room, AudioGO, ISBN 978-1-62064-541-3, OCLC 890513099, נבדק ב-2022-12-12
  6. ^ Dragulescu, L.M. (2006). "Into the Room and Out of the Closet: (Homo)Sexuality and Commodification in James Baldwin's Giovanni's Room". Gender Forum. 1 (1): 670–680 – via Proquest.
  7. ^ Solli, Maiken, "Reading Bisexually: Acknowledging a Bisexual Perspective in Giovanni's Room, The Color Purple and Brokeback Mountain. MA thesis. University of Oslo, 2012.
  8. ^ Baldwin, James, and Fred L. Standley. Conversations with James Baldwin, University of Mississippi, 1996, p. 205.
  9. ^ 1 2 Armengol, Josep M. (במרץ 2012). "In the Dark Room: Homosexuality and/as Blackness in James Baldwin's". Signs: Journal of Women in Culture and Society. 37 (3): 671–693. doi:10.1086/662699. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Tóibín, Colm. "The Unsparing Confessions of 'Giovanni’s Room'", New Yorker. February 26, 2016.
  11. ^ Scott, Nathan A., Jr. 1967. "Judgment Marked by a Cellar: The American Negro Writer and the Dialectic of Despair", Denver Quarterly 2(2):5–35.
  12. ^ Eckman, Fern Marja, The Furious Passage of James Baldwin, New York: M. Evans & Co., 1966, p. 137.
  13. ^ Levin, James, The Gay Novel in America, New York:Garland Publishing, 1991, p. 143.
  14. ^ The Publishing Triangle's list of the 100 best lesbian and gay novels
  15. ^ Shapiro, Ari. "Tomasz Jedrowski's Debut Novel Tells Teenage Love Story In '80s Poland". NPR.org. National Public Radio, Inc. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Bollen, Christopher (21 בפברואר 2020). "The Author Tomasz Jedrowski Keeps Coming Back to Giovanni's Room". Interview Magazine. Crystal Ball Media. נבדק ב-4 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ אלעד בר-נוי, קנדריק לאמאר וטוני מוריסון חייבים המון לאיש הזה, באתר ynet, 13 באפריל 2019
  18. ^ דור בביוף, ‏"החדר של ג'ובאני" נכשל כקלאסיקה להט"בית, באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2019
ספרות להט"ב
סופרים בולטים ישראלים רינה בן מנחם • אלון חילו • יותם ראובני • אילן שיינפלד דגל גאווה הלסבי בשילוב סמל הספרייה הציבורית
סופרים בולטים שאינם ישראלים ג'ון אירווינג • ג'יימס בולדווין • אוסקר ויילד • ז'אן ז'נה
ספרי קריאה טלני • החדר של ג'ובאני • העולם על פי גארפ • בתוך אדם אחד • The Vast Fields of Ordinary • אתה אוהב אותי • סבך הפרי האדום • אהבת נפש • סיימון מוצא את דרכו • סיפור ורוד • בתוך אדם אחד • קרא לי בשמך • מוות בונציה
ספרי ילדים And Tango Makes Three • Daddy's Roommate • Gay Kids • Koning & Koning • One Dad, Two Dads, Brown Dad, Blue Dads • האגדה של קורה: מלחמות טריטוריה
ספרי עיון The Tragedy of Today's Gays‎ • Unfriendly Fire‎ • בין היצר ליוצר • האופציה הביסקסואלית • החיים בוורוד •
לקטגוריה • לפורטל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=החדר_של_ג%27ובאני&oldid=38204688"