סיימון מוצא את דרכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיימון מוצא את דרכו
Simon vs. the Homo Sapiens Agenda
מידע כללי
מאת בקי אלברטלי
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הרפר קולינס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2015
מספר עמודים 232
הוצאה בעברית
הוצאה מטר
תאריך 2016
תרגום כנרת היגינס-דוידי
סדרה
הספר הבא Leah on the Offbeat
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיימון מוצא את דרכואנגלית: Simon vs. the Homo Sapiens Agenda) הוא רומן התבגרות שנכתב בשנת 2015 על ידי הסופרת האמריקאית בקי אלברטלי. עלילת הספר מתמקדת בגיבור הספר, סיימון סְפיר, נער תיכון בארון שנאלץ לצאת מהארון לאחר שסחטן מגלה את התכתבות המיילים בינו לבין נער אנונימי בארון, שבו הוא מתאהב. העלילה מתרחשת בפרבר באטלנטה שבג'ורג'יה.

שם הספר באנגלית ("סיימון נגד האג'נדה ההומוספיאנסית'") הוא התייחסות פארודית ל"אג'נדה ההומוסקואלית", מונח לעג שהיה נפוץ בקרב מתנגדי זכויות הלהט"ב בארצות הברית, עד שגידול התמיכה בזכויות הלהט"ב הפחית את השימוש במושג.

הספר עובד על ידי פוקס המאה ה-20 לסרט בשם "באהבה, סיימון" בכיכובו של ניק רובינסון, אשר יצא לאקרנים בארצות הברית במרץ 2018, וברחבי העולם במהלך אותה שנה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון סְפיר הוא הומוסקסואל ארוניסט צעיר הלומד בכיתה יא בבית ספר תיכון בפרבר של אטלנטה. בלי ידיעת משפחתו וחבריו, סיימון מתכתב בדואר אלקטרוני עם נער אלמוני בשם "בלו", באמצעות השם הבדוי "ז'אק". כאשר השניים מתחילים להתקרב אחד לשני, סיימון נסחט על ידי ליצן הכיתה, מרטין, לשדך אותו לאבי סוסו. כעת פרטיותם של השניים נמצאת בסכנה. סיימון נאלץ לצאת מאזור הנוחות שלו, לפני שיאבד את בלו. מרטין כותב הודעה בטאמבלר החושפת את הנטייה המינית של סיימון ובכך מכריח אותו לצאת מהארון. בסוף הספר בלו (בראם גרינפלד) הוא החבר הרשמי של סיימון.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיימון ספיר: גיבור הספר. נער בן 16, הומוסקסואל בארון. נמצא במערכת יחסים וירטואלית עם נער בשם "בלו". בהתכתבות המיילים בין השניים נעזר בשמו הבדוי, "ז'אק", אזכור לביטוי "ז'אק דיט", החלופה הצרפתית ל-"סיימון אמר".
  • בלו: Bluegreen118 הוא הנער איתו סיימון מתכתב במייל במשך חמישה חודשים. סיימון הכיר את בלו דרך "קריקסיקרט", בלוג הטאמבלר של בית הספר, לאחר שבלו פרסם בו פוסט אנונימי על היותו הומו. הוא יהודי-אפיסקופלי, הוריו גרושים והוא חובב גיבורי על. סיימון מספר לו הכל, ולכן קשה לו לשמור על הסחיטה של מרטין בסוד. בהתחלה, סיימון חושב שבלו הוא קאל, אבל לאחר ששלח לו סדרה של שאלות הקשורות לקאל, הוא נענה על רובן "לא". עם זאת, בלו מגלה את זהותו של סיימון, והאימיילים שלהם נעשים יותר ויותר מתוחים. בסוף הספר, סיימון מגלה שבלו הוא בראם, נער שקט שיושב עם סיימון בשולחן האוכל. הוא משחק כדורגל וחכם מאוד. סיימון האמין בעבר שבראם אוהב את ליאה.
  • ניק אייזנר: חברו הטוב ביותר של סיימון. סיימון הכיר אותו מאז שהוא בן ארבע. לניק יש קראש על אבי והוא זמר וגיטריסט מוכשר. הוא יהודי ומשחק כדורגל. הוא נהיה החבר של אבי בסוף הספר.
  • ליאה ברק: חברתו הטובה ביותר של סיימון. מנגנת על תופים בלהקת אימוג'י.
  • אביגייל ניקול סוסו: חברה טובה של סיימון, שעברה מוושינגטון בתחילת השנה. הם נעשו חברים אודות לכך שלמדו באותה כיתה. היא מושא האהבה של מרטין. היא וניק הופכים לבני זוג בסוף הספר.
  • מרטין אדיסון: ליצן הכיתה. יש לו אח הומו שלומד בקולג' בוושינגטון, ומשחק את פייגין בהפקת בית הספר של המחזמר "אוליבר!". הוא בחור משעשע ואהוב, וסיימון מתייחס אליו כסוג של קמע. עם זאת, צידו האפל מתגלה כאשר הוא סוחט את סיימון במטרה שיעזור לו לחבר אותו לאבי בתמורה לכך שלא יפרסם את המיילים בין סיימון לבלו ויחשוף את העובדה שהוא הומו. הוא נרגז לאחר שמבין שאבי לא מעוניינת בו, וחושף באימפולסיביות את מיניותו של סיימון בפוסט בטאמבלר. אחרי שסיימון נהפך למושא לעג עבור כמה בריונים, מרטין מנסה לדבר איתו במגרש החנייה ושולח לו מכתב סליחה במייל. לא ידוע אם סיימון סלח למרטין.
  • קאל פרייס: מנהל הבמה בהפקת בית הספר. סיימון מפתח עליו קראש. הוא מתאר אותות כמאוד חמוד, עם "פוני מדהים" ועיניים כחולות- ירוקות ומבטא דרומי. סיימון מאמין בהתחלה שהוא בלו. בשלב מסוים, קאל מגלה שהוא ביסקסואל והוא מעוניין בסיימון.
  • נורה ספיר: אחותו הצעירה של סיימון. תלמידת השנה הראשונה בחטיבה. היא לא מאוד אסרטיבית וכפופה ללחץ חברתי. למדה גיטרה עם ניק והיא חברה בלהקת 'אימוג'י' עם ליאה, טיילור, אנה ומורגן.
  • אליס ספיר: אחותו הגדולה של סיימון. תלמידת שנה א' באוניברסיטת ווסליאן. לאליס יש חבר סודי בשם ת'יאו, והיא מספרת עליו למשפחה רק אחרי שסיימון מעודד אותה לאחר שיצא מהארון בפניהם.
  • ג'ק ספיר: אביו של סיימון. מנסה להיות "אבא מגניב והיפסטר", ולעיתים קרובות מספר בדיחות על אנשים הומוסקסואליים, דבר שגורם לסיימון אי נוחות. הוא גם אובססיבי לגבי חייו של סיימון, "עושה מכל דבר עניין גדול", מה שמקשה על סיימון לצאת בפניו ובפני אמו מהארון. חובב תוכניות ריאליטי.
  • אמילי ספיר: אמו של סיימון. היא פסיכולוגית ילדים, ונראה שהיא מעורבת למדי בחייו של סיימון.
  • טיילור מטרניץ': חברתו של סיימון לשיעורי התיאטרון. היא משחקת את גיבור ההצגה, אוליבר. יש לה "שיער בלונדיני סופר מוברש". סיימון מתאר אותה כ-"הצד האפל של השלמות". היא אובססיבית לגבי עצמה, ולעיתים קרובות מתפארת בכישרונות והמראה שלה. זה מעצבן ומשעשע ביחד את סיימון וחבריו. טיילור מאוד קשוחה לגבי הבריונות שמופעלת על סיימון, וכמעט סותרת לאחד הבנים. סולנית להקת 'אימוג'י'.
  • מיס אולברייט: המורה לתיאטרון של סיימון. זועמת על הבריונות נגד סיימון ונחושה לעצור אותה.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – באהבה, סיימון

בשנת 2018 עובד הספר לסרט בשם "באהבה, סיימון". בסרט מככבים ניק רובינסון בתפקיד סיימון, קתרין לנגפורד בתפקיד ליאה, אלכסנדרה שיפ וחורחה לנדבורג ג'וניור בתפקיד אבי וניק, קיינן לונסדייל בתפקיד בראם וג'וש דוהאמל וג'ניפר גארנר כהוריו של סיימון.

פיתוח הסרט על ידי אולפני פוקס המאה ה-20 דווח לראשונה באוקטובר 2015, כשאייזק אפטקר ואליזבת ברגר חתמו על כתיבת הסרט. הסופר, הבמאי ואיש הטלוויזיה ההומוסקסואל גרג ברלאנטי ביים את הסרט.

נכון ל-23 ביולי 2018, הכניס הסרט 40.8 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, ו-25.2 מיליון דולר בשאר העולם, כך שסך הכנסותיו עומד על כ-66 מיליון דולר, לעומת תקציב הפקה של 10–17 מיליון דולר.

ספר המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המשך התמקד בליאה, "Leah on the Offbeat", יצא ב-24 באפריל 2018.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]