הילד הרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"היֶלֶד הרַע"
עטיפת הספר "הילד הרע" עם איוריו של דני קרמן (2005)
עטיפת הספר "הילד הרע" עם איוריו של דני קרמן (2005)
שיר
יצא לאור 1959
שפה עברית
כתיבה לאה גולדברג
לחן טל פדר

הָיִיתִי אֶתְמוֹל בְּבֵית הַדּוֹדָה,
אָמַרְתִּי "שָׁלוֹם" וְאָמַרְתִּי "תּוֹדָה",
אָמַרְתִּי "סְלִיחָה" וּ"בְּבַקָּשָׁה".
שָׁאַלְתִּי תָּמִיד: "זֶה מֻתָּר? אַתְּ מַרְשָׁה?"
וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד זֶה קָרָה –
לְפֶתַע נִכְנָס בִּי הַיֶּלֶד הָרָע
וְאָמַרְתִּי: "אַתְּ טִפְּשָׁה!"

...

"לֵךְ מִפֹּה!" אֲנִי מְבַקֵשׁ אוֹתוֹ,
כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְגַרֵשׁ אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא נִטְפָּל וְנִטְפָּל!
כְּבָר נִיסִּיתִי הַכֹּל, אֲבָל אֵין לִי בְּרֵרָה.
מַה לַּעֲשׂוֹת בּוֹ, בַּיֶּלֶד הָרָע?
אוֹ אוּלַי – כְּשֶׁקְּצַת אֶגְדָּל –
יַעֲזֹב אוֹתִי וַחֲסָל?

הבתים הראשון והאחרון בשיר

היֶלֶד הרַע הוא שיר ילדים מאת לאה גולדברג שהתפרסם בשנת 1959.

מבנה השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר בנוי מחמישה בתים ומשולב בחריזה (בעיקר באמצעות מילים המסתיימות בצליל רָx).

מסופר בו על גד, ילד האומר על עצמו שהוא משתדל להיות מנומס ונעים, אך "לפתע נכנס בי הילד הרע" וגורם לו להתנהג בצורה אלימה ומעליבה. המסר של השיר מדבר על הרצון להתגבר על "הילד הרע [...] תמיד הוא נכנס בי בלי שום אזהרה".

חיבור השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשראה לחיבור השיר הייתה גד צ'רני, בנם הפעוט של זוג חבריה של גולדברג, ט. כרמי (כרמי טשרני) ושושנה היימן. כך סיפר ט. כרמי שלושה עשורים מאוחר יותר:

גדי היה אז בן שלוש [...] לאה גולדברג שהייתה חברה שלנו הייתה קוראת לו "החתן שלי" ולנו הייתה קוראת "החותנים שלי", והיא גם כתבה לו שירי ילדים, למשל השיר "הילד הרע". יש שם בית – "שיחקתי אתמול בחצר עם יוכבד / נתתי לה אוטו שלי ורכבת / ... ואינני יודע איך זה קרה / לפתע נכנס בי הילד הרע, / דחפתי אותה והיא נפלה // ... וסבתא שלה יצאה ואמרה: / אל תבכי, את יודעת שגד ילד רע! / אז אמרתי לה: 'חמורה!'" וכו' וכו'. אז גד שם הוא גדי והסיפור היה שפעם אחת היא באה לבקר את גדי ומעל המיטה שלו היה חור בקיר. הוא כמובן נבר ונבר בקיר עד שנהיה חור, אבל כששאלתי אותו איך זה קרה אז הוא אמר: "זה לא אני, זה ילד אחר", וזאת, היא אמרה, הייתה ההשראה שלה.[1]

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר התפרסם לראשונה ב-1959 בספרה של גולדברג "צריף קטן", עם איור אחד מאת אריה נבון.

בשנת 2005 פורסם השיר בספר הילד הרע, עם איוריו של דני קרמן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.[2]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה אמנותית:

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי טל פדר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]