הטרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקונספט הספרותי הנקרא הטרונים, אשר הומצא על ידי המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה, מתייחס לדמות אחת, או מספר דמויות (הטרונימים), שהן בדויות על ידי המחבר, ונכתבות בסגנונות שונים.

המושג הספרותי הטרונים שונה מהמושג "פסבדונים" (ביוונית= שם שקרי), כלומר שם עט, בכך שפסבדונים הם שמות מזויפים, בעוד שהטרונים הם דמויות בעלות תכונות פיזיות, ביוגרפיה משלהן וסגנון כתיבה ייחודי.

ההטרונים של פסואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של פסואה, ישנם לפחות 70 הטרונימים (לפי הספירה האחרונה שערכה העורכת טרסה ריטה לופז); כמה מהם מיודעים זה לזה, מבקרים ומתרגמים עבודות ספרותיות האחד של השני.
שלושת ההטרונימים הראשיים של פסואה הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלוורו דה קמפוש; השניים האחרונים מתייחסים לאלברטו קאיירו כאל המורה רוחני של כתיבתם.
נוסף על כך, לפסואה שני הטרונימים נוספים להם התייחס כאל סמי הטרונים; 'ברנרדו סוארש', והברון מטייב, שהן דמויות סמי-אוטוביוגרפיות של פסואה עצמו, הכותבות פרוזה.
לבסוף, קיים כמובן המשורר עצמו - "האורטונים" - "פרננדו פסואה", שאף הוא מתייחס לקאיירו כאל המורה הרוחני שלו.
ההטרונימים השונים מתכתבים זה עם זה, וגם עם פסואה עצמו, במה שהוא הגדיר כ-"תיאטרון ההוויה" או "הדרמה שבאנשים". לעתים, ההטרונים מתערב בחייו החברתיים של פסואה, כך למשל במהלך הקשר הרומנטי הידוע היחיד של פסואה, ההטרונים הקנאי קמפוש, כותב מכתב לנערתו של פסואה, אשר נהנית מן המשחק ומשיבה מכתב.
פסואה, שהיה גם אסטרולוג חובב, חיבר מפות אסטרולוגיות להטרונים הראשיים שלו, במטרה לקבוע את אופיים. ריקרדו רייס, לדוגמה, נולד לכאורה בליסבון, פורטוגל, ב-19 בספטמבר,1887, בשעה 16:05.

פרננדו פסואה על ההטרונים שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"איך אני כותב בשם שלושת אלה? קאיירו - באמצעות השראה גולמית ובלתי-צפויה, מבלי לדעת או אפילו לחשוד שאני עומד לכתוב בשמו. רייס - לאחר מדיטציה מופשטת, שלפתע לובשת צורה מוחשית בדמות פואמה לירית. קמפוש - כאשר אני חש תחושה אימפולסיבית לכתוב ואינני יודע מה לכתוב. ברנרדו סוארש - תת-הטרונים שדומה מבחינות רבות לאלברו דה-קמפוס, מופיע תמיד כאשר אני ישנוני, כלומר כאשר יכולות ה"האנשה" שלי והמחשבות הרציונליות מושהות; הפרוזה הזו היא יריבות מתמדת".

(מתוך פרננדו פסואה, מכתב לאדולפו קסיאס מונטירו, 13.5.1935, בתוך ספר האי-נחת', (תירגם יהודה מלצר), הוצאת "בבל", תל אביב, 2006).

ג'ורג' סטיינר על ההטרונימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כתיבה בשם עט (פסבדונים) שכיחה בספרות ובפילוסופיה (כך למשל קירקגור). המושג הטרונים - כפי שנוסח ונקרא על ידי פסואה, הם ייצור שונה ומוזר למדי; לכל אחד מה"קולות" שלו, יוצק פסואה ניב מובחן וטכניקה ספרותית ייחודית לו, ביוגרפיה מורכבת, השפעה ספרותית, והמוזר מכל - מערכות של זיקות ויחסי הדדיות מעודנות של מודעות. אוקטביו פז מגדיר את קיירו "כל מה שפסואה הוא לא, ויותר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]